הצנזורית הראשית, תא"ל סימה וקנין-גיל, מבהירה בראיון לגלי צה"ל כי הצנזורה לא היתה זו שמנעה את פרסומה של פרשת זייגיר אלא בתי המשפט השונים.
הצנזורית הסתייגה מהמונח "טעות" בהקשר זה, וציינה כי "המונח טעיתם הוא מונח בעייתי. גם הצנזור הראשי היתה כפופה לצו איסור פרסום שקיים בישראל. בחרתי לעלות היום כי גם המדינה הודיעה היום שהיה אירוע שכזה ואני יכולה לעלות ולהסביר מה אירע".
וקנין-גיל ציינה, כי מעעולם לא ביקשה לחסום את פרסום הדברים שאמרו חברי הכנסת במליאה, "לא ניסיתי לבלום את הפרסום של מה שאמרו חברי הכנסת. אם הייתי מנסה לבלום את הפרסום לא הייתי מתירה לכולכם לעסוק בדברים שאמרו חברי הכנסת. חברי הכנסת הם דרג נבחר ואני לא מתערבת במה שהם אומרים".
וקנין-גיל הדגישה, כי "האירוע הזה הוא אירוע גדול יחסית שבו לא הצנזורית הראשית קיבלה את ההחלטה. זה אירוע גדול שנבחן בבתי המשפט המחוזי והעליון וכל בתי המשפט השתכנעו שהפרסום עלול לפגוע בבטחון המדינה".
לדבריה, "זה נבחן בדרגים הכי בכירים. כל כך הרבה שופטים השתכנעו בצורך להטיל חיסיון, זה לא רק שיגעון של גוף כזה או אחר. היה פה צו איסור פרסום חריג, אתם מכירים את המדיניות של הצנזורה, אבל בית המשפט קבע כי צו איסור הפרסום תקף גם בנוגע לפרסומים בחו"ל. אתם מערבים איפול צנזוריאלי וצווי איסור פרסום ואתם מוציאים את דיבתו של הגוף שבראשו אנחנו עומדים רעה".
"אין ועדת עורכים, כבר לא קיים גוף כזה. לרגע אחד לא היה שיתוף פעולה מצד העורכים, הם שאלו והקשו ולא מדובר בחזרה לימי עזריאל קרליבך", הדגישה הצנזורית.