כבר לפני 3,000 שנה הגה שלמה המלך את תפיסת החינוך הפרטני "חנוך לנער על פי דרכו".

אולם, עד היום הורים ומחנכים מתלבטים ומתחבטים בשאלות חינוכיות ובדרכים למצוא את הנתיב האישי אל תלמידיהם וחניכיהם.

ביום עיון משותף למכללה ירושלים ולמשרד החינוך-מינהל החמ"ד שהתקיים השבוע (ג') ניסו רבנים, מחנכים ופסיכולוגים לפצח את סודה של ההצלחה החינוכית מנקודת מבטם,

הכנס הארצי שזכה להשתתפות של מאות אנשים מכל רחבי הארץ התקיים במכללה ירושלים מטעם היחידה לחינוך לחיים במשפחה במשרד החינוך והחוג לספרות במכללה ירושלים. כותרתו של הכנס הייתה 'הורים ומחנכים במרכז הבמה' והוא עסק בהעצמת מקומם של ההורים והמחנכים בייחוד לקראת חופשת הקיץ, במסגרת "חמ"ד של חופש" ובמ"ה (בית מדרש הורים) שמציב נושאים מרכזיים ויעדים חדשים במשנת החמ"ד המתחדשת בכל בתי הספר.

בתוכנית העשירה והמגוונת שולבו הרצאות מתחומים שונים שעוסקים בפנים השונות של אתגרי החינוך בדורנו.

את הכנס פתחה ראש המכללה, פרופ' דבורה רוזנווסר, בדברי ברכה ואמרה כי האופן שבו ההורים משדרים לילדים את היחס לתורה ולמצוות משפיע על עיצוב השקפת עולמם של הילדים בנושאים אלו. 'כמים הפנים לפנים' -  ככל שההורים אוהבים ושמחים בקיום מצוות כך קולטים זאת הילדים.

ראש מינהל החמ"ד הרב ד"ר אברהם ליפשיץ בחן בדבריו את המשולש הורה-מורה-תלמיד המהווה תשתית לתוכנית במ"ה –בית מדרש הורים , כפי שהוא משתקף מתוך מדרשי חז"ל; הרב שלמה אבינר התמקד בחשיבותם של האהבה, המגע וההערכה ההוריים כאבני יסוד לבניין קשר נכון ובריא עם הילדים והמתבגרים.

דבורה רוזנברג העומדת בראשות היחידה לחינוך ולחיים במשפחה עסקה במושג 'סמכות משתפת' – סמכות הורית שנובעת מתוך הבנה ורגישות למצבו של הילד, לצרכיו ולאישיותו.

ד"ר יעל אראלי העומדת בראש החוג לספרות עסקה בהרצאתה בדמות 'הבן האובד' בספרות העברית על רקע מקורותיה: תנ"ך, מדרש וחסידות.

הפסיכולוג, מר גבי שטרנגר, שוחח על הדילמה המרכזית בה נתקלים כיום הורים ומחנכים: אמפתיה –חמלה מול סמכותיות והציע דרכים מעשיות לשילוב ביניהם החל מגיל הינקות ועד לגיל ההתבגרות.

קטעי המשחק של שחקני תאטרון אספקלריא, בניהולו של חגי לובר ובהשתתפותו היוו סיכום מהנה ומעורר מחשבה ליום מרתק וחשוב זה.