מליאת הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה של ח"כ חיים כץ (הליכוד). ההצעה נדונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הצעת החוק, שאושרה סופית, באה לפטור מפעלים מוגנים, המוכרים על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנטל הארנונה, ובלבד ש-85% לפחות מהאנשים עם המוגבלות שמשתתפים בתעסוקה באותו מפעל הופנו על ידי משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי.
לפי החוק שהתקבל, יתווספו מפעלים מוגנים אלה, לרבות מע"שים - מרכזי עבודה שיקומית, המיועדים לאוכלוסייה עם פיגור, לרשימת השימושים הפטורים כבר היום, שהם בית תפילה, מקווה, בית קברות, מוסד חינוך מוכר, מעון יום, מקלט לנשים מוכות, מעון לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה, מבנה המוחזק בידי תנועת נוער, ומדרשה תורנית ציונית ליהדות וללימודי ארץ ישראל.
יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות, ח"כ חיים כץ (הליכוד), הציג את הצעת החוק שיזם ואמר כי "ברחבי הארץ פרושים כ-120 מפעלים מוגנים שמוכרים על ידי משרד הרווחה, ומספקים תעסוקה במסגרת מוגנת לאנשים עם מוגבלות פיזית ושכלית, לרבות אוטיזם, שמלאו להם 18 שנים ושאינם יכולים להשתלב בשוק העבודה החופשי. במסגרות התעסוקה המוגנת האמורות נמנים גם המע"שים.
מפעלים מוגנים אלה מהווים מסגרת לאנשים עם מוגבלות, שמוצאים בהם תעסוקה וחברה, ונחלצים בעזרתם משהות סתמית של בטלה בבית. מסגרת המפעל המוגן תורמת לרווחתם ולבריאותם של האנשים עם המוגבלות, ומגבירה את תחושת הערך העצמי והשייכות".
כץ הוסיף כי "רוב האנשים עם המוגבלות שמשתתפים בתעסוקה במפעלים המוגנים המוכרים על ידי משרד הרווחה מופנים למפעל המוגן על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ואולם יש גם מפעלים שאליהם מופנים אנשים עם מוגבלות ממשרדי הבריאות, הביטחון ומהמוסד לביטוח לאומי, ולעיתים משתתפים בתעסוקה גם מעט אנשים עם מוגבלות שלא לפי הפניה של גורם כלשהו. ההפניה בידי המשרדים השונים כרוכה גם בהתחייבות המשרד לתשלום עבור ההשתתפות בתעסוקה, ואולם מקור מימון זה אינו עונה על כלל צרכי המפעלים המוגנים".
"הצעת החוק עוסקת רק במסגרות שמוכרות על ידי משרד הרווחה, המספקות תעסוקה מוגנת לאנשים עם מוגבלות פיזית ושכלית, לרבות אוטיזם, ולא למסגרות שמוכרות על ידי משרד הבריאות עבור אוכלוסיית נכי הנפש. יחד עם זאת, ייתכן שחלק מהמשתתפים בתעסוקה הופנו גם על ידי המשרדים השונים והמוסד לביטוח לאומי ותנאי לזכאות לפטור הוא שהאנשים המופנים על ידי הגורמים כאמור מהווים 85% לפחות מכלל המשתתפים בתעסוקה המוגנת", אמר כץ.
עוד אמר כץ, כי "במשך שנים לא חויבו המפעלים המוגנים ברשויות המקומיות השונות בארנונה, בין אם בשל הכרת הרשות המקומית באחריותה לפעולת המפעלים המוגנים לטובת תושבי הרשות, ובין אם משום שענו על התנאים שבהוראות פטור. לאחרונה, משגבר הלחץ על ראשי הרשויות למצות את גביית הארנונה, נדרשו מפעלים מוגנים שונים לשלם ארנונה בסכומים משמעותיים - יחסית להיקף המקורות התקציביים של מסגרות אלה. דרישות ארנונה אלה מעמידות את פעילותם של המפעלים המוגנים בסכנה, שכן מקורותיהם הכספיים זעומים ולא נועדו לכסות את חיובי הארנונה הנדרשים.
בעת שוועדת העבודה הרווחה והבריאות דנה בהצעת החוק, נמסר לה ריכוז של נתונים בדבר חיובי הארנונה שנדרשו מהמפעלים המוגנים, והוועדה נוכחה לדעת כי למעט שתי רשויות גדולות, בדרך כלל המדובר בסכומים שאינם משמעותיים מבחינת הרשות המקומית, אך יש בסכומים אלה כדי לסכן כלכלית את המפעל המוגן, שקיומו הוא אינטרס מובהק גם לרשות המקומית עצמה".
11 ח"כים תמכו בחוק ולא היו מתנגדים.