מוחמד אל-בראדעי מחליט לפרוש מהמירוץ לנשיאות מצרים וקובע: המשטר הצבאי ממשיך את דרכו של המשטר הקודם. לא אוכל להגיש מועמדות תחתיו.

אל בראדעי טוען שהמשטר החדש מתנהל בדיוק כמו קודמו, וכאילו לא הייתה מהפכה במצרים. לדבריו המשטר החדש מתנהל כך במקום ליישם את הדמוקרטיה שבשמה יצאו ההמונים לרחובות, במקום להנהיג חוקה חדשה ובמקום להעמיד לדין את האחראים לשחיתות המשטר הקודם, משטרו של חוסני מובארק.

בראדעי נחשב אמנם לאחד מסמליה של המהפכה, בהיותו אחד האישים הבולטים שיצאו בגלוי נגד משטר מובארק, אך הסקרים מורים כי סיכוייו להוביל מהפכה חילונית גם בפרלמנט המצרי קלושים שכן כוחן של המפלגות האסלאמיות כדוגמת האחים המוסלמים גובר ומהווה זה מכבר רוב. היו שדיברו על הסכם של חלוקת תפקידים בין בראדעי כנשיא ומנגד גורמי האיסלאם הקיצוני לתפקידי ראש ממשלה ובכירים אחרים, אולם בראדעי קובע כי במציאות הקיימת הוא אינו יכול להיות שותף לשלטון החדש שכן אין בו שינוי אמיתי.

בתקשורת המצרית קובעים כי עובדה זו היא שהביאה את בראדעי לזכות בשלטון היא שהובילה להחלטת הפרישה.