חרדים בהר הבית יום העצמאות תשע"א
חרדים בהר הבית יום העצמאות תשע"אישראל פרטיג

 קבוצת חרדים עלתה לתפילה בהר הבית לרגל המצב ובתפילה לבניין בית המקדש. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ראש התנועה לכינון המקדש, עורך הדין ברוך בן יוסף, המספר על היוזמה ועל החשאיות.

בראשית דבריו מצטט עו"ד בן יוסף את דברי הנביאים המבכים את החורבן וקובעים כי לא ניתן לאדם לשבת ספון בביתו כשבית ה' חרב. עוד הוא מוסיף ומציין את טלטלתה של מדינת ישראל וקשיי יציבותה ככאלה הנגרמים משום המצווה שאינה מקויימת, לבוא ולדרוש בהר ה'.

"המצווה הזו מוזנחת כבר הרבה שנים", הוא אומר ומזכיר פסקי הלכה של גדולי ישראל המחייבים קיומן של לא מעט מצוות גם כאשר המקדש אינו בנוי, כמו קרבן פסח בו חייב כל אדם. "זו לא רק זכות, זו חובה", הוא אומר ומציין שמצוות בית המקדש מהוות כשליש או מחצית מכלל המצוות והעובדה שהן אינן מקוימות גורמת לקשיים רבים לעם ישראל, "ולכן אנחנו שמים את נפשנו בכפינו", כלשונו, ומנסים לעלות לתפילה בהר.

עו"ד בן יוסף מביע תקווה שקריאה חוזרת ונשנית של אנשים רבים תגרור אחריה הסכמה משטרתית וממשלתית לכמה מהסעיפים שניתן לקיים מתוך מכלול המצוות הנוגעות למקדש ולהר הבית, כדוגמת הדלקת הנרות בהר.

לשאלה מה אירע באחרונה שרבנים בציבור החרדי קוראים לעלייה להר בעוד בעבר נמנעו מכך בתואנה של חשש ממרידה באומות, אומר בן יוסף כי גם עלייה זו "אינה מתבצעת בדרך של התרסה ומרידה אלא רק בצורה שמותר. שייראו גם כלפי חוץ, גם כלפי פנים וגם כלפי שמיא שיש לנו קשר למקום".

ובאשר להסתפקות עד כה בכמיהה תפילה וציפייה בלבד, אומר בן יוסף כי ככל מצווה ומצווה אין די בכך שיתפללו שהמצווה תתבצע, אלא יש לעשותה. כשם שלא ניתן להסתפק בתפילה שמהקמח והמים יהיו מצות כך לא ניתן להסתפק בתפילה לבניין המקדש, מצווה שעליה נאמר הפועל 'עשה' פעמים רבות, אלא יש לבצע מעשים.

על השינוי בעמדה החרדית המסורתית והמוכרת ניתן ללמוד גם מתשובתו לשאלת היחס למדינת ישראל ככזו המאפשרת כיום יותר מבעבר התקרבות אל מקום המקדש. "אלפי שנים לא יכולים היינו לעשות דבר", הוא אומר ומוסיף: "הבנייה תלויה ברשות השלטון, וכעת הארץ נותנת פרייה והעם היהודי מתגבר, ובקרוב יהיו כל יושביה עליה", מוצא בן יוסף ראייה ממשית לשינוי המתחולל בארץ ישראל במהלך עשרות השנים האחרונות.

"הגיע הזמן לקדם את המעשה, ולקיים לפחות חלק מהסעיפים", הוא אומר. "אם היד שנשתלחה במקדש התרופפה הפטור לפעול לבניינו כבר איננו. המצוות חוזרות לתיקונן". בין הסעיפים שאותם לדבריו ניתן לקיים כבר כעת נמצאת גם הקטרת הקטורת שבה אנו מצווים פעמיים ביום גם ללא מזבח. באשר לשאלת הידע מאילו חומרים מורכבת הקטורת הוא מציין את מכון המקדש ומכון הרב בורשטיין ככאלה שכבר כעת יודעים את הפרטים, וכשם שבגדי הכהונה שנתפרו זכו לברכתם וכשרותם של גדולים כך יהיה גם בנושא הקטורת.

כאמור, את ההתארגנות לעלייה המרוכזת שומרים המארגנים בסוד והמועד המדויק נמסר רק מפה לאוזן. בן יוסף מתייחס גם לכך ומסביר: "לצערנו הממשלה היום יותר קתולית מהאפיפיור, או יותר נכון יותר מוסלמית מבין לאדן, וכשרואים שיש קשר בין יהודים להר הבית הם קוטעים אותו. יש כיום 15 יהודים שמנועים מלעלות להר הבית כי ביקשו לקיים שם קידוש או תפילה. גויים, לעומת זאת, שזורקים בלוקים, אינם מנועי כניסה. לכן אי אפשר להודיע על התאריך כדי שלא יסגרו באותו יום את ההר ליהודים, מה שאגב לא עשו מעולם לערבים. לפעמים אנחנו חוששים לומר את התאריך גם בטלפון,, הוא מוסיף ומדגיש שלהערכתו כאשר יגיעו המתפללים למרום לא תהיה בעיה עם המשטרה ומערכת הביטחון הדואגת לביטחונם של המתפללים, והבעיה היא אך ורק בפרסום המוקדם.