ועדת הכספים אישרה הבוקר (שני) לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק, לפיה מדי שנה יינתנו הנחות בתעריפי המים בהיקף של עשרות מיליוני ₪ מדי שנה לנכים ולנזקקים רבים.
הצעת החוק מקנה סמכות מיוחדת בעניין לשר האוצר ובאישור ועדת הכספים, כאשר ההנחות יינתנו מתקציב המדינה ולא מתוך תקציב משק המים, מה שיבטיח שהדבר לא ייעשה על חשבון העלאת תעריפים לשאר הצרכנים.
עוד נכללות בהצעת החוק; הטבות מס לרשויות המקומיות ולתאגידי מים יעילים הנמצאים בבעלותן בשנים 2011–2015 לעידוד פעילות יעילה של התאגידים וכן הקמתם של תאגידים חדשים ברשויות שטרם עשו זאת. אישור ההצעה כאמור, ניתן לאחר ששר האוצר נעתר לדרישת יו"ר הוועדה גפני; להעניק הנחות בתעריפי המים לנזקקים בהיקף של כ- 60 מיליון ₪ בשנה מתקציב המדינה, שהם כ- 1.5% מהמחזור הכספי השנתי של תאגידי המים.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), תמך בהצעת החוק הממשלתית ואמר, כי "בהצעת החוק משרד האוצר מנסה לעזור לרשויות המקומיות באמצעות התאגידים וזה בסדר אך אני מתנגד לרווח של האוצר מהמיסוי. את הרווח הזה יש להחזיר לצרכנים ע"י הורדת תעריפי המים".
גפני הדגיש את עמדתו העקבית בנוגע למשק המים וציין ש"בממשלה הקודמת התקבלה החלטה רעה שמוציאים את הפיקוח על מחירי המים מהכנסת. כתוצאה מההחלטה הזו עלו מחירי המים לרמה בלתי סבירה. בקדנציה הבאה בכוונתי לקדם מהלך שיחזיר את הפיקוח על התעריפים לכנסת בוועדת הכספים".
גפני התנה את תמיכתו ואת תמיכת הוועדה בהצעת החוק המעניקה הטבות לתאגידים ולרשויות, בכך שתינתן בחוק, סמכות לשר האוצר לקבוע הנחות בתעריפי המים לאוכלוסיות עם בעיות סוציאליות ובאישור ועדת הכספים. בכך ביקש לעגן בחוק את ההסכמות אליהן הגיע במהלך השנה האחרונה עם האוצר, לפיהן מדי שנה יוקצו כ- 60 מיליון ₪ לצורך מתן הנחות בתעריפים לנכים ולנזקקים מתקציב המדינה. גפני התעקש שההנחות יינתנו מבסיס תקציב המדינה ולא מתוך המשק הכספי הסגור של משק המים, כך שההנחות לנזקקים לא יביאו לעליית תעריפים לשאר האוכלוסייה.
הצעת החוק הממשלתית הינה מהלך הנובע מהניסיון להעביר את משק המים והביוב לניהול עסקי מקצועי ויעיל, דבר שעמד בבסיס ההחלטה להקים את התאגידים עוד בקדנציה הקודמת.
מנהלת בכירה שוק ההון ברשות המיסים, ליאת גרבר, הסבירה את הסיבה למתן ההטבות: "לפטור את התאגידים ואת הרשויות ממס הכנסה על דיבידנדים וכן ממס על ריביות שישולמו ע"י התאגידים לרשויות במשך חמש שנים, כחלק מהניסיון לייעל את משק המים והביוב. הפטור עד 2015 והרטרואקטיביות מתחילת 2011 נובעת מכך שההחלטה על המהלך התקבלה ב- 1 בינואר 2011".
מנכ"ל רשות המים, אלכס קושניר, ציין כי "המחזור של כל תאגידי המים כ- 4 מיליארד ₪ בשנה. היקף הפעילות העסקית הכוללת משק המים; כ- 8 מיליארד ₪. עלויות של מקורות, של איגודי ערים, תשלומי צרכנים, התפלה וכד'. מתוכם 4 מיליארד ₪ זה הפעילות של התאגידים". קושניר הודה ש"יש מקום לייעל את נושא התאגידים ואולי אף לצמצם את מספרם".
נציג אגף תקציבים באוצר, אלון מסר, הסביר כי "המטרה לעודד תאגיד יעיל שמילא אחר כל החובות הנדרשות מבחינת ההשקעות במשק המים המקומי ובעקבות כך גם נהיה רווחי ובעל יכולת לחלק דיבידנדים".
חברי הכנסת לא הביעו התנגדות למהלך שמוביל האוצר במתן ההטבות אך הצטרפו לקריאת יו"ר הוועדה גפני, "לגלגל את הרווחים במשק המים לצרכנים ע"י הורדת התעריפים שהתייקרו מאוד בשנים האחרונות".
ח"כ רוחמה אברהם-בלילא (קדימה), קראה "למהלך כולל יותר שיביא להוזלת תעריפי המים לצרכן ואין להסתפק במהלכים שיביאו לייעול ניהול משק המים בלבד".
נציג התאחדות התעשיינים, אורן הרמב"ם, הביע תמיהה "מדוע אם יש רווחים לתאגידים ולמשק המים בכלל הדבר לא יתבטא בהורדת תעריפים לתעשייה. אני מייצג מגזר שתעריפי המים עבורו יותר מהוכפלו. הפסד הכנסות של יותר 50 מיליון ₪ כל שנה אז למה לא לגלגל את זה חזרה לצרכנים. יש אלטרנטיבה; להורדת מחירי המים".
כאמור, הוועדה אישרה את הצעת החוק והיא צפויה לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת עוד בטרם פיזור הכנסת.