אתמול, שבת כ"ה בשבט, צוין מלאת שבעים שנה להירצחו של אברהם 'יאיר' שטרן, מפקד הלח"י.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם זאב גולן, מחברו של ספר חדש (באנגלית) החושף פרטים בלתי ידועים סביב הרצח, סביב ההשראה למלחמתו של יאיר בבריטים, ובשיחה הוא מוסיף מספר גם על הקשר הפחות ידוע בין יאיר ליהדות.
בספרו, Stern: The Man and His Gang, מספר גולן על הדיווחים השקריים שהעבירו אנשי המנדט הבריטי למפעיליהם בלונדון, דיווחים סותרים אלה את אלה. דוגמא לכך הוא מוצא בדיווח אחד שהעיד על הגעת מקרית של חוליית השוטרים לבית משפחת סבוראי, שם הסתתר שטרן, ואילו דיווח אחר, זמן מה לאחר מכן, תיאר את הגעתם של השוטרים כמכוונת בעקבות מידע מודיעיני.
עוד הוא מזכיר כי בדיווחים עיתונאיים ביום שלאחר הרצח פרסמו הבריטים כי יאיר נהרג כשניסה להימלט מידם של השוטרים, אולם בדיקת מסמכים מגלה כי הצנזור הבריטי שעבר על כתבות ודיווחים עיתונאיים מסוג זה מחק את הביטוי המקורי 'רצח' והחליפו ב'הרג תוך כדי ניסיון בריחה'. בהקשר זה הוא מזכיר את עדותו של מורטון, השוטר שרצח את יאיר, ולפיה חשש שיאיר עשוי לפוצץ את הדירה כולה, ולכן ירה בו. לעומת אמירות אלה התברר מראיון מאוחר יותר בו ראיינה העיתונאית אילנה צור את אחד משוטרי החוליה, כי לטענות הללו אין שחר. "הוא סיפר שמורטון הרים את יאיר מהספה, סובב אותו וירה בו".
עוד מוסיף גולן וקובע כי כיום ניתן לסתור מכל וכל את הטענה ולפיה מורטון גרר את גופתו של יאיר במדרגות, כפי שנטען שנים.
פרטים אלה ורבים אחרים מופיעים בספרו. על עבודת החקר הוא מספר כי זו דווקא לא הייתה בהכרח קשה שכן ניתן למצוא רבים מהמסמכים במוזיאון ז'בוטינסקי, במוזיאון ההגנה ובמקומות נוספים, וכל שנותר הוא לחקור את הנתונים ללא הפסקה. עוד הוא מציין כי סביר להניח שבבריטניה נמצאים מסמכים נוספים, כאלה שהבריטים מעדיפים להסתיר בשל אינטרסים שלהם לערפל את הפרשה.
בספר מופיעים נתונים רבים נוספים סביב מאבק תנועת הלח"י בבריטים, בהם העובדה הפחות ידועה ולפיה הנציב העליון רצה לגרש שמונים יהודים לג'מאייקה לאחר הרצח, בכדי להשיג שקט בארץ ישראל. השלטונות בלונדון אסרו עליו זאת. ממלא מקומו ניסה גם הוא לגרש מאה וחמישים יהודים מסיבה דומה, אך גם הוא לא קיבל אישור לכך. הג'מאייקנים סירבו לכך.
מוסיף גולן ומספר על עובדה מעניינת נוספת סביב דמותו של יאיר. מסתבר שההשראה למאבק הבלתי מתפשר בבריטים הגיעה ליאיר ולמחתרת הלח"י עוד מימי החורבן, אז החלו תנועות מחתרתיות להיאבק במגמה להשיב את מלכות ישראל על תילה. במאה השישית קמה מדינה יהודית בשטח המוכר כיום כערב הסעודית, ומאה השביעית קם צבא יהודי בראשותו של מפקד יהודי נצר לריש גלותא וכבש את ירושלים. אירועים אלה הובילו את יאיר להאמין שגם אם המאבקים אינם נוחלים הצלחה תמידית הרי שעקשנות תביא לניצחון בסופו של מהלך.
ומסתבר גם שהקשר בין יאיר ליהדות אינו כפי שהיה ידוע לרבים. הוא אמנם נולד בבית חילוני לחלוטין, אך לאחר נישואיו עם רוני ביקש ממנה להדליק נרות שבת והודיע לה שמכאן ואילך הם יצומו בימי הצום. באחד ממסעותיו כחלק מפעילותו לארגון עלייה בלתי ליגאלית לארץ ישראל הוא לא אכל במשך יומיים כי לא מצא אוכל כשר. במזוודתו היו שני פריטים קבועים – ממטה מתקפלת בה ישן בחדרי מדרגות כשנמלט מהשוטרים הבריטיים, וספר תנ"ך בו קרא מדי ערב טרם לכתו לישון.
עוד מספר גולן על עדותו של הרב משה סגל ששהה עימו בתא אחד בכלא וביום הכיפורים ראה את יאיר עומד ואינו זע, ולאחר תפילתו שאל יאיר מה נהוג לעשות כעת. הרב סגל השיב לו שנהוג לאחר התפילה ללמוד משניות מסכת יומא, ואכן שניהם ישבו ולמדו יחד את פרטי עבודת הכהן הגדול בבית המקדש.