כולנו אוהבים לחוש שאנחנו אהובים ומוערכים. בייחוד לאחר שהשקענו או התאמצנו, נעים לשמוע ולהרגיש- כי מעריכים זאת. כך גם בחיי הזוגיות. ואפילו עוד יותר מכך.
השבוע התקשרה אלי אישה ואמרה כי בעלה אינו מחמיא לה. "אירחתי כמעט 20 איש בשבת, כולם החמיאו על האוכל, על האירוח, על ההשקעה הרבה שלי... היחיד שלא החמיא לי היה- בעלי!".
אחד הצרכים הבולטים ביותר בחיי הזוגיות הוא הצורך בהערכה הדדית. כמה מרומם, משמח ונותן כוח להרגיש כי בן הזוג רואה, מבחין, ומעריך את ההשקעה של האישה בבית, בילדים, באוכל או גם בפרנסה. וכן להפך.
מחזק ומעודד עד מאוד להרגיש כי האישה מעריכה את עבודתו של בן הזוג, את ההשקעה, הנכונות, המאמץ, הרגישות, המתנות, הקימה המוקדמת ועוד.
לפני מספר שנים נפגשתי עם זוג שהאישה התלוננה כי הגבר אינו עוזר מספיק בבית. יתרה לכך הפריעה לה מאוד העובדה שכשהוא מגיע הביתה מהעבודה הוא הולך קודם לנוח, במקום להיכנס מיד לענייני הבית. כשדיברנו על כך התברר כבדרך אגב, שהבעל יוצא מהבית לעבודה כבר ב5:30 בבוקר! ועובד עד 16:00 בעבודה פיזית ולא קלה כלל. מה הפלא שהוא צריך לנוח?
כששאלתי את האישה האם היא מעריכה את המאמצים הרבים שלו לטובת פרנסת הבית, והיא ענתה: "כן". כששאלתי אם היא אומרת לו שהיא מעריכה זאת, היא ענתה: "לא. זה ברור לו שאני מעריכה זאת, נכון?". היא הסתכלה עליו. להפתעתה הוא ענה, שזה כלל לא ברור, אולי להפך. "לעיתים נדמה לי שאת רואה זאת כמשהו מובן מאליו...".
כמה חשוב לדעת להעריך בפה. במילים טובות אמתיות . ולא רק במחשבות שלנו... להגיד תודה מכל הלב, לפרגן, להעניק תחושה טובה ולהרעיף מילות חיבה.
אלו הם המזון הנפשי הבסיסי והחיוני לכל בית, משפחה, בני זוג, ובני אדם.
פעם שמעתי של שיעור של רב שתיאר כיצד צריכה להראות הבעת התודה של הבעל לאישתו בכל סעודה משותפת: "תודה על העגבניות שחתכת, המלפפון שקיצצת, הבצל שקילפת, הביצה שטיגנת, העוף שבישלת, הרוטב שהכנת, הגזר שגירדת...".
אמנם זה יכול להשמע לנו מוגזם, אבל זה בהחלט הכיוון.
שום פעולה לא מובנת מעליה. כשנדע להעריך ולפרגן לבן או בת הזוג על כל עשיה (אפילו על הרוב), בין אם היא יומיומית וקבועה ובין אם היא חד פעמית, החשק לעשות יגבר, הזוגיות תצמח, וכך גם התחושות החיובית בתוכה.
הצורך במילים טובות הוא לא פינוק. הוא איננו מותרות. הוא חיוני, הכרחי ועיקרי. לעיתים קרובות הוא מתבטא באופן בולט יותר אצל האישה. הרצון של האישה לשמוע ולקבל מילים של אהבה וחמימות מבן הזוג, הוא יסודי בנפשה.
ואם נחשוב על כך, זה לא כל כך מסובך.
פשוט להזכיר לעצמנו, איש או אישה- להחמיא. לפרגן. לבטא מילים של אהבה, של אכפתיות, של געגוע. יש היום המון דרכים לעשות זאת. בדיבור כמובן (הכי טוב!), במעשה, בפתק, בסמס, ואפילו במייל...
כשנתאמן בכך, שנתאמץ בכך- נזכה להגביר את הטוב והאור שבחיי הזוגיות והמשפחה.
כי מילים טובות הם כמו מים לאדם צמא- הן מוסיפות אהבה, שמחה והרבה טוב!
אודליה מימון (MA), טיפול זוגי ואישי והנחיית קבוצות, מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים". [email protected]