הבא נקדים ונאמר שברור לכל שהסיבה האמיתית לשביתה לא קשורה בכלל לעובדי הקבלן, אלא לעובדה שההסתדרות לא היתה חלק מהמחאה החברתית של הקיץ האחרון. עופר עיני מרגיש כנראה שהוא נדחק מחוץ לשיח הציבורי ושהשפעתו פחתה, אז אין כמו שביתה כללית כדי להזכיר לציבור מי "באמת" דואג לו. במילים אחרות, מדובר בתרגיל פוליטי מסריח מאוד וראוי לגנות את עיני בכל מילות הגנאי שקיימות בלקסיקון העברי, וגם הלועזי.
מעבר לזה, ראוי להתעכב על עצם הדרישות של ההסתדרות. היא דורשת לכלול את כל עובדי חברות הקבלן אל תוך שרות המדינה. למה בעצם? מה רע בעובדי קבלן?
קודם כל, צריך להגדיר את המושג של "עובדי קבלן", למי שלא יודע. עובדי קבלן הינם עובדים שמספקים שרותים למדינה בלי להיות עובדי מדינה. במילים אחרות, המדינה שוכרת את שרותיהם בקבלנות, בתעריף לפי שעה או לפי עבודה. הם יכולים להיות בעלי שכר נמוך או גבוה, מנקים או מתכנתים, אם כי, בדר כלל, מדובר בעובדים בשכר נמוך. הייתרון עבור המדינה בהעסקת עובדים כאלה הוא קודם כל חיסכון בעלויות, אבל מעבר לזה, בגלל שמדובר בעובדים מהמגזר הפרטי, יש אפשרות לתמחר באופן מציאותי את השרות שניתן, לכל הפחות בתיאוריה.
במציאות, כמובן, לא מעט עובדי קבלן, למרות הדימוי, מקבלים תשלום מופרך לחלוטין עבור השירותים שלהם, בשל החובבנות של משרדי הממשלה, שלא מסוגלים להזמין עבודה כמו שצריך. שמעתי למשל על אתר אינטרנט ממשלתי אחד שעולה למשלם המיסים הישראלי כמליון ש"ח (!!!), כאשר העלות האמיתית שלו לא עולה על חמישים אלף ש"ח!
בכל אופן, אם משרד ממשלתי כלשהו זקוק לשרותי ניקיון, אין כל סיבה שאותו משרד ישלם יותר (או פחות) ממה שמשלמת כל חברה פרטית במשק על מנת לקבל שרותים דומים. מיקור חוץ מקנה למדינה את יכולת התמחור, שזה חשוב בפני עצמו, ומאפשרת לה לא להעסיק עובדי מדינה מיותרים במחיר מופרך ועם הטבות מפליגות על חשבוננו, משלמי המיסים.
דמעות תנין נשפכות עבור אותם עובדי קבלן אבל בפועל, מובן שאף אחד לא כופה עליהם להיות עובדי קבלן. זאת כנראה האופציה הטובה ביותר עבורם בנקודת הזמן בה הם עובדים כעובדי קבלן. הם נותנים שרותים למדינה, אבל הם היו יכולים לתת שרותים באותה מידה לכל גוף עסקי אחר במשק ובהקשר הזה המדינה משמשת כמו כל גוף עסקי אחר. בכל אופן, הם עובדים ומתפרנסים וגם רוכשים נסיון שיאשר להם להתקדם הלאה בעתיד.
הניסיון "להלאים" את עובדי הקבלן אמנם יביא כנראה לשיפור תנאי ההעסקה שלהם, אבל מי שישלם את החשבון יהיה משלם המיסים, דרך הכבדה קשה של נטל המס. מעבר לזה, ההסתדרות תתחזק. כל העובדם האלה יגוייסו להסתדרות, כך שהאינטרס ארוך הטווך שלה בעסק הזה ברור מעבר ליחסי ציבור ושיקום מעמדה.
אנחנו עומדים בפני מבחן מנהיגות עבור הממשלה: להכנע לסחטנות של ההסתדרות, לקלוט עוד עשרות אלפי עובדים לשרות המדינה, וכתוצאה מזה להגדיל את תקציב המדיה בצורה ניכרת, מה עם עוד ועוד מיסים ועוד ועוד עובדים שבסופו של דבר יעבדו במשרות פקטיביות, או להלחם. להגיד לא לסחטנות, לא לכניעה ולעמוד על האינטרס הציבורי.
לאור הניסיון המצטבר של השנתיים האחרונות, בהן נתניהו בעיקר דאג לא לריב עם אף אחד ושילם לכל סוחט לפי מידת סחטנותו, קשה מאוד להיות אופטימי, אבל אני מוכן להיות מופתע לטובה.