ועדת הכספים אישרה הבוקר את תקציב הרשות לניירות ערך. תקציבה יעמוד ב- 2012 על 176 מיליון ₪. גידול של 20 מיליון ₪ בהשוואה ל- 2011.
עפ"י החלטת ועדת הכספים; בעקבות גביית יתר של אגרות ב- 2011, הרשות תיתן הנחות לחברות בשוק ההון בשנים הקרובות. התקציב אושר פה אחד.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הביע אמון ברשות לניירות ערך ובעומד בראשה אך לנוכח הגידול בתקציבה ציין ש"אנחנו בעידן של צמצום והרשות לניירות ערך מצטיירת כגוף עשיר. אם אתם יכולים להוריד את רמת ההוצאות אפילו בחיי היומיום. גוף יעיל וטוב".
גפני התייחס לחוק האכיפה המנהלית שאושר ע"י הוועדה במהלך 2011 ושנועד לתת יתר סמכות וכוח לרגולטורים בשוק ההון, ביניהם אגף שוק ההון באוצר והרשות לניירות ערך וקרא לרשות "להפעיל את החוק במתינות תוך מניעת פגיעה קשה ומיותרת בחברות בשוק ההון. אנחנו העברנו את האכיפה המנהלית אך אני מסתכל על זה בחשש גדול ואני מקווה שאתם עושים זאת בזהירות. רצינו שאת האכיפה תעשה הרשות עצמה ולא גורם חיצוני וזאת על-מנת לאפשר פיקוח הדוק ודאגה לאינטרס הציבורי, אך מנגד איננו מעוניינים בכבילת ידי החברות בשוק, שגם בכך יש פגיעה באינטרס הציבורי".
ח"כ שי חרמש (קדימה) ציין, כי "הרגולציה הוקשחה, העומס והעלויות, לרבות סיכונים אישיים, על החברות הבורסאיות, גורם לחלקן לסגור הכל וללכת הביתה. יש עומס של רגולציה ואכיפה מנהלית. הנטל על החברות הקטנות והבינוניות הוא בלתי נסבל בגלל האכיפה המנהלית. כל-כך היינו בלחץ בעקבות המשבר הפיננסי העולמי שאותותיו הורגשו גם כאן שרצנו קדימה מהר מדי; צריך ללכת על דרך האמצע עם האכיפה המנהלית ולמנוע פגיעה קשה בשחקנים בשוק ההון".
יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, הסביר את הגידול בתקציב הרשות: "היקף הפעילות של הרשות גדל משמעותית ובכלל זה היקף הפיקוח עקב התרחבות זירות המסחר ועקב התקופה המשברית בשוק ההון הישראלי ובשווקי העולם. אחת התופעות שהובילה לצורך בהגברת הפיקוח והפעילות של הרשות היא העובדה שהתרבו המקרים בהם חברות ציבוריות לא עמדו בהתחייבויותיהן לפירעון אגרות חוב שהנפיקו לציבור וביקשו הסדרי חוב. הרשות משמשת לעניין זה שומרת הסף ופועלת להבטחת האמון בשוק ההון ובשחקניו".
האוזר סקר את תחום הפעילות של הרשות לניירות ערך: "פיקוח על 776 תאגידים מדווחים עם שווי מניות של כ- 625.3 מיליארד ₪ (ב- 2011) ושווי שוק אג"ח של כ- 250 מיליארד ₪. פעילות הרשות כוללת; פעילות חקיקה, בעיקר בתחום תיקונים לחוק החברות, טיפול בחברות בקשיים, חיתום במטרה שהנפקות לציבור תעשנה בשיתוף חתם אחראי, הערכות שווי חברות, בחינת דו"חות החברות, יישום המלצות ועדות הריכוזיות וטרכטנברג בכל הנוגע לממשל תאגידי בתוך חברות, פרסום דו"חות כספיים ועוד".
בעקבות הבעת חששם של הח"כים בעניין הפעלה לא מידתית של האכיפה המנהלית אמר האוזר: "לקחנו שופטים בדימוס והם בלתי תלויים ברשות למרות שפורמאלית הם עובדי רשות אך הם נמצאים בבניין אחר. יש תהליך של חקירה ותהליך של שיפוט והם בלתי תלויים האחד בשני. לבד מהשכר אין כל תלות בין השופטים לרשות שאף אינה יכולה לפטר אותם. השופטים ממונים ל- 3 שנים ורק במקרה של ניגוד עניינים נבצר מהם למלא את תפקידם והדבר נתון לסמכות שר המשפטים".
לבקשת חברי הכנסת, האוזר התייחס לעניין אבטחת המידע בעיקר לנוכח "ההאקר הסעודי" שתקף אתרים ישראליים ופרסם מספרי כרטיסי אשראי של אזרחים ישראליים: "הרשות מעסיקה האקרים, שמתקיפים באופן יזום את האתר והמערכות של הרשות. הרשות לניירות ערך עומדת בסטנדרטים הגבוהים ביותר בתחום אבטחת המידע".
תקציב הרשות לניירות ערך לשנת 2012 עומד על 176 מיליון ₪ עם שיא כוח אדם של 216 משרות לאחר שעלה בכ- 20 מיליון ₪ לעומת 2011 אז עמד על 156 מיליון ₪. הביצוע נכון לתאריך 30.9.2011 עמד על 102 מיליון ₪. תקציב הרשות לניירות ערך איננו ממומן מתקציב המדינה אלא מהכנסות הרשות מהאגרות הנגבות מהחברות בשוק ההון.