ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה היום לדון בתיקון לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים. תיקון שירחיב את סמכויות הנציב.
הצעת החוק מבקשת לקבוע, כי הנציב יוסמך לבחון תלונות שיוגשו כנגד מועמדים לשפיטה, טרם מינויים. עוד מבקשת ההצעה לקבוע, כי סמכות הנציב תורחב לבחון את התנהלות השופט אף במועדים שמעבר לישיבתו על כס השיפוט. הנציב יוכל ליזום בדיקות על שופטים, לאור מידעים שיגיעו אליו, אף ללא הגשת תלונה רשמית, כמחויב מהחוק הנוכחי.
יו"ר הועדה ח"כ דוד רותם סבור כי חיוני להותיר את בחינת עברם של מועמדים לשיפוט, בידי הועדה למינוי שופטים, שכבר היום בודקת תלונות. לדבריו "לשם כך, שמות מועמדים לשפיטה, מפורסמים חודש לפני כינוס הוועדה. כל אזרח רשאי להתלונן. בעבר ביטלנו מינוי שופט שנבחר, עקב תלונות שהתקבלו עליו. אני מקפיד מאוד על כבודה ומעמדה של הועדה למינוי שופטים, וע"כ אני אשאיר את סמכות בחינת עברו של שופט, ערב מינויו, לועדה למינוי שופטים". רותם ביקש מנציגת הנהלת בית המשפט לקבל את עמדת נשיאת ביהמ"ש העליון בנושא.
נציב תלונות הציבור, השופט בדימוס אליעזר גולדברג אמר כי לנציבות כלים טובים יותר לבחון את עברם של מועמדים לשפיטה. במענה לתלונות, בנושא ביגוד שאינו הולם שופט, אמר גולדברג "ישנם דברים טפלים, שהנציב לא צריך לעסוק בהם. הנציב צריך לעסוק בעיקר ולא בטפל". הנציב התנגד בתוקף להצעת ח"כ רותם לאסור על הנציב לבחון תלונות שפורסמו בכלי התקשורת בדומה למנהג בכנסת, לפיו ועדת האתיקה לא מבררת תלונה שפורסמה. "תפקידנו לא להותיר אנשים שאינם ראויים במערכת, רק עקב פרסום התלונה. אדם שלא ראוי להיות שופט, צריך לעוף ! לפי ההצעה, לא אוכל לברר את התלונה. מי ירוויח מכך? השופט שצריך לעוף ! אם אנחנו רוצים לתקן עיוותים ותקלות, ולדאוג לכך שמחננו יהיה טהור, ראוי להעניק לנציב סמכות לברר את התלונה".
יו"ר איגוד השופטים השופטת ורדה אלשיך ביקשה להגביל בחוק, את התקופה בה ייבדק עברו של מועמד לשפיטה. בנוסף, אלשיך תבעה לקבוע בחוק כי תינתן לשופט זכות שימוע, לפני שהמבקר מפרסם את החלטתו בתלונה.