מחברים את התל-אביבים לרב פורת ז"ל

מעוז התרבות התל אביבית, צוותא, ראה כבר הרבה אירועים, ברובם אירועים של השמאל והשמאל הקיצוני אך מחווה כמו שהיתה בסוף השבוע (יום ה') טרם נראתה שם.

צוותא ערכה ערב לזכרו של מנהיג גוש אמונים, חנן פורת, במלאת שנה לפטירתו.

עשרות רבות מאוהביו של חנן, בני משפחתו ומכריו, וגם ציבור תל אביבי מגוון הגיעו לצוותא לכבד ולהוקיר את מי שחלקם היו עימו במחלוקת אידיאולוגית קשה אך כיבדו והכירו בו כמנהיג ציבור מיוחד.

הדוברים בערב שהנחתה ליאת רגב, יצגו פנורמה רחבה של החברה הישראלית, מימין ומשמאל: מוקי צור מהוגי תנועת העבודה ויגאל צחור מזכיר הקיבוץ הארצי לשעבר, הזמרת שולי נתן וישראל הראל יו"ר מועצת יש"ע לשעבר, האחים החזנים חיים ויהושע לוינוביץ מילדי כפר עציון, הרב מנחם פרומן רב הישוב תקוע וחבר של חנן , ואליעז כהן המשורר מכפר עציון, ליאורה מינקה מנכ"ל אמונה, וכמובן בתו של חנן אפרת ערמון שריגשה את כל הבאים בספרה מה זה להיות בת של חנן.

הרב מנחם פרומן הקריא שיר שכתב על חנן "דוד המלך של דורנו" משורר חולם ולוחם שבסוף ימיו אצבעותיו לא הצליחו לנגן לאחר שעדינותן נפגעה במלחמות שלחם והוביל, האצבעות של חנן בתורה ובשירה ובכתיבה כבר לא היו כשהיו בתחילה - בשל ההצבעות בכנסת והדרך שעשה במערכת הפוליטית, אמר הרב פרומן וסיפר שאמר  זאת לחנן שלא הסכים איתו.  השיר הולחן והמוסיקאי עידו לוינגר ביצע אותו באירוע.

"כח המנהיגות שלו ויכולתו לסחוף את הציבור היו יוצאים מגדר הרגיל, חנן היה המנהיג האולטימטיבי של הציונות הדתית", אמר ישראל הראל,  "הוא היה צריך להוביל את הציונות הדתית להגמוניה ולשלטון, אבל בגלל שלא התמקד בעשייה הפוליטית אלא היה גם מנהיג וגם תלמיד חכם וגם מורה מחונן והכל בבעל נפש רגישה של משורר, הוא לא הצליח להביא את הספינה אל החוף". "כח המנהיגות של חנן היה גדול מזה של בן גוריון, שביקש מהציבור ומהצעירים לרדת לנגב ורק עשרות עלו ונשארו איתו שם, כשחנן פנה לציבור להתיישב ביש"ע הוא הצליח לסחוף אחריו אלפים ועשרות אלפים שהיום הם מאות אלפים."

מוקי צור סיפר על מפגשיו עם חנן אחרי מלחמת ששת הימים ואחרי הפציעה הקשה שממנה ניצל במלחמת יום כיפור. "הוא חש שבהצלתו הוטלה עליו שליחות ההתיישבות, ניצת בו זיק של אש שלא היה לרוחי, אך הערכתי את אמונתו, את אישיותו ואת נחישותו "

יגאל צחור שהכיר את חנן  לראשונה כצנחן בגדוד 50 ומאז היה עימו בקשר רב שנים, סיפר על היכרותו עם חנן  דרך ספר חדש שהוא כותב ובו הוא משווה את עליית חברי תנועת העבודה לקיבוץ מרום גולן לחזרת בני כפר עציון הביתה. את השפה, את הסמלים, את האמונות והדעות, ואת ההיסטוריה של העליות.

חבר כפר עציון, המשורר אליעז כהן,  הקריא שיר של חנן וקטע מספרו "את ענת אנוכי מבקש", הוא סיפר על חנן של הקיבוץ, ועל עולמו השירי והספרותי של חנן: "ספר התורה שהכנסנו השבוע לבית הכנסת בקיבוץ לזכרו, הוא משהו מרוחו של חנן שהיה ספר תורה מהלך."

אפרת ערמון , בתו הבכורה של חנן, סיפרה על תחושותיה ועל המקום שאליו היא לוקחת את האבל ואת הדרך לבנות ולשפר את החיים ואת אהבת האדם שלמדה מאביה.

רגעים מרגשים במיוחד בערב היו כשעלו לבמה התאומים חיים ויצחק לוינוביץ, מילדי-יתומי כפר עציון, שסיפרו על חנן שמילדותם המשותפת בלט כמנהיג החבורה, וגם על תפילתו של חנן שהרימה את הציבור כולו במיוחד בימים הנוראים. הם שרו-התפללו יחד את הניגון החסידי המיוחד לכפר עציון של "ונתנה תוקף".

ליאת רגב המנחה אמרה כי כשעלה הרעיון לעשות בצוותא אירוע, לא היה היסוס ומיד הוא יצא לפועל, "חנן היה יחיד בדורו, גם אם לא הסכמת כמעט עם אף נקודה מדעתו ואמונתו לא יכולת שלא להעריך את אישיותו המיוחדת."

את הערב ליוותה שולי נתן, "הזמרת האהובה על חנן", בשירי רב שלמה קרליבך, נעמי שמר ונתן יונתן. את הערב חתמה שולי באחד השירים שחנן אהב באופן מיוחד והיה כעין מוטו לחיים בעיניו: "אנא אלי, עשה אותי כלי לשליחותך", ולסיום – את "ירושלים של זהב". במהלך שירתה ניכרה התרגשות גדולה בפניה, ולאחר שסיימה אמרה:" מי יודע, אולי גם השיר הזה של נעמי שמר ושלי היה חלק מהתכנית הגדולה של חנן ".