שופט בימ"ש לענייני משפחה בקריות, אריה נאמן, ביטל צו הגנה שהוצא לבקשת אימה של ילדה כנגד אביה, לאחר שקבע כי הבקשה קנטרנית ומבוססת על בדייה שבדתה המבקשת מליבה.
השופט הסתמך בהחלטתו על בדיקת הפוליגרף, וציין כי מטרת העלילה היתה להשיג הישג בהליכי המשמורת בהם נקט האב במטרה לקבל לידיו את האחריות על הבת הקטנה.
לאור הסחבת בה נקטה האם והתמשכות ההליכים בעקבותיה, בהם נסתה האם לדחות את בדיקת הפוליגרף עליה הסכימו הצדדים, ובגין עוגמת הנפש שגרמה האם, חייב אותה השופט בתשלום הוצאות לאב בסכום כולל של 4,000 ש"ח.
האב והאם אינם נשואים, וכל הקשר ביניהם סובב סביב הבת המשותפת בת ה-4, שנולדה בעקבות מערכת יחסים שהיתה בעבר בין השניים וכבר תמה.
בשנת 2010 ניתן פסק-דין בהסכמה הקובע כי הילדה תהיה במשמורת האם והוסיף הסדרי ראייה ומזונות. כעבר שנתיים הגיש האב תביעה להעברת משמורת הילדה אליו, בטענה שהאם מזניחה את הילדה, נעדרת מהבית ומותירה את ה"טיפול" בה לבנה בן ה-15 (שאינו ממנו). לטענת האב התברר לו מסיפורי הילדה כי אותו בן מטריד מינית את הקטינה.
כשלושה שבועות לאחר הגשת כתב התביעה, הגיע האב למזכירות ביהמ"ש והגיש בקשה בהולה ודחופה להעברת המשמורת אליו בצירוף 'צו חרום' שהוצא בחצות הלילה ע"י גורמי הרווחה ובו צויין כי "הוברר כי קיים יותר מספק לגבי שלומה של הקטינה בבית האם".
באותה עת ממש, הגיעה גם האם למזכירות ביהמ"ש על מנת לפתוח תיק 'צו הגנה' – (התיק הנוכחי), ועתרה בבקשתה להרחיק את האב ממנה ומהילדה בטענה שהוא מטריד אותה, מאיים עליה, עוקב אחריה ולא נותן לה מנוחה. בעקבות כך נערך דיון בפני השופט בנוכחות שני הצדדים.
השופט נאמן ציין, כי הואיל ומדובר היה בגירסאות נגדיות לאירוע עובדתי מאד מוגדר, נקודתי וספציפי, ראה לנכון לברר עם כל צד האם יהיה מוכן להיבדק על גירסתו בפוליגרף. שני הצדדים ענו בחיוב והסכימו להיבדק בבדיקת פוליגרף כ"א על גירסתו שלו. השופט אף מינה מומחה מטעמו של ביהמ"ש כדי לבדוק כל אחד מהצדדים בנפרד , אולם בשלב זה החלה האם לנקוט בסחבת, מתוך מטרה להתחמק מהבדיקה.
היא הגישה בקשות שונות חוזרות ונשנות שנדחו ע"י בית המשפט, בקשה ארכות רבות וסרבה לקיים את החלטתו ולהשתתף בבדיקה. לאחר תלאות מרובות נבדקו בסופו של דבר האב והאם בבדיקות פוליגרף, ונמצא באופן חד משמעי כי האב דובר אמת בכל תשובותיו והאם נמצאה דוברת שקר בכל תשובותיה .
השופט קבע כי טענותיה של האם, לפיהן אין להכיר בתוצאות הפוליגרף, נטענו בחוסר תום לב גמור, בדיעבד, לאחר שהתקבלו התוצאות כפי שהתקבלו, ומטעם זה בלבד יש לדחותן והן אכן נדחו על ידו.
עוד קבע השופט נאמן כי בדיקת הפוליגרף הוכרה כראייה קבילה, מקום בו הצדדים הסכימו להופכה לכזו, ובנוסף לבית המשפט לענייני משפחה עומדת סמכות מיוחדת לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות ולפתחם. אשר על כן ובצרוף התרשמותו בדיון מהצדדים, מצא השופט לנכון להתחשב בבדיקת הפוליגרף שנערכה לשם קביעת ממצא עובדתי, לפיו האם שיקרה בבדיקת הפוליגרף ולמעשה בדתה את האירוע מליבה, תוך שהעלילה על האב טענות שלא היו ולא נבראו, ואפילו מָשָל לא היו...
לאור כל זאת קבע השופט, כי הבקשה לצו הגנה היא קנטרנית, דחה אותה מכל וכל, ועל מנת לנקות את שמו של האב, ביטל מעיקרו כל 'צו הגנה' שניתן בתיק זה.
השופט נאמן הבהיר, כי מטרת החוק למניעת אלימות במשפחה הינה להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, ולפיכך מאפשר החוק במקרים רבים הטלת אמצעי דרסטי וחריף, אף במעמד צד אחד, המשנה בבת אחת את אורח חייו ושלוותו של המשיב, הכל כדי למנוע כל חשש של פגיעה/הטרדה כלפי המבקש.
לשם כך כאמור נותנים השופטים משקל רב לבקשות למתן צו הגנה, ועל אף העומס הרב המוטל עליהם הינם מפסיקים דיונים, לעיתים אף באמצע דיוני הוכחות ושמיעת עדים, ושומעים את המבקש ביום בו מגיש הוא את בקשתו, כאשר לא רק המערכת המשפטית מופעלת במהירות אלא גם המערכות הנלוות - במקרים רבים ניתן צו לפיו יש להגיש תסקיר סעד באופן דחוף, ובחלק מן המקרים אף מופעלת יחידת הסיוע.
"מדובר איפוא בחוק חשוב מאין כמוהו ודווקא בשל כך ובשל הקלוּת שבה ניתן "להפעיל" את המערכת המשפטית והמערכות הנלוות, על ביהמ"ש לעמוד על המשמר שלא יעשו שימוש בבקשות לצו הגנה חסרות בסיס או גרוע מזה - בחוסר תום-לב כדי להשיג מטרות זרות והישגים שאינם ביסודות החוק; שימוש בחוק למניעת אלימות ו/או מניעת הטרדה, שלא לצורך ו/או בחוסר תום-לב על מנת להשיג הישגים שאינם ביסודות החוק, הוא בבחינת רעה חולה שיש לעצור ולמנוע! מלבד זאת, ריבוי בקשות חסרות בסיס עלול להביא לכך כמאמר סיפור העם הידוע, כי כאשר יקרא הרועה "זאב זאב" לא יאמינו לו לאור לקחי העבר. מקום בו דחה ביהמ"ש בקשה לצו הגנה וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על המבקש הוצאות לטובת אוצר המדינה וכן לצד שנפגע וכן הוא רשאי לפסוק פיצוי נאות למי שנפגע כתוצאה מהגשת הבקשה, הכל למען יראו וייראו", כתב השופט