עמונה
עמונהפלאש 90

השבוע יציינו בישוב עמונה שבבנימין שש שנים, להרס תשעת בתי הקבע שנבנו בישוב. הבתים נהרסו תחת ממשלתו של אהוד אולמרט, מספר חודשים לאחר הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון.



בראיון לערוץ 7 סיפר אביחי בוארון, מי שהיה אז ראש מטה המאבק, על אותם ימים, "לאחר שאהוד אולמרט החליף את שרון בראשות מפלגת קדימה הוא ניסה להוכיח, ערב הבחירות ומספר חודשים לאחר ההתנתקות, שהוא חזק כמו שרון ושהוא הולך בדרכיו. את השעיר לעזאזל הוא מצא בדמות עמונה".



"אומנם היו צווי הריסה על בתי הקבע בישוב אבל היה מוצא פוליטי להימנע מביצועם, כיוון שצווי ההריסה ניתנו שלא כדין", הדגיש בוארון, "מערכת הבחירות שבפתח דירבנה את אולמרט להרוס את הבתים, למרות שציבור המתיישבים עוד ליקק את פצעי ההתנתקות ולמרות הטראומה הגדולה שבאה בעיקבותה".

בוארון סיפר כי בישוב הוחלט לנהל מאבק למניעת הריסת הבתים, מתוך הבנה שאסור לתת להרס נוסף ביהודה ושומרון לקרות כיוון שהרס נוסף יעורר את תיאבונם של מתנגדי ההתיישבות, לתכנן ולבצע התנתקות נוספת ביהודה ושומרון ממש כמו בחבל עזה, "ההצהרה היתה: לא יהיה הרס נוסף ואם יהיה הוא יהיה כרוך בטראומה לאומית, כפי שבאמת קרה", אמר בוארון.

שש שנים אחרי - האם יש לתושבי הישוב תובנות חדשות בכל מה שנוגע לאופי המאבק?

"למרות שהבתים נהרסו ולמרות שיצאנו חבולים מאירועי עמונה, יצאנו מחוזקים מאירועים אלו כיוון שניהלנו מאבק שהיה נאמן לדרכנו ולא סחרנו בעקרונות שלנו. למיטב הבנתי עובדה זו יחד עם הנכונות לנהל מאבק עקרוני חלחלה למערכת ולמקבלי ההחלטות. אני אישית יודע על כך שבישיבות מטה בצבא ובמשטרה הועלה לא פעם הרצון שלא לחזור על טראומת עמונה".
 
בוארון הוסיף, "אני חושב שלמרות שמבחינה ריאלית התוצאה ידועה מראש, עצם הרצון לנהל מאבק נחוש משפיעה על המערכת בצורה מאוד משמעותית".
 
מעבר לעמידה האיתנה, האם עולות מחשבות - אולי יכלנו למנוע גם את הרס הבתים האלו?
 
"בנקודת מבט שלי, כמי שעמד בראש מטה המאבק ", ציין בוארון, "נעשו כל האפשרויות הדיפלומטיות והמשפטיות, כדי למנוע את ההרס ומשעה שהן לא צלחו וחרב ההרס הונפה, אתה יכול או להיאבק פיזית או ללכת משם. התחושה שלנו היתה, שללכת משם זה אומר שאנחנו לא עיקשים בעקרונות שלנו, ולעמוד שם ולספוג את המכה ולעמוד ולהגיד 'הנני כאן', בידיעה שאולי לא נצליח, זו אמירה עקרונית חשובה. הציבור ידע להעריך את זה".
 
מה מצבם של הילדים שחוו את ההרס?
 
"כמובן שהילדים מושפעים ממה שקורה. מרחפת מעל ראשם סכנת גירוש מהבית שלהם - העוגן הכמעט הכי חשוב בחייהם. בעמונה חלק מהילדים נזקקו לטיפול פסיכולוגי בשעתו ואולי גם היום. יש פה אנשים שכל אימת ששומעים על דיון בבג"ץ הם נכנסים לכוננות ספיגה נפשית, וזה לא דבר פשוט להרגיש את להט החרב המתהפכת, המאיימת לכרות את הענף שאתה יושב עליו, אבל זו מנת חלקנו".
 
בוארון מביע אופטימיות בנוגע לעתידו של הישוב, "אנחנו נבנה בעמונה ישוב מפואר וכמו שהציונות למדה אותנו במשך השנים שההתעקשות משתלמת, אז אנחנו עקשנים. אנחנו מתפללים לה' שהישוב יבנה ויפרח ושנגדל ונפרה פה".
 
לסיום חיזק בוארון את תושבי מגרון, "אני מצדיע לתושבי מגרון שמנהלים תקופה ארוכה מאוד, מערכה רב תחומית במישור הפוליטי, התקשורתי, החינוכי והחברתי. מערכה כזו צריכה הרבה משאבים נפשיים והם עושים את זה באצילות שראוייה מאוד להערכה".
 
"אני מתפלל שהישוב הזה יבנה ואני מעריך אותם על עמידתם העקרונית ועל התנגדותם הנחרצת, לא לסחור בעקרונותיהם אלא להתעקש שהישוב ימשיך לגדול בדיוק במקום בו הוא נמצא ולא יועתק לאף מקום".