במהלך שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב התקיים בבסיס חיל האוויר בשדה דוב עוד אחד מאותם אירועים חגיגיים לסיום שלב. לחגיגות הוזמנה זמרת. כאשר ביקש אחד החיילים הדתיים שלא להשתתף באירוע נאמר לו שלא ניתן לשחררו מהאירוע כיוון שההנחיות מאפשרות שחרור רק לחיילי מסגרת שח"ר.
בעקבות האירוע פנו ראשי ארגון לה"ב (לחיזוק היהדות בצה"ל), רבנים צבאיים לשעבר, לרב הצבאי הראשי בבקשה לבחון את הנהלים שמותירים לכאורה את החיילים מקרב הציונות הדתית ללא מסגרת שירות התואמת את תפיסת עולמם הדתית. בראיון ליומן ערוץ 7 סיפר יו"ר קרן לה"ב, הרב פיני איזק, על האירוע ועל הפנייה לרבצ"ר, פנייה שעד כה לא זכתה למענה.
הרב איזק מספר כי האירוע והודעת רב הבסיס ולפיה יוכל לשחרר רק את חיילי שח"ר חרה לחייל עצמו ולהוריו שפנו לרב אבשלום קציר, רב חיל האוויר לשעבר, בבקשה לפעול נגד המדיניות התמוהה. בדבריו הדגיש כי במקרה זה משולב גם איסור שמיעת שירת נשים וגם מנהג האיסור לשמיעת מוזיקה בימי בין המצרים.
רבני לה"ב כתבו לרבצ"ר בעקבות האירוע: "לפני מספר ימים פנו אלינו מספר הורים של חיילים מחיל האוויר והסבו תשומת לבנו לכך במסגרת סיום תקופה הנהוגה בחיל האוויר המציינים זאת באירוע הכולל מופע מוזיקלי ושירה הכוללת זמרות–בנות. הפעם האירוע היה בתקופת "בין המצרים" שבו על פי המנהג והמסורת המקובלת נמנעים שומרי המסורת וההלכה לשמוע צלילי מוזיקה".
עוד כתבו במכתבם: "לבקשת החיילים להשתחרר מלהשתתף באירוע נאמר להם כי רק חיילי תכנית "שח"ר" הם המשוחררים הבלעדיים מכך ואין כל שחרור אחר. אימתנו את העובדות שנמצאו נכונות ונראה לנו הדבר כבלתי תקין. הננו פונים ומבקשים לדעת: האם ידוע למערכת הרבנות הצבאית על כך? האם היה זה באישור רב צבאי כלשהוא? האם ינקטו צעדים על מנת להימנע בעתיד מאירועים דומים שחיילים שומרי מסורת לא יאלצו לעבור על מנהג-הלכה ולא תהיה הפליה בינם ובין חיילי תכנית "שח"ר"?".
לדבריו התחושה היא שחיילים חרדים זוכים להתייחסות לצרכיהם הדתיים מתוך תחושה של הצבא שהם אינם "מובנים מאליהם" כפי שמתקבלים המשרתים מקרב הציבור החרדי. "ההנחה הזו היא האנחה שלנו...", הוא אומר ומזכיר ש"התרי"ג של אלה הוא אותו תרי"ג של אלה, השולחן ערוך אותו שולחן ערוך, אבל חייל סרוג מחויב ללכידות החברה ושאר סיסמאות מכובסות...".
מוסיף הרב איזק ומספר כי בימים בהם הוא עצמו שירת כרב צבאי, ובימים אותם הכיר מהעבר, ימי הרבנים הצבאיים הראשונים, הרב פירון, הרב גורן זצ"ל והרב נבון זצ"ל, ההתנהלות הייתה שונה בתכלית לעומת הימים בהם הוצנח לצבא רב צבאי מחוץ למערכת. "בימי עבר מי שנגע בחייל דתי ללא צורך חטף על הראש. בשנים האחרונות יש התרופפות", הוא קובע ומוסיף כי בעוד החיילים בני הציונות הדתית אינם זוכים לתנאים תואמי תפיסתם הדתית והאמונית הרי שבני הציבור ה חרדי מקבלים את שלהם "ללא צורך להפוך שולחנו", כלשונו.
מוסיף הרב איזק ואומר כי החיילים בני הציונות הדתית נצרכים כיום למטריה ארגונית שתגבה אותם ויאפשרו להם לקבל את כל מה שמקבל חייל נח"ל חרדי, חייל שח"ר או כל מסגרת חרדית אחרת.
להערכתו רב מתוך המערכת היה יכול להיאבק למען החיילים הדתיים באופן יעיל ונחרץ יותר מאשר רב שמונה מבחוץ ולעיתים קיימת תחושה לגביו שהוא חייב למערכת שמינתה אותו. בהקשר זה הוא מזכיר את הקשיים והמעקשים שהונחו בדרכו של הרב אביחי רונצקי בתקופת כהונתו כרבצ"ר, כאשר מנעו ממנו הופעות בפני חיילים דתיים, תקפו אותו בכל הזדמנות וכו'. כך גם עמדתו של הרב רפי פרץ לא התקבלה לאחר פרשת שירת הנשים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה לטענות כי "בנושא שמיעת מוסיקה בתקופת "שלושת השבועות", הנהלים זהים ואחדים לכלל חיילי צה"ל, דתיים וחרדים כאחד. ברבנות הצבאית לא נתקבלו כל תלונות אודות המקרה המדובר מצד חיילים באופן הסדור והמקובל. במידה ויתקבלו פניות אלה, תטופל הפנייה בצורה הראויה".