מה טוב למדינה: מטבע מקומי חזק או חלש? פעמים רבות נדמה לנו שמדינה צריכה לרצות שהמטבע המקומי שלה יהיה חזק, שהרי חוזק המטבע מעיד על עוצמתה הכלכלית. אך במציאות התמונה מורכבת הרבה יותר. אין ספק שאיתנותו של מטבע היא אינדיקציה טובה לאמון שרוחשים המשקיעים בעולם לחוסנה של הכלכלה שבה הוא מונפק, אלא שמטבע חזק גורם במקביל לכך בעיות לא פשוטות למדינה שבה הוא משמש הילך חוקי.
במהלך חצי השנה האחרונה ניתן לראות התחזקות משמעותית של השקל הישראלי מול הדולר ומול האירו. מאז חודש נובמבר האחרון נחלש הדולר מול השקל בכ?34 אגורות, כמעט 10 אחוזים. האירו השלים באותה התקופה צניחה חדה אפילו יותר מול השקל, שאמנם התמתנה מעט בשבועיים האחרונים אך נותרה גבוהה מעשרה אחוזים. לכאורה מדובר בהבעת אמון של המשקיעים בחוסנה של הכלכלה הישראלית, אבל כאמור בפועל המצב מסובך יותר.
כלכלה קטנה כדוגמת זו של ישראל נסמכת במידה רבה מאוד על יכולתה לייצא את תוצרתה לחו"ל. מדינה קטנה איננה מסוגלת לייצר בעצמה את כל שדרוש לה, ועל כן היא חייבת להתמחות בייצורם של מוצרים מסוימים, אותם תייצר לא רק עבור השוק המקומי. בכסף שהמדינה מקבלת תמורת הייצוא היא יכולה לייבא את מה שדרוש לה. קטר הצמיחה, המנוע של המשק הישראלי, הוא הייצוא. אולם כאשר המטבע המקומי מתחזק מול המטבעות בשוקי היצוא המרכזיים, נוצר מצב שבו התמורה שמקבל היצואן במונחי המטבע המקומי הולכת וקטנה.
נסביר זאת באמצעות דוגמה פשוטה. יצרן של תוכנת מחשב שהשוק העיקרי שלה הוא אירופה, משלם את כל עלויות ייצור התוכנה בשקלים. הוא משלם בשקלים את שכירות המשרדים, את המשכורות לעובדים וכך גם את כל יתר סעיפי ההוצאה. אולם כשהוא מוכר את התוכנה בחו"ל הוא מקבל את התמורה בדולרים, שאותם הוא ממיר לשקלים על מנת לכסות את הוצאותיו. נניח שרישיון אחד של התוכנה נמכר בחו"ל תמורת 1,000 דולר. בחודש נובמבר כל רישיון כזה היה שווה 3,950 שקלים. היום שווה כל רישיון כזה כ?300 שקלים פחות. כעת נותר לאותו יצרן פחות כסף על מנת לשלם את כל הוצאותיו, וממילא הרווחים שלו נשחקים. במקרה הטוב הוא ירוויח פחות, ובמקרה הרע הוא יתחיל להפסיד וייאלץ לקצץ: לפטר עובדים, להפחית שטח משרדים וכדומה. את ההשלכות הרחבות לא צריך לפרט.
החשש מפני התגברות של המגמה הזו הניע את בנק ישראל לנקוט צעד שכמוהו לא נראה כבר זמן רב: רכישת מט"ח. אך נדמה שלכל השחקנים בשוק ברור שלא מדובר במהלך שיוכל להימשך זמן רב. יתרות המט"ח של ישראל אינן נמוכות מספיק על מנת לאפשר לבנק ישראל לרכוש מט"ח לאורך זמן, ועל כן על היצואנים להיערך לאפשרות של תקופה קשה ומורכבת.
מלאו כיסיי בכרטיסים
מועדוני לקוחות אינם תופעה חדשה בשוק הקמעונאי הישראלי. המועדונים הוותיקים מלווים אותנו כבר שנים רבות וכיום כל רשת או חנות המכבדים את עצמם מפעילים מועדון כזה. אולם, לפני שנים ספורות פרץ לחיינו סוג חדש של מועדוני לקוחות: מועדונים אשר החברות בהם כרוכה בהחזקת כרטיס אשראי ספציפי למועדון. כרטיסי אשראי כאלו, המונפקים על ידי שלוש חברות האשראי הגדולות במשק, מהווים חלק ממועדוני לקוחות של רשתות שונות. דוגמה אחת היא המועדונים של רשת המזון שופרסל והרשתות הבנות, דוגמה נוספת היא המועדון של המשביר לצרכן (שם קיימת אפשרות בחירה), ומועדונים נוספים כאלו צצים עוד ועוד. השאלה ששואל את עצמו הלקוח היא האם כדאי להצטרף למועדון כזה ולקחת את כרטיס האשראי.
על מנת לקבל תשובה טובה לשאלה, יש לבחון קודם כול מה הן ההטבות הקבועות שמעניק הכרטיס ומה הם תנאי השימוש בו. אם הכרטיס מעניק הנחה קבועה ברכישה ברשת מזון שאתם מבצעים בה קניות סדירות, הנחה קבועה בתדלוק באחת מחברות הדלק (שיש לה תחנה שנגישה לכם במהלך שגרת יומכם) או כל הנחה משמעותית אחרת, אפשר לנסות להעריך את סכום ההנחה החודשי. לאחר מכן יש לבדוק אילו עלויות כרוכות בהחזקת הכרטיס. כאן חשוב לבדוק האם ישנה עמלה כלשהי על החזקת הכרטיס ומה גובה דמי הביטוח של הכרטיס. במידה וישנה עמלה או ישנו פטור מעבר למספר פעולות מינימלי, יש להעריך האם מספר רכישות ההנחה יגיע לכדי מספר הפעולות המינימלי הדרוש.
כעת יש להעמיד זה מול זה את החיסכון ואת המחיר ולבחון מה הפער. אם ההפרש זניח יחסית (עד 20?25 שקלים בחודש), אין היגיון כלכלי בהחזקת כרטיס אשראי נוסף. אך אם מדובר בחיסכון משמעותי ניתן לשקול הכנסת כרטיס אשראי נוסף לארנקכם.
השלב השני הוא זה שבו ההיכרות של כל אחד עם עצמו היא הקריטית ביותר. לעודף כרטיסי אשראי בארנק (וגם שני כרטיסים יכולים להיות יותר מדי) עשוי להיות השלכות בעייתיות מאוד על ניהול התקציב המשפחתי. הכנסת כרטיס נוסף לארנק מומלצת רק למי שמסוגל להיות בטוח שיבצע בכרטיס האשראי השני את רכישות ההנחה בלבד, ולא יתפתה לעשות בו שימוש נוסף. מי שאינו מסוגל לשלוט במידת השימוש בכרטיס או בכרטיסים הנוספים יעשה בחוכמה אם יוותר על כל ההנחות וירכז את כל רכישותיו בכרטיס אחד בלבד. עודף כרטיסים עלול להביא לאובדן שליטה על ההוצאות החודשיות, במיוחד לאור העובדה שהכרטיסים הנוספים, של מועדוני הלקוחות, הם חוץ בנקאיים ועל כן מנותקים במידה רבה מניהול חשבון הבנק. בכל מקרה, גם מי שמפגין בחייו יכולת שליטה טובה בנעשה, ייטיב לעשות אם יגביל את מספר כרטיסי האשראי הפעילים במשק בית אחד. הניסיון מלמד שיכולת המעקב השוטף היא קריטית להתנהלות צרכנית נבונה ואחראית.