קארשי ובן גור. ארכיון
קארשי ובן גור. ארכיון פלאש 90

בית המשפט העליון החליט להחמיר בעונשו של יורם קארשי, אחיה של שולה זקן, בפרשת המיסים. השופטים החליטו להחמיר את עונשו שעמד על שבעה חודשי מאסר לשנת מאסר שלמה.

ראש הרכב השופטים השופט ריבלין כתב בהכרעתו כי: "המאבק על קיומו של שלטון תקין, ההגנה על טוהר השירות הציבורי וקיומו של מנגנון ציבורי שיזכה לאמון הציבור, הוא אחד מהמאבקים החשובים של החברה הישראלית כיום. "כדי להתמודד עם נגע זה ולהרתיע את הרבים" – כך נפסק – "לא די עוד במלל ודברי כיבושין, והגיעה העת לעשות מעשה, על ידי הצגתו של תג מחיר גבוה מזה שהיה נהוג בעבר לצידן של העבירות בתחום זה". שיקול מרכזי בענישה בגין עבירות אלה הוא השיקול של הרתעת הרבים. במקרה זה משקלן של הנסיבות המחמירות עולה בהרבה על הנסיבות שיש לשקול לקולא, ומן הראוי היה להשית על קארשי עונש חמור יותר, שיהלום את חומרת מעשיו. הייתי מציע לפיכך לחברי לדחות את ערעורו של קארשי, לקבל את ערעורה של המדינה ולהחמיר בעונשו של קארשי. העונש ההולם את מעשיו המתוארים של קארשי, ראוי היה שיהיה חמור במידה משמעותית מזה שנגזר עליו. אלא, שלא בלי התלבטות, החלטנו שאין בידינו להתעלם מן העונש הקל שנגזר על מצא, עונש לגביו כבר העיר בית משפט זה כי הוא מתון במידה המעוררת תהייה".

השופט מציין כי כתב האישום מגולל שש פרשות שונות בהן היה קארשי מעורב. בהכרעתו הוא פורט את הפרשיות השונות:

הפרשה הראשונה, נוגעת למעורבותו של קארשי במינויו של יעקב (ג'קי) מצא לתפקיד מנהל רשות המיסים. על פי כתב האישום, הביע מצא בפני בן גור את שאיפתו להתמנות למנהל רשות המיסים. לשם כך הציע לו בן גור להיפגש עם קארשי, אחיה של זקן, שנהנתה ממעמד בכיר בלשכת אולמרט, שר האוצר. בהתאם לאמור, הגיעו בן גור ומצא לביתו של קארשי ומצא הוצג בפני קארשי כמי שבן גור חפץ במינויו לתפקיד מנהל רשות המיסים. בהמשך לפגישה זו, שוחח קארשי עם זקן, אחותו, ותיאם עימה את זימונו של מצא, המועמד המועדף עליו, לפגישה עמה. בסמוך לאחר מכן, בטרם זומנו המועמדים האחרים לתפקיד לפגישה עם שר האוצר, זימנה זקן את מצא לראיון מקדים במשרדה. במהלך הפגישה, לה ייחס מצא חשיבות, נכנס גם קארשי ללשכה. לאחר זמן מה, זימנה זקן גם את שני המועמדים האחרים לתפקיד לפגישות עמה. בסופו של יום הציע אולמרט, שר האוצר, לממשלת ישראל, לבחור במצא למנהלה של רשות המיסים, ומצא אכן נבחר לתפקיד.

בגין פרשה זו הורשע קארשי בעבירה של סיוע לבן גור לתת שוחד למצא, בעד פעולה הקשורה בתפקידו, לפי סעיפים 291 ו-31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

 הפרשה השנייה נוגעת למעורבותו של קארשי בהליך מינויו של יגאל סער לתפקיד בכיר ברשות המיסים. לאחר מינויו של מצא לתפקיד ראש רשות המיסים, כך על פי כתב האישום, פנה סער אל קארשי וביקשו לפעול עבורו אצל מצא, כדי לקדם את מינויו לתפקיד סמנכ"ל למינהל ברשות המיסים, זאת ביודעו כי קארשי מצפה כי מצא יפעל עבורו במסגרת מילוי תפקידו ברשות. קארשי פנה למצא וביקשו למנות את סער לתפקיד סמנכ"ל למינהל, ואילו מצא מצידו התחייב בפני קארשי למנות את סער לתפקיד. על בסיס התחייבות זו, הבטיח קארשי לסער כי הוא ימונה לתפקיד. ואולם, כעבור זמן חזר בו מצא מהתחייבותו כלפי קארשי וביקש למנות לתפקיד מועמד אחר.

על מנת לאשר את המינוי אצל שר האוצר, פנה מצא לשולה זקן וביקש ממנה לתאם לו פגישה עם שר האוצר. זקן, שידעה על רצונו של אחיה במינוי סער לתפקיד סמנכ"ל למינהל, נמנעה מקביעת הפגישה והנחתה את מצא לפנות לקארשי, בכל הנוגע למינוי המועמדים לתפקיד סמנכ"ל, תוך שהיא מציינת את שמו של סער כמתאים לתפקיד. מצא פנה לקארשי, בהתאם להנחיית זקן, אך קארשי סירב להשלים עם הפרת ההבטחה שקיבל ממצא, עמד על קיום הבטחתו ואף הבהיר למצא כי עד שלא ייתן הסכמתו למינוי סער לתפקיד, יעוכבו גם שאר המינויים שביקש להביא לאישורו של שר האוצר. כדי לגרום למצא למנות את סער, תיאם קארשי עם זקן כי תמשיך ותימנע מלהיענות לפניותיו של מצא להיפגש עם שר האוצר, ותפנה את מצא אליו בכל הנוגע למינויי הסמנכ"לים ברשות. זקן פעלה כאמור, כך שאישורי מינוי המועמדים על ידי שר האוצר עוכבו, והלחץ על מצא הלך וגבר. במקביל להפעלת לחץ זה, תבע קארשי ממצא הסברים באשר להפרת הבטחתו, ואף הודיע למצא כי בכוונתו לבדוק מיהו אותו מועמד שמצא מעדיף. קארשי ובן גור אף נפגשו עם המועמד המועדף על מצא.

בצר לו, פנה מצא אל בן גור וביקש ממנו לשכנע את קארשי להסיר את הלחץ שהופעל עליו וליישב את ההדורים עימו. בן גור הבהיר למצא כי זקן, בהוראת אחיה, תמשיך לעכב את אישורי המינויים ברשות, אם סער לא ימונה לתפקיד. בן גור מצידו פעל לפשר בין מצא לבין קארשי, כך שמצא יוכל למנות את המועמד המועדף עליו לתפקיד, ואילו סער ימונה לתפקיד אחר ברשות, שיהיה מקובל עליו ועל קארשי. בהמשך לכך, נפגשו קארשי, בן גור ומצא במסעדה, כשבסיכומה של אותה פגישה פעלו הם כדלקמן: מצא ביקש כי קארשי ינחה את אחותו כי תאפשר לו להיפגש עם שר האוצר; קארשי הנחה את זקן להיעתר לבקשותיו של מצא, ולאפשר לו להיפגש עם אולמרט, שר האוצר, לצורך אישור מועמדיו לתפקידי סמנכ"ל. קארשי סיכם עם אחותו שעיתוי הפגישה יתואם עימו, לאחר שיודיע לסער על שסוכם בפגישה בעניינו; קארשי הודיע לסער, בהסכמת מצא, על נכונותו של האחרון להציע לו, כפיצוי, תפקידים אחרים, אותם פירט בפניו, ובהם בין היתר האפשרות להתמנות לנציג רשות המיסים בארצות-הברית. סער, שכעס נוכח הפרת הבטחתו של מצא, ביקש שהות על מנת לשקול את ההצעה.

לאחר הדברים האלה ביקש מצא להיפגש עם סער, טרם מסירת ההודעה על זהות הסמנכ"לים שימנה, אולם קארשי דרש ממצא לדחות את הפגישה, כדי לאפשר לסער להחליט בדבר ההצעה למנותו. קארשי הבהיר למצא, באמצעות בן גור, כי דחיית הפגישה נדרשת על מנת לשמר את כוחו של קארשי מול סער. נוכח הדרישה הסכים מצא לדחות את הפגישה ביום. ביום שלמחרת, פרסם מצא את שמות העובדים שמונו לתפקידי סמנכ"ל. עוד באותו יום הוא נפגש עם סער, והודיע לו כי הוא מעוניין למנותו לנציג רשות המיסים בארצות הברית. מצא, כך על פי כתב האישום, הסכים לפעול למינויו של סער לתפקיד זה, כדי לרצות את קארשי ואת בן גור, לאחר שלא מינה את סער לתפקיד סמנכ"ל ולאפשר לשניים לרתום את מחויבותו של סער כלפיהם. ואמנם, לפני שהתקיים המכרז לתפקיד נציג רשות המיסים בארצות-הברית, פעלו קארשי, בן גור ומצא בדרכים שונות, כולל הנעת עובדים אחרים להסיר את מועמדותם, על מנת לאפשר את בחירתו של סער לתפקיד. לאחר שוועדת המכרזים בחרה בסער לתפקיד, צלצל מצא ממקום חופשתו באילת לקארשי ודיווח לו על בחירת סער, כפי שהבטיח לו.

מספר ימים לאחר מכן שוחח סער עם קארשי והודה לו על שדאג לבחירתו במכרז. באותה שיחה, ביקש קארשי מסער כי יסייע בקידומו של מקורבו, דוד חן, עובד רשות המיסים. סער נעתר לבקשה, למרות שידע כי לדוד חן אין את הניסיון הנדרש לתפקיד וכי הדבר ייראה "תמוה לאללה". במקביל, פעל סער על מנת לקדם את האינטרסים האישיים של קארשי על ידי קידום או מינוי עובדים ברשות, שקארשי יוכל להסתייע בהם ולהעמיק באמצעותם את השפעתו ברשות המיסים. במסגרת זו העלה סער בפני קארשי שמות של עובדים שסבר כי ייאותו לקחת שוחד, הפגישו עם עובדי הרשות ואף חיווה את דעתו אודות מידת הנאמנות שיוכל קארשי לצפות מעובדים אלה תמורת הסיוע לקידומם.

בגין פרשה זו הורשע קארשי בעבירה של מתן שוחד לסער, לפי סעיף 291 לחוק העונשין.

הפרשה השלישית נוגעת למהלכיו של קארשי בנוגע לקידומו של עמיקם ארז לתפקיד בכיר ברשות המיסים. על פי כתב האישום, לפני עזיבתו של סער את הארץ, בעקבות מינוי לתפקיד בארצות-הברית, הוא הפגיש את קארשי עם ארז, סגן מנהל מחלקת חקירות תל אביב ברשות המיסים, כדי שקארשי ינצל את קשריו עם מצא ויסייע לארז להתקדם ברשות המיסים, וזאת מתוך ציפייה שארז יפעל עבור קארשי במסגרת מילוי תפקידו. קארשי שוחח עם מצא בעניין קידומו של ארז, ולאחר שמצא נפגש עם ארז לקראת המכרז הצפוי לתפקיד, עדכן קארשי את ארז בהתרשמותו של מצא ממנו, וזאת כדי להבהיר לו את מידת מעורבותו בקידומו ואת מידת השפעתו על מינויו ברשות. הוא אף הבהיר לארז כי ימשיך לפעול למען קידומו סמוך למועד המכרז, וזאת כדי לרתום את מחויבותו של ארז כלפיו.

בגין מעשיו אלה הורשע קארשי בעבירה של שידול עובד ציבור, עמיקם ארז, לבצע מעשה של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 30 לחוק.

הפרשה הרביעית נוגעת למהלכיו של קארשי לגרום למינוי של יוסי כהן, עובד רשות המיסים ומקורבו של קארשי, לתפקיד גובה ראשי במע"מ רמלה, וזאת על פי בקשתו של כהן. המינוי צלח הודות לעזרתו של מצא, אולם קארשי לא הואשם בדבר בנוגע לכך.

הפרשה החמישית נוגעת לפעולות שעשה קארשי לשם קידומו של יוסי שטיינמץ. שטיינמץ, שהיה בקשרי חברות קרובים עם בן גור, פנה לבן גור בראשית שנת 2006 וביקשו לסייע לו בקידומו ובמינויו לתפקיד גובה מכס אשדוד. בן גור מצידו פעל על מנת לרתום את קארשי לקידום המינוי. כך, הוא פנה בידיעת שטיינמץ לקארשי, שעה שהאחרון היה בדרכו לפגישה עם מצא בביתו, וביקש ממנו לשתף עימו פעולה וללחוץ על מצא, כדי שימנה את שטיינמץ לתפקיד. הוא אף הבהיר לקארשי כי קידום זה יסייע לאינטרסים שלו. קארשי נעתר לבקשה לסייע למינוי, על מנת ליצור מחויבות של שטיינמץ כלפיו ומתוך ציפייה שיפעל עבורו במסגרת מילוי תפקידו. במהלך הפגישה עם מצא, ביקש קארשי ממצא לסייע בקידומו של שטיינמץ לתפקיד. על מנת לרצות את קארשי, הציע מצא גם את האפשרות ששטיינמץ ימונה לתפקיד עוזרו לענייני מכס. בהמשך, שוחח קארשי עם שטיינמץ ודיווח לו אודות שיחתו עם מצא. שטיינמץ הדגיש בפני קארשי כי חשוב שיסייע לו להתמנות לתפקיד גובה מכס אשדוד, שכן מדובר בתפקיד בעל עוצמה, בו יוכל לסייע לאינטרסים של קארשי מול הרשות ולפעול עבורו.

במקביל לפעולותיהם של קארשי ושל בן גור לקידום שטיינמץ, ביקש קארשי משטיינמץ לסייע לו בשחרור מכולה השייכת לו שעוכבה בתחנת המכס באשדוד. שטיינמץ נעתר לבקשה, טיפל בה באופן אישי והנחה את קארשי כיצד לפעול על מנת לפותרה לשביעות רצונו. שטיינמץ אף הבהיר לקארשי כי מקרה זה ממחיש את החשיבות והכדאיות העסקית, עבור קארשי, בקידומו לתפקיד גובה מכס אשדוד. בתגובה לדבריו, השיב קארשי לשטיינמץ כי עליו להיות בתפקיד הבכיר ביותר במכס אשדוד.

במהלך אוקטובר 2006 עדכן שטיינמץ את קארשי ברצונו להתמנות לתפקיד בכיר אחר. קארשי הבטיח לשטיינמץ כי יסייע למינויו ובמקביל ביקש את סיועו בפתרון בעיה הקשורה בעסקיו מול המכס. בסוף אותו החודש, סייע שטיינמץ לקארשי לשחרר מכולה מהמכס, לשביעות רצונו של קארשי.

בגין מעשיו אלה, הורשע קארשי בביצוע, יחד עם שטיינמץ, של עבירת מרמה והפרת אמונים הפוגעת בציבור, במילוי תפקידו של שטיינמץ, לפי סעיף 284 לחוק העונשין יחד עם סעיף 29 לחוק.

הפרשה השישית נוגעת לקשריו של קארשי עם גידי בר זכאי שכיהן בתפקיד בכיר ברשות המסים. קארשי הורשע בכך ששידל את בר זכאי להסתייע בקשריו, כדי להבטיח שתתקבל בוועדה לתכנון ובנייה הראל החלטה בה רצה בר זכאי. כפועל יוצא מכך, נפגש בר זכאי עם קארשי וביקשו לפעול למענו, ביודעו כי קארשי מצפה שהוא מצידו יפעל עבור קארשי במסגרת מילוי תפקידו. כבר במהלך הפגישה ביניהם, התקשר קארשי בנוכחות בר זכאי למי שכיהן כסגן וכממלא מקום ראש המועצה במבשרת ציון, וביקש ממנו להשפיע על יושב ראש הוועדה, כך שתתקבל ההחלטה הרצויה לבר זכאי. למחרת פנה קארשי גם לעסקן פוליטי נוסף המקושר אליו, וביקש ממנו להפעיל את השפעתו על יושב ראש הוועדה. במהלך ישיבתה של הוועדה, קיבל קארשי עדכון מהעסקן הפוליטי, שהודיע לו כי הנושא "טופל" וקארשי עדכן מיד את בר זכאי, שהודה לו. בסופו של דבר נתקבלה בוועדה ההחלטה הרצויה לבר זכאי.

על פי כתב האישום, פעל קארשי עבור בר זכאי תוך ציפייה שהאחרון יפעל עבורו במסגרת מילוי תפקידו. ואמנם, קארשי פנה לבר זכאי בבקשה להתערב בהחלטה בתיק מס של מקורבו. קארשי העביר לבר זכאי את נתוני התיק, ואילו בר זכאי פנה לעובדת במשרדו על מנת לברר עימה את מצב הטיפול בתיק, דווח על כך לקארשי ובהמשך ניפגש עימו, בין היתר, במטרה למצוא פתרון למקורבו של קארשי. בהמשך, פנה אל קארשי רו"ח איתן לוי, וסיפר לו כי כנגד אחת מלקוחותיו נערכת חקירה בחשד להעלמת הכנסות. הוא ביקש מקארשי להפעיל את קשריו והשפעתו ברשות המסים על מנת לסייע ללקוחתו. קארשי פנה לבר זכאי בבקשה שיסייע לאותה לקוחה וזה האחרון הביע נכונות לכך. בר זכאי פנה לסגנו בבקשה שיבדוק את הטיפול בתיקה של אותה לקוחה. הוא נפגש עם קארשי, דן עימו בעניין זה ואף אמר לו כי קיימת נכונות מצד רשויות המס לסיים את הטיפול בתיק.