קריאות בעד ונגד פריצת מסגרת התקציב למימוש דו"ח טרכטנברג, בדיון שהתקיים היום ג' בוועדת הכספים, בעקבות הצגת מסקנות הדו"ח ע"י פרופ' מנואל טרכטנברג. מנהיגי המחאה החברתית קראו לחברי הכנסת "לגלות אומץ ולאלץ את הממשלה להביא תקציב חדש, כזה שיתאים לרוח החדשה בציבור הישראלי".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), חזר על עמדתו ש"טרכטנברג אינו תורה מסיני ואם הדבר יידרש נפתח את התקציב היכן שיידרש".
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) אמר ש"הדו"ח הוא בשורה לעם ישראל. הדו"ח מהווה תשתית טובה אם כי יש ללטש אותו". שאמה-הכהן הפתיע ואמר ש"טוב שהממשלה לא אישרה את הדו"ח אמש על-מנת להוסיף ולשנות את מה שנרדש".
מרכז הקואליציה, ח"כ ציון פיניאן (ליכוד), קרא ש"לא לפרוץ את מסגרת התקציב בעת אישור דו"ח טרכטנברג" ואמר ש"פריצת מסגרת התקציב מהווה פתרון בעיה באמצעות יצירת בעיה אחרת".
מרכזת האופוזיציה, ח"כ רוחמה אברהם בלילא (קדימה) הציעה "להוציא את 'המתוק' מ'העז' ולאשר את הדברים הטובים שבדו"ח ואחר-כך לעבוד על שיפורים". אברהם הוסיפה, ש"במקום ועדה היה צריך לבחון אילו חוקים כבר אושרו או שהונחו ונדחו ע"י הממשלה והיה בהם כדי לפתור את המצוקות החברתיות. בשנים האחרונות, רוב התקציבים מופנים לחברים קואליציוניים במקום לפתרון מצוקות החברה כולה".
ח"כ זהבה גלאון (מר"צ) קראה "להגדיל את התקציב, אחרת לא ניתן יהיה להציל את מדינת הרווחה. אם לא יפרקו את התקציב הדו-שנתי לא ייצא ממסקנות טרכטנברג דבר. הוועדה לא עסקה בבעיות הנובעות מהפניית תקציבים למתנחלים וחרדים".
ח"כ ניצן הורוביץ (מר"צ) אמר, "דו"ח טרכטנברג הוא בלוף פוליטי ולאיש בממשלה אין כוונה אמיתית לממשו. הממשלה סינדלה כל אפשרית לשינוי חברתי ע"י יצירת התקציב הד-שנתי".
ח"כ מירי רגב (ליכוד), אמרה שהדו"ח חסר, "שכן בבוקר למחרת אישורו, ישאל עצמו האזרח, האם הדו"ח הוזיל את ההוצאות היומיומיות שלו או לא וייווכח מהר שאין כל שינוי". רגב קראה לוועדה "לנקוט במהלכים נוספים מעבר לדו"ח טרכטנברג: הורדת הבלו למצבו מלפני מספר שנים, הורדת תעריפי החשמל והמים והורדת כל המיסוי העקיף על מוצרים".
ח"כ יואל חסון (קדימה), קרא "לפתוח את תקציב 2012 בתיאום קואליציה ואופוזיציה והבטיח סיוע אופוזיציוני לממשלה להוביל תקציב חברתי חדש למדינת ישראל".
יו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר ש"יש להיזהר ביישום מסקנות טרכטנברג כך שבאמת ייטיבו עם הציבור בסופו של דבר. בייחוד הדבר ,בכל הנוגע להעלאת דמי הביטוח הלאומי על המעסיקים, שכן הדבר עשוי לאלץ את היצרנים להעלות מחירים".
יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, הפתיע בפרגון לפרופ' טרכטנברג ואמר ש"היה לי הרבה יותר קל להוביל את המאבק אילו אתה לא היית עומד בראש הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי". לדברי שמולי, "בדו"ח יש פער בין חזון מרהיב ואפילו היסטורי לבין המלצות שבתחומים מסוימים אינן מספקות".
סתיו שפיר, ממטה המאבק, הביעה צער על-כך ש"במשך שנים נתנו מדיניות כלכלית לא-חברתית להשתולל". שפיר קראה לממשלה "להביא תקציב חדש, תקציב שישקף את הצרכים החברתיים ושיהיה תואם את הרוח החדשה בחברה, כפי שבאה לידי ביטוי במחאה". לחברי הכנסת קראה "לגלות אומץ ולאלץ את הממשלה להביא תקציב חדש עם חזון חברתי ברוח דו"ח טרכטנברג".
מנהיג מחאת האוהלים, רגב קונטס, טען אף הוא ש"קיים פער בדו"ח טרכטנברג בין החזון החברתי למימוש החסר, בדיוק כמו הפער בין ד"ר טרכטנברג ומיסטר מנואל קרי בין האיש הנעים והמשורר לבין הכלכלן הנוקשה".
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה וחבר ועדת טרכטנברג, פרופ' יוג'ין קנדל, ציין ש"וועדת טרכטנברג הקפידה על אחריות פיסקאלית ע"י אי פריצת מסגרת התקציב".
פרופ' יוסי יונה מהצוות האלטרנטיבי לוועדת טרכטנברג, קרא להקציב 20 מיליארד ₪ כבר בשנת 2012 למימוש יעדים חברתיים שעלו במחאה החברתית.
פרופ' אביה ספיבק, גם הוא מהצוות האלטרנטיבי לוועדת טרכטנברג, אמר ש"הבעיה עם ועדת טרכטנברג היא בהשקפת עולמה ובכך שממשיכה את מה שהיה מקודם – אידיאולוגיית השוק החופשי". "הבעיה העיקרית היא במיקור חוץ ובהפרטה בכלל ואין כל שינוי מכלל ההוצאה הישן של הממשלה" אמר וקרא "להפסיק את ההפרטה ואת המנהג המגונה של עובדי קבלן".
חבר ועדת הכספים ח"כ מגלי והבה אמר בדיון כי עורכי הדו"ח פספסו את מטרתו העיקרית של המסמך, להביא לשוויון עבור כלל אזרחי המדינה. לדבריו, המסמך מכיל אלמנטים שהינם מבחינת הרע במיעוטו, שכן מסקנותיו אינן מיישמות באופן ישיר את ערך השוויון לאזרחי ישראל ובעיקר למיעוטים, לתושבי הפריפריה ולשכבות החלשות.
בהערת אגב, פנה ח"כ והבה לראשי המאבק לשינוי כלכלי וחברתי וציין כי אל להם להתעלם מעבודת הכנסת ולהישגיה בכל הקשור לעקרונות מאבקם, לרבות ביטול הגזירות הכלכליות ומדיניות המיסוי הדורסנית של הממשלה הנוכחית.
בהמשך דבריו, התייחס ח"כ והבה לפיזור המקורות התקציביים שהוקצו על ידי הממשלה כמענה למאבק החברתי. "חובתה של הוועדה לערוך בדק בית בהליכי קביעת סדר עדיפויותיה התקציביות. לא ייתכן שסכום של 28 מיליארד ש"ח יוקצה ברובו ככולו למען יישום חוק החינוך לגיל הרך, בעוד שרק 10% ממנו יוקדש לפיתרון הבעיות האמיתיות והאקוטיות שיש בהן כדי לתת מענה לדרישות הציבור, בראשן סוגיית הדיור, יוקר המחיה והקצאת המשאבים להשגת השוויון בין המגזרים השונים", אמר.
עוד הוסיף, כי חברי ועדת טרכטנברג התעלמו ממצבן של המשפחות המשתייכות לשכבות החלשות, המשתכרות בשכר מינימום ואינן מצליחות לסיים את החודש. לטענתו, אין להזניח את התייחסות הוועדה לאוכלוסיית העוני בישראל, המונה כיום כמיליון וחצי תושבים ועם הזמן מצרפת לשורותיה גם את בני מעמד הביניים. "האופוזיציה תתמוך בכל רפורמה שתביא לצמצום הפערים ולשינוי המצב העגום הקיים ותתנגד לכל הגזירות שיכבידו על האוכלוסייה. כמו כן, סוכם כי וועדת הכספים תמשיך לקדם רפורמות במנותק מדו"ח טרכטנברג, בהתאם למדיניות הנכונה שתשפר את מצב אזרחי ישראל ולא בהתאם לדו"חות שסופן להישאר ללא יישום", סיכם.