שכונת היובל
שכונת היובלפלאש 90

כל שטח ביו"ש שאיננו אדמת מדינה מוכרזת הוא 'אדמה פרטית' - כך קבעה נשיאת בית-המשפט העליון דורית בייניש בדיון שנערך השבוע בבג"ץ על גבעת היובל.

בהחלטה שנתנה השופטת בייניש קבעה השופטת בייניש, כי "המדינה תודיע לבית המשפט בתוך 60 ימים אלו קרקעות בתחום היובל וחרשה, המיתחם נשוא העתירה, הן לשיטתה קרקעות פרטיות, להבדיל מאדמות מדינה. בהודעה שתוגש מטעמה באשר לחלקות שלא הוכרזו כאדמות מדינה, ולפיכך הן בקטגוריה של אדמה פרטית (ההדגשה שלי - ח.ה.) תודיע המדינה מהו לוח הזמנים להריסת מבנים שנבנו בחלקות אלה, בכפיפות לשימוע שייערך במהלך התקופה למחזיקים כיום בקרקע, למעט בית משפחת פרץ".

ההחלטה של השופטת בייניש

בתום בדיקה מקיפה התברר כי מכל בתי השכונה, רק שני בתים נמצאים על אדמה שאינה מוגדרת כאדמת מדינה: ביתו של אלירז פרץ הי"ד ובית נוסף. כיוון שלגבי ביתו של פרץ הי"ד הודיעה שלום-עכשיו שבגלל הנסיבות היא מושכת את העתירה, נותרה זו לגבי בית אחד בלבד.

גם במקרה זה, כמו במגרון, מדובר בשטח שאין עליו דרישה של איזשהו פלשתיני. אולם פרקליטות המדינה, וכן מייק בלאס המשנה ליועץ המשפטי לענייני יו"ש, הבהירו שאין בכוונת המדינה להכריז על השטח עליו עומד הבית כ'אדמת מדינה', בגלל 'סימני עיבוד' ישנים שנמצאו במקום. כלומר: אולי ביום מן הימים, יגיע מאי-שם מאן-דהוא, שאירגוני השמאל הקיצוני לא הצליחו לאתרו עד כה, שיטען לזיקה כלשהי לקרקע עליה ניצב הבית, וייתכן שאף יהיה בידיו להוכיח בעלות על קרקע זו.

הנשיאה בייניש הבהירה בדיון, שכל מה שאינו מוכרז אדמת מדינה, הוא אדמה פרטית. היא דרשה מהמדינה שתודיע מתי תגבש את עמדתה, בשאלה מהן אדמות מדינה ומה לא, ואם המדינה לא תכריז על השטח אדמת מדינה, תידרש המדינה לתת לוח זמנים להריסה.

בעקבות חשיפת 'ערוץ 7' של פסיקתה השערורייתית של השופטת דורית בייניש, שאדמה שאיננה אדמת מדינה היא למעשה אדמה פרטית ערבית ובתים שנבנו עליה דינם להיהרס, אומר יו"ר האיחוד הלאומי חה"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה): "עם סיום תפקידה, לא מבקשת השופטת בייניש שיגישו לה רשימה של עשרות אלפי יח"ד שנבנו ע"י ערבים ובדואים בגליל, בנגב, בירושלים וביו"ש על מנת להורסם, אלא רק את רשימת בתי היהודים. חודשים ספורים לפני עזיבתה את התפקיד היא משתוקקת להגשים את מאוייה הנפשיים לנקות את יו"ש מיהודים ולבנות את האומה הערבית בארץ-ישראל".
ח"כ כצל'ה יגיש הצעת חוק בכנסת הקובעת שכל בית שהמדינה היתה מעורבת בבנייתו, בין בעידוד ותמריצים כלכליים, בין בחיבור לתשתיות, דינה של הקרקע שתחתיו להיות מופקעת לאדמת מדינה באופן רטרו-אקטיבי.