המענה להחלטת דרום אפריקה: עלייה מתוך כוח

החלטת דרום אפריקה לסמן מוצרים מיו"ש לא מפתיעה את מי שנמצא שם ורואה מקרוב את הקמפיינים האנטי ישראליים בקמפוסים.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ח באייר תשע"ב

האם היין יוחרג מהחוק? חנות משקאות חריפים.
האם היין יוחרג מהחוק? חנות משקאות חריפים.
פלאש 90

הודעתה של דרום אפריקה על כוונתה לסמן מוצרים מיהודה ושומרון גוררת סערה בפוליטיקה הישראלית, אך מסתבר שיש מי שאינו מופתע מכך, בעיקר מי שמתגורר שם, בדרום אפריקה.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הרב נתן אלכסנדר, שליח בני עקיבא ליוהנסבורג, הקובע כבר בראשית דבריו כי ההחלטה אינה מפתיעה אותו.

במרוצת השנתיים האחרונות בהן הוא חי בדרום אפריקה "ראינו לא מעט דברים כאלה", הוא אומר ומזכיר בעיקר את המתרחש בקמפוסים שברחבי המדינה.

עם זאת הוא מציין שברחוב לא קיימת תחושת עוינות. זאת לעומת הסערות שמעוררות קבוצות פרו פלשתיניות בקמפוסים כדוגמת שבוע האפרטהייד ואירועים נוספים בהם "לא נוח לסטודנטים שלנו להיות בקמפוסים".

הרב אלכסנדר מוסיף ומציין כי אל מול הקבוצות הללו קמות קבוצות פרו ישראליות המשתדלות לגבות ולחזק את הסטודנטים היהודיים, ולעיתים גם לקיים הפגנות נגד, אם כי אין אלה חריפות ברמה שבה נוקטים הארגונים האנטי ישראליים.

באשר למניע המוביל לכך שדווקא במדינה כמו דרום אפריקה מתנהל מסע דה לגיטמציה שכזה נגד ישראל, אומר הרב אלכסנדר כי יתכן בהחלט שמדובר ברצון של צעירי המדינה "לעשות תשובה" על חטאי העבר של מדינתם כלפי השחורים, אך הם חושים זאת "על חשבוננו...".

עם זאת הוא מציין כי אישים בכירים בממשל הדרום אפריקאי מכריזים שהמשווים בין המתרחש בישראל לאפרטהייד עושים עוול ומבזים את המונח אפרטהייד, ומכן הוא מבין שהמיינסטרים הדרום אפריקאי אינו מזדהה עם אמירות שכאלה. להערכתו הסערות בקמפוסים נובעות מצורך של צעירים ובני נוער לפרוק יצר פנימי אלים ולהעניק לו לגיטימציה.

"צריכים לעבור את הגל הזה", הוא אומר ומשוכנע שהמענה הוא "יותר אהבה והשתוקקות לארץ, לתורה ולעלייה". הוא מספר כי הדיבורים על עלייה לישראל נשמעים אך הם צריכים להתמודד עם חיים נוחים וקלים בדרום אפריקה, חיים בהם לכל נער בן 18 יש רכב וחשבון הבנק כמעט בלתי מוגבל.

המציאות הכלכלית הזו הובילה לכך שהעלייה מדרום אפריקה התמתנה לפני מספר שנים, אך בשנתיים האחרונות שב ועולה נושא העלייה ותופס מקום בשיח הפנים יהודי שם, ובשנתיים האחרונות עזבו את המדינה 14 משפחות ועלו לישראל דרך בני עקיבא ותנועת המזרחי.

לדבריו של הרב אלכסנדר המענה כעת צריך להיות עלייה מתוך תחושת חיזוק הפן היהודי ולא מתוך חולשה ובריחה. גישה כזו תמצא מענה בלב צעירי הקהילה שיבקשו לשוב הביתה לישראל. "לפני 64 שנים חזרנו הביתה. למה לא להיות שם בצבא, בישיבה, בקמפוסים, בשירות לאומי? ה' דופק על הדלת...".

במהלך הלילה מקיימים אנשי בני עקיבא את חגיגות יום ירושלים בהשתתפות של כשלוש מאות חניכים. לאחר הלילה יקיימו התייעצויות באשר לאופן בו יפעלו למעשה כתגובה להחלטת סימון המוצרים שהתקבלה.