הליכוד הפיל את חוק ההתפתחות




מליאת הכנסת  דחתה הערב (שלישי) את הצעת חוק "התפתחות טבעית בערי יהודה ושומרון", של יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כץ (כצל'ה).

בכ"ג בחשוון השנה (17 לנוב' 11') נמנעה הממשלה מלהכריע בדבר הצעת החוק של ח"כ כצל'ה והחליטה לדחות את הדיון בחוק בשלושה חודשים. על כן החליט יוזם החוק ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) להעלות את ההצעה בתום שלושה חודשים.

כצל'ה קרא מעל הדוכן לעבר ח"כ חוטובלי: "בעיני רוה"מ נתניהו את שווה כקליפת השום. לא התייעץ אתך כשהכריז על שתי מדינות לשני עמים וגם היום, כמו תמיד, תדברי גבוהה גבוהה ותצביעי שוב נגד ארץ ישראל. בבחירות הבאות תספרי לכולם שאת בעד הארץ ואין לך שום השפעה על נתניהו מתוך הליכוד".

אחרי ההדחה אמר כצל'ה כי "החוק הופל בהוראת ראש הממשלה נתניהו ביון היתר באצבעותיהם של השרים יעלון, בגין וח"כ אלקין וחוטובלי שהצביעו נגד החוק".

מטרת הצעת החוק היא לממש את חובת הממשלה בהתפתחות הטבעית של הערים והמועצות המקומיות הגדולות ביהודה ושומרון. לפי הצעת החוק שר השיכון יפרסם בכל שנה צווים לבניית יחידות דיור בערים ובמועצות המקומיות הבאות: מעלה אדומים, אריאל, ביתר עלית, מודיעין עלית, אלפי מנשה, אפרתה, קרני שומרון, בית אריה, אורנית וקרית ארבע.

הצעת החוק קובעת כי שר הביטחון יאשר את הבנייה ברשויות הגדולות באמצעות כל החתימות הדרושות לכך הכפופות לסמכותו כפי שקבעה הממשלה, ככל שאלו נדרשות; לא אישר שר הביטחון בתוך שלושים ימים מיום הוצאת צווי התכנון, הוצאת המכרזים או פרסומם על ידי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, יראו אותם כאילו אושרו.

בדברי ההסבר להצעת החוק כתב ח"כ כצל'ה: "ממשלות ישראל לדורותיהן הקימו ופתחו בניית ערים ויישובים בחבלי האבות ששוחררו במלחמת ששת הימים, ואף עודדו באמצעים שונים, ביניהם תמריצים כלכליים, את התיישבות אזרחי ישראל ביישובים אלו. מאז שנת התשנ"ו (1996) כאשר התקבלה החלטה מס' 150 של ממשלת ישראל לפיה שלבי התכנון והבניה ביהודה ובשומרון יהיו בסמכותו של שר הביטחון, הופלו ישובים אלו לרעה ובאופן מעשי התפתחותם תלויה ברצונו הטוב של שר אחד. לכך נוספה גזירת ההקפאה שהיתה בתוקף במשך עשרה חודשים בשנת התש"ע (2010). גם לאחר שפג תוקפו של הצו, כמעט שלא אישר שר הביטחון מכרזי בנייה ביו"ש, מה שפוגע ברקמת החיים ובעורק ההתפתחות של יישובים ישראלים אלו.

הצעת חוק זו באה להבטיח כי היישובים הללו, התלויים באישורים וחתימות שר הביטחון, יוכלו להתקיים לפי צרכי "התפתחותם הטבעית".

על הצעת החוק חתמו גם חברי הכנסת: אמנון כהן (ש"ס), ח"כ נסים זאב (ש"ס), ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי), ח"כ יריב לוין (הליכוד), ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) וח"כ משה (מוץ) מטלון (ישראל ביתנו).

בעד החוק הצביעו ארבעת חברי האיחוד הלאומי וח"כ דודו רותם שהיפר משמעת קואליציונית והצביע בעד החוק. נגד החוק הצביעו בין היתר חברי הליכוד: ח"כ ציפי חוטובלי, ח"כ זאב אלקין, השר בני בגין, השר בוגי יעלון וח"כ גילה גמליאל. יו"ר הכנסת רובי ריבלין נמנע כאות מחאה.

סיעת הבית היהודי יצאה במחאה מן המליאה ולא השתתפה בהצבעה. השר הרשקוביץ שעליו הוטל לקרוא לחברי הכנסת מעל הדוכן להפיל את החוק סירב לעשות זאת ואת מקומו מילא השר בגין.