פרפרים באגמון
פרפרים באגמוןענבר

לקראת שבוע הספר, שוחחנו עם עדינה רחל זקס, משוררת צעירה בשנות העשרים לחייה, שהוציאה לאחרונה ספר ביכורים.

על הספר מספרת זקס כי החומרים נאספו במשך כשבע שנים, "זה לא בא ביום אחד, לוקח זמן. תמיד היה לי חלום להוציא ספר. לאט לאט עם הכתיבה ועם השנים שחלפו, ככל שנאספו החומרים, ראיתי שאני רוצה שהספר יהיה ספר שירה".

הספר מחולק לשערים לפי נושאים שונים: אמונה, חיפוש בן זוג, שער קטן שקוראים לו "נדנדה" והשער האחרון, הכללי, שקוראים לו "עוד ועוד".

החוט השוזר רבים מהשירים, הוא מוטיב החיפוש: חיפוש העצמי, חיפוש בן זוג, חיפוש האמונה. אלו נושאים שמאפיינים בעיקר את גיל ההתבגרות-פלוס בו נכתבו השירים, אך לדברי עדינה "זה מתאים לכל גיל של חיפוש ובירור. הספר יכול לפנות להרבה אנשים. בעצם כולנו מחפשים משהו, באיזשהו אופן, וזה יכול להיות כל דבר".

השם לספר, מספרת זקס, נבחר בעקבות חיבתה של עדינה לפרפרים, "בפרפר יש מעוף - מעבר בין עולמות. הרעיון הוא הפתגם 'משק כנפי פרפר בצד אחד של האוקינוס יכול לגרום לסופת טורנדו בצידו השני" - דברים קטנים יכולים לגרום לשינוי קטן, השירים יכולים לגעת באנשים ולגרום שינוי גדול.

אני מקווה שהשירים שלי ישפיעו בעולם בדרך שלהם".

כסופרת מתחילה, סבורה עדינה זקס כי מי שחולמת על כתיבה, שתתחיל לפתח בתוכה את האומץ והרצון, "אח"כ צריך לסנן את החומרים - מה מתאים ומה לא. אם זה שירה צריך מנקד, ואם זה ספרות – אז צריך לדאוג למגיה. מאז שהחלטתי על כתיבת הספר ועד שהספר יצא עברו שנתיים, בהן ההחלטה התגבשה, נבררו החומרים, מישהו מקצועי הגיהה וניקד, חברות ומרצות מהחוג לספרות במכללה העירו, ובסוף, הגרפיקה, העיצוב וההדפסה. זה לקח הרבה זמן אבל אני ממליצה".

עדינה הדגישה את זה שאם רוצים, אז זה אפשרי, כפי שכתבה בספרה "האדם יגיע/ כל יום מתקדם/ לא אבוד/ לא ריק./ אין יאוש"(מתוך השיר "אומץ").

לסיום מספרת זקס כי השלב הקשה הוא מציאת מו"ל וזה עד כדי כך קשה שהיא החליטה להדפיס את הספר באופן עצמאי וללא ההפצה ושיווק.