ריסוס הארבה
ריסוס הארבהמשרד הבריאות

במשרד החקלאות קיימו הבוקר (שני) מבצע ריסוס נוסף לבלימת נחילי הארבה שהגיעו ממצרים. זאת לאחר שאתמול (ראשון) הגיעו נחיל גדול של ארבה לדרום.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מומחה לארבה, פרופ' מאיר פנר, פרופסור בגימלאות באוניברסיטה העברית.

לדבריו ישראל מצוידת היטב למלחמה בארבה, עם זאת קשה להשמיד את הנחילים כאשר הם בתעופה ובמקביל כאשר מרססים אותם כשהם מתיישבים על הקרקע הם מתנערים ועפים לחלקות אחרות. המענה הוא ריסוס בשעות הבוקר המוקדמות כאשר הטמפרטורה עדיין אינה מאפשרת להם לעוף.

פרופ' פנר מציין כי הארבה אמנם אינו מזיק לאדם למעט ההפרעה אך הוא אוכל ירק ועשב כמשקל גופו, כלומר שני גרם ליום. המשמעות כשמדובר בנחיל ארבה ממוצע היא דרמטית עבור חלקות חקלאיות. בהקשר זה הוא מזכיר שנחילי הארבה הגדולים מונים כחמישים מיליארד פריטים בלהקה, כך שבתום יום של אכילה הם יכולים להשמיד אלף קילומטר מרובע של תוצר חקלאי, מאה אלף טון של ירק.

כתוצאה מתקיפה שכזו צפויה מכה כלכלית של עלייה דרמטית במחירי הירקות, וזו כבר פגיעה נוספת של הארבה.

על תנודותיו בעולם מספר פרופ' פנר כי מדובר בחיה המסוגלת להיות בכל מקום אם כי קיים לה אזור רבייה המשתרע ממערב אפריקה ועד לחלקה המערבי של הודו. בנוסף קיימים אזורי פלישה שאליהם מגיע הארבה ואחד המקומות הללו זו ישראל.

עוד הוא מוסיף ומציין כי במכת הארבה של שנת 89' עבר הארבה את האוקיינוס האטלנטי, מרחק של 5000 ק"מ והגיע עד לאנגליה. לדבריו לארבה עצמו לא היה כוח לעבור את המרחק הזה אך הרוח נשאה אותו עד למעבר לים, אך כשהגיע לא הי בו כוח לכלות את החקלאות והצמחייה והוא מת מאפיסת כוחות בתום המסע.

חשש נוסף המלווה את הארבה הוא חשש הזחלים שאמנם אינם יכולים להיות בישראל כיוון שהם זקוקים לאדמה לחה וטמפרטורה גבוה, צירוף שאפשרי רק בנסיבות אקלימיות לא מצויות בדרך כלל. עם זאת קיים חשש שהארבה ימצא חלקות מושקות ויטיל ביצים ואז השדות יימצאו תחת איומם של זחלים שגם הם אוכלים כמידת גופם מדי יום ביומו.

ומה יקרה ביום שאחרי הריסוס ומות נחילי הארבה? פרופ' פנר קובע כי כמו במקרים קודמים ציפורים יאכלו את החגבים המתים וימותו מהרעל שבהם ונמלים ידאגו לחיסולן של הגוויות, אך לטעמו לא זו הבעיה המרכזית שממנו חוששים החקלאים.