משרדי הבריאות, החינוך והתרבות והספורט, הגישו היום (רביעי) לממשלה את "התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא". התוכנית הלאומית נועדה לקדם אורח חיים פעיל ובריא בקרב אזרחי ישראל, להתמודד עם מגיפת ההשמנה והסוכרת באמצעות חינוך, הסברה וחקיקה ותוך הקצאת משאבים משמעותיים.
סגן שר הבריאות ח"כ הרב יעקב ליצמן, אמר כי "משרד הבריאות החליט לקחת אחריות על הנושא מתוך מחויבות לקידום הבריאות בישראל. התוכנית הלאומית גובשה בראייה כוללת ומקיפה למען קידום ושיפור איכות החיים של אזרחי ישראל. שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות למשרד החינוך ומשרד התרבות והספורט, מבטא את הנחישות לביצוע מהלך לאומי רחב היקף והיא הערובה להצלחת התוכנית המוצעת".
שר החינוך, גדעון סער, אמר כי "למערכת החינוך תפקיד משמעותי בתהליכי שינוי חברתי ובקידום אורח חיים פעיל ובריא. למערכת החינוך יש תפקיד מכריע בהקניית ההרגלים ליצירת אורח חיים בריא בקרב ילדים ובני נוער. אני מאמין כי בכוחם של הילדים להיות סוכני שינוי עבור החברה כולה באמצעות ההשפעה על הוריהם ועל בני המשפחה".
לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, תשע"ב, הכריז שר החינוך, גדעון סער, כי שנת הלימודים תעמוד בסימן אורח חיים פעיל ובריא. בהתאם לכך, גובש חוזר מנכ"ל מיוחד לבתי הספר, המנחה את מנהלי בתי הספר והמורים לפעול לגיבוש תכניות מותאמות לבתי הספר ולהטמעת תכניות מערכתיות שגובשו על ידי אנשי מקצוע בשיתוף משרד החינוך.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת, אמרה, "התוכנית הלאומית לאורח חיים פעיל ובריא מצטרפת לשורה של פרויקטים שאני מובילה בשנתיים האחרונות שמטרתם להגביר את המודעות לספורט והעיסוק בפעילות גופנית כחלק משמירה על אורח חיים בריא. כשרת הספורט אני סבורה שזוהי חובתי לפעול לא רק לקידום הספורט ההישגי אלא גם לעידוד וטיפוח הספורט העממי מתוך אמונה שזה לא רק בריא אלא גם כיף ואמצעי לשיפור איכות החיים".
"אני סבורה", הוסיפה לבנת, "שזו החלטה נכונה וחשובה להציב את הספורט והפעילות הגופנית במקום מרכזי בתוכנית הלאומית. במסגרת התוכנית יתמקד משרד הספורט בהנגשת מתקני הספורט והתשתיות לציבור במטרה להרחיב את מעגלי האוכלוסייה שישתתפו בפעילות גופנית מאורגנת או עצמאית. אני מאמינה כי שיתוף הפעולה בין המשרדים השותפים לתוכנית ותמיכת ממשלת ישראל בה יסייעו להביא לשינוי הרגלי פעילות גופנית ותזונה של האוכלוסייה לאורך זמן, ומכאן לשיפור איכות החיים של אזרחי ישראל".
בין ההמלצות הוחלט על:
1. תמרוץ לרשויות מקומיות המעודדות תוכניות לפעילות גופנית בשטחים פתוחים כגון קבוצות הליכה, מתקני ספורט בשטח ושבילי אופניים.
2. בחינת דרכים אפשריות להעלאת המודעות בקרב המעסיקים לעניין החשיבות והתועלת הקיימת בקידום בריאות העובדים במקום העבודה.
3. בחינת שימוש בכלי רגולציה צרכניים לשם הגברת מודעות הצרכנים לחשיבות הצריכה של מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי גבוה כגון לחם מחיטה מלאה, על מנת להביא לירידה במחירם.
4. הגבלת מכירת מזון בו אחוז שומן הטראנס גבוה.
5. הנגשה והקלה ביכולת השימוש במכוני כושר (החלפת הצורך בקבלת אישור רפואי בהצהרת בריאות אישית, התייחסות לנערים מגיל 14 כמבוגרים).
6. תקצוב מיוחד יינתן לקופות החולים שיעסקו בקידום בריאות ויקיימו פעולות כגון קבוצות תמיכה וטיפול להורדה במשקל, טיפול בסוכרת, סדנאות להורים וילדים שמנים, וייעוץ פרטני למבוטחים.