בני העדה האתיופית בישראל חגגו היום את חג הסיגד, יום צום טהרה והתחדשות שמבטא את הכמיהה לארץ ישראל ובנין בית המקדש. זהו חג העלייה לרגל, שבמרכזו עומד טקס חידוש הברית בין העם לה', הכולל קריאת קטעים,ברכות ותפילות לגאולה. הטקס נערך בדרך כלל בראש הר גבוה כלשהוא, כסמל להר סיני, ובתום הצום נערכת סעודה גדולה.

בירושלים נערכה התפילה בטיילת שמשקיפה על הכותל המערבי. ד"ר אברהם נגוסה מנהל ארגון עולי אתיופיה, אומר לערוץ 7 שהוא שמח שרבים מאלה שחגגו את החג בשנה שעברה באתיופיה, חוגגים  השנה את הסיגד בירושלים, "זה חג מיוחד שמנהיגים אותו הקייסים והרבנים. באתיופיה במשך אלפי שנים, היו עולים בני העדה עם ספר תורה על גבי הר גבוה ומתפללים שבשנה הבאה הם יהיו בירושלים. השנה ב"ה הצטרפו אלינו 2600 עולים חדשים שהגיעו היום לירושלים. אנחנו מקווים שגם אלה שנשארו עדיין באתיופיה יזכו לעלות לארץ עד שנה הבאה".

נגוסה מציין שאחרי "מבצע משה" היה דיון הלכתי האם יש מקום לבטל את החג, "חג הסיגד ביטא במשך שנים את הכמיהה והרצון לעלות ארצה, אחרי מבצע משה, היה דיון האם להמשיך ולשמור את החג, בסופו של דבר הוחלט להמשיך במסורת. זה חג שבו אנחנו ממשיכים להודות להקב"ה ששמע את תפילתנו וזיכה אותנו להגיע לארץ ישראל ולירושלים. נמשיך להתפלל גם על שארית אחינו שעדיין נותרו בניכר".

הוא מציין לשבח את ח"כ אורי אריאל שיזם את החוק שיהפוך את חג הסיגד לחג לאומי מה שיאפשר לבני העדה לקבל יום חופש בחג. ד"ר נגודה מנצל את ההזדמנות כדי להעביר מסר לחברה הישראלית לרגל חג הסיגד, "אחד ההישגים של מדינת ישראל והציונות בת זמננו, היא העלאת יהודי אתיופיה לישראל, לאחר אלפי שנות ניתוק. היום ב"ה התחברנו מחדש לעם ישראל בארץ ישראל. קיבוץ הגלויות הוא הברכה של מדינת ישראל ושל העם היהודי בארצו. אני קורא לחברה הישראלית לנסות ולהבין את עולי אתיופיה ולעזור אחד לשני. זה לא קל להסתגל מחברה מסורתית לחברה מודרנית, אבל לבני העדה יש הרבה מוטיווציה. לכן זה תלוי הרבה ביכולת של החברה הישראלית לחבק את בני הקהילה ולעזור להם זהו הקיבוץ הגלויות האמיתי, זו האינטגרציה. אני קורא לכולם לחבק את בני העדה האתיופית, לשלב את הילדים שלנו בבתי הספר, כך שכולם ילמדו יחד כבר מגן הילדים, שישרתו ביחד בצבא הגנה לישראל, וישתלבו לאחר מכן באוניברסיטאות ובמקומות התעסוקה השונים, שיהיה  חג שמח לכל עם ישראל".