בשנת 1944 היה תומאס וילקין אחד האנשים המסוכנים ביותר ליישוב היהודי בארץ, ובייחוד לארגוני המחתרת הלוחמת. הוא היה מבכירי הבולשת הבריטית, למעשה מפקד החטיבה היהודית בבולשת, שרדפה, עקבה, עינתה ואסרה את לוחמי המחתרות, האצ"ל והלח"י.

וילקין היה שותף ללכידתו ורציחתו של יאיר, אברהם שטרן, אשר יום השנה ה-71 להירצחו יחול ביום כ"ה בשבט, בעוד שבוע. מאז ניסו אנשי לח"י לאתר אותו ולהתנקש בחייו – אך הוא היה זהיר והמאמצים לא צלחו. כך חלפו כמעט שלוש שנים, עד ערב יום הכיפורים של שנת תש"ה (1944).

בבוקר זה הצליח לוחם לח"י, טודי פלאי, לזהות את וילקין כאשר יצא מן הכנסיה הרומנית – שם גרו אז קצינים בריטים – ועשה את דרכו למרכז המשטרה במגרש הרוסים. העניינים התגלגלו מהר. טודי נסע בעצם יום הכיפורים לתל אביב כדי לקבל אישור סופי מיצחק שמיר, וביום שישי, י"ב בתשרי תש"ה, הגיעו לירושלים שני לוחמים מחופשים לבלשים בריטים בלבוש אזרחי – דוד שומרון ויעקב בנאי.

טודי התיישב על המדרכה כדי לזהות את וילקין, נתן סימן מוסכם בזריקת כובעו אל על, שני ה"בלשים" שהלכו מול וילקין ירו בו בבת אחת שלושה עשר כדורים, ורצו אל יהושע כהן שחיכה להם במונית המילוט.

ההתנקשות התבצעה במרכז ירושלים, ברחוב שבטי ישראל של היום, ליד כנסיית סנט פול ו'בית מחניים' (לשכת שר החינוך).

היום (שלישי) – אחרי כשבעים שנה – חזרו לזירת האירוע שניים מן המתנקשים, היחידים שעודם חיים עימנו, טודי פלאי ודוד שומרון.

שיחזור פעולת ההתנקשות נעשה לאחר שטודי פלאי הסכים לשבור שתיקה בת עשרות שנים ולפרסם את עלילותיו במחתרת, בספר חדש ומדהים שיצא לאור בימים אלו – "הנני מתתיהו" בהוצאת יאיר. הספר נערך על ידי אחיינו יהודה עציון, והוא כולל שורת גילויים מרתקים, תמונות נדירות, עדויות ומסמכים.

זמן קצר אחרי הפעולה, נחטף טודי פלאי בידי אנשי ההגנה, נכלא במערה בקיבוץ משמר העמק ונחקר אודות פעילותו בלח"י. העורך, יהודה עציון, גילה את מסמכי שירות הידיעות של ההגנה העוקבים אחרי פלאי, את תיאור פעולת החטיפה ואת פרוטוקול החקירה – וכל אלה מובאים כנספחים לסיפורו של טודי.