צוות אכיפה לנושא בניה בלתי חוקית בירושלים

הממונה על אכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, עו"ד יריב אבן חיים, הודיע, "הצוות יעסוק בקביעת מדיניות ביצוע צווי הריסה".

אבי חיים , ה' באדר תשע"ב

מזרח ירושלים
מזרח ירושלים
ש. כהן. ערוץ 7

הממונה על אכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה, עו"ד יריב אבן חיים, השיב היום (שלישי) לפנייתה של עו"ד הילה כהן מהפורום ליועץ המשפטי לממשלה כי המחלקה שבראשה הוא עומד, "השלימה זה מכבר גיבושה של טיוטת מתווה מדיניות אכיפה למרחב התכנון של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים".

עו"ד אבן חיים הוסיף כי "על רקע צמצום בביצוע צווים בשכונות מזרח ירושלים בתקופה האחרונה, החליט היועץ המשפטי לממשלה כי נדרשת בחינה של מדיניות ביצוע צווים".

"בהתאם לכך, על פי החלטת היועהמ"ש בקרוב צפוי להתכנס צוות בראשות מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה ובשיתוף בין היתר: גורמי האכיפה בעירית ירושלים, הגורמים הרלבנטים ממשרד הפנים וממשטרת ישראל".

במכתב הוא מפרט את סמכויות הצוות: "הצוות יעסוק בקביעת מדיניות ביצוע צווי הריסה במרחב התכנון של הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, בין יתר הדברים יעסוק הצוות גם במתווה הכללי למדיניות האכיפה בירושלים".

בפורום המשפטי מברכים על הקמת הצוות. עו"ד הילה כהן אמרה, "אנו מרוצים שהיועץ המשפטי הפנים כי המציאות מחייבת הקמת צוות מיוחד שיבחן ויפקח באופן ספציפי על אכיפת הבנייה בירושלים, וזאת בשל תת האכיפה בשכונות הערביות במזרח ירושלים ובצפונה".

כהן אמרה כי לא רק שיש תת אכיפה בפועל, יש גם עמדה רשמית של המדינה, לפיה כבר במשך 10 שנים, הרשויות אינן נכנסות לכפר עקב לאכוף את דיני התכנון והבנייה, בעוד שאכיפה מוגברת מופעלת כלפי תושבים יהודים, באופן מפלה ובלתי מוצדק.

כהן ציינה כי איש אינו פועל באופן רציני כנגד בנייה הבלתי-חוקית המתרחשת בתוככי בית הקברות שבהר-הזיתים, להרחבת מסגד המצוי במקום שמתבצעת ללא הרף, בלא אישורים ובניגוד לצו הפסקת עבודות, "לצערי התנהלות הגורמים השונים האמונים על האכיפה מבטאת זלזול בחוק, ומעבירה מסר לעבריינים כי עבריינותם משתלמת".

עו"ד כהן טוענת כי הרשויות מגלגלות האחריות בין עיריית ירושלים למשטרת ישראל וכי העובדה שהעיריה פונה לאפיק פלילי בבית המשפט להוצאת צו הריסה – איננה מעידה על אכיפה ראויה. מאחר ושימוש בהליך הפלילי בתחום התכנון והבנייה בעצם מאיינת את אכיפת החוק באזורים אלו, כי כתבי אישום וצווי הריסה שיפוטיים, נערמים במאות אם לא יותר – ואינם ממומשים, ודווקא צווים מנהליים, שהוכרו בכל הארץ כיעילים פי כמה – הן כהליך הרתעתי והן כהליך אכיפתי-עונשי, ננקטים באזורים אלו בירושלים בהיקפים זעומים, אם בכלל.

הנימוק של הרשויות שהאכיפה מופעלת על-פי "סדרי עדיפויות", אינו מקובל כשהדבר נעשה באופן שיטתי וגורף, כבר שנים ארוכות.

מהתנהלות זו עולה חשש כבד כי המשטרה והעירייה מגיעות לאכוף את החוק ביתר שאת מקום בו אין כל התנגדות ואין כל קושי – כשמן הסתם אלו גם העניינים בהם העבריינות הינה הרבה פחות חמורה, ואילו במקומות בהן נדרש טיפול מקיף ושורשי, אין כל נכונות להתמודד ולפעול ביד קשה כנגד העבריינות הקשה.

בפורום אומרים כי בעניינה של ירושלים קיים חוק יסוד מיוחד, מעבר לחקיקה הכוללת, המגביר את תוקפה של חשיבות האכיפה בה, כחלק מהריבונות הישראלית והיותה עיר הבירה של מדינת ישראל.

ובשונה ממקומות אחרים בארץ בהם מתגלע קושי באכיפת דיני התכנון והבניה, ישנן גם הוראות ספציפיות ביחס לשכונות שבתחומה המוניציפלי של ירושלים אך מצויות מעבר לגדר ההפרדה. הוראות אלו, נוגעות לאחריות ולסמכויות הנתונות לרשויות השונות בשכונות הנ"ל, והעיקרית שבהן – החלטת הממשלה מס' 3873. למותר לציין כי הרשויות אינן עומדות בנדרש מהן גם על-פי החלטה זו, כשמדובר בעבירות המתבצעות בתחומים אלו.