תנועת נאמני תורה ועבודה פרסמה היום (חמישי) דו"ח המציג את מגמות ההפרדה המגדרית בחינוך היסודי בחמ"ד של שנת 2013 לעומת שנת 2000.
הדו"ח שנכתב על ידי רכז מחקר החינוך הדתי בתנועה, אריאל פינקלשטיין, מעיד על מהלך הדרגתי של הפרדת כיתות בחינוך הדתי.
על פי הדו"ח, בשנת 2000 למדו 40% מהתלמידים בחינוך היסודי של החמ"ד בכיתות נפרדות, לעומת שנת 2013 בה לומדים 57% מהתלמידים בכיתות נפרדות ורק 43% הלומדים בכיתות מעורבות.
עוד עולה מהדו"ח כי ככל שבית הספר מציג מדיניות מעורבת יותר, שיעור הבנים בו גבוה יותר ואילו ככל שבית הספר מציג מדיניות נפרדת יותר, שיעור הבנות בו גבוה יותר.
בבתי ספר מעורבים, ישנם כ-52% בנים לעומת כ-48% בנות, ואילו בבתי הספר הנפרדים המציאות הפוכה - כ-52% בנות לעומת כ-48% בנים.
"תופעה זו", מסבירים בתנועה, "מלמדת על שאיפה מסוימת של חלק מציבור ההורים בחמ"ד לשלוח את בנותיהם לחינוך נפרד ואת בניהם דווקא לחינוך מעורב - שאיפה הנובעת כנראה מהתפיסה הרווחת שחינוך מעורב עשוי להועיל לבנים אך להזיק לבנות".
עוד עולה מהדו"ח כי יש קשר ישיר בין רמת ההפרדה לרמה הסוציואקונומית של התלמידים:
בבתי ספר בהם כל הכיתות מעורבות, 34.5% מהתלמידים הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך, בבתי ספר שבהם חלק מהכיתות מעורבות וחלק מהן נפרדות, 25% מהתלמידים הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובבתי ספר בהם כל הכיתות נפרדות,רק 9% הם מרקע חברתי-כלכלי נמוך.
כמו כן, בבתי ספר בהם כל הכיתות נפרדות,17.5% מהתלמידים הם מרקע חברתי-כלכלי גבוה, 26.5% בבתי ספר שבהם חלק מהכיתות נפרדות וחלק מעורבות, ו-29% בבתי ספר שבהם כל הכיתות נפרדות.
בתנועת נאמני תורה ועבודה אומרים כי "ההסבר לנתון זה הוא ככל הנראה מתאם מסוים בין רמה חברתית כלכלית נמוכה ובין תפיסה דתית שאינה רואה בעיה בלימוד בכיתות ובבתי ספר מעורבים, וכן של שימוש בקריטריונים דתיים כדוגמת הפרדה מגדרית, כדי לסנן מבית הספר אוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי נמוך שאינן מעוניינות בהפרדה מגדרית".
בניגוד לתפיסה הרווחת הממצאים מלמדים כי הפער הכולל בין ממוצע התלמידים בכיתה נפרדת ובין ממוצע התלמידים בכיתה מעורבת הוא קטן למדי.
בשנת 2013 ממוצע התלמידים בכיתה נפרדת בחינוך הדתי היסודי עמד על 24.3 לעומת 25.2 תלמידים בממוצע בכיתה מעורבת, כשבשנת 2012 הפער היה אפילו קטן עוד יותר: 24.4 לעומת 25 תלמידים.
"על אף הפער הקטן", מדגישים בתנועה, "ההפרדה עדיין יוצרת עלויות כספיות לא-מבוטלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה וזאת בשל סיבות שונות שהמרכזית שבהן היא השיעור הגבוה משמעותית של כיתות לא-תקניות (כיתות שבהן לומדים פחות מ-20 תלמידים) שנוצר בבתי הספר המפרידים כיתות בשל ההפרדה שאינה מאפשרת 'לשחק' עם כמות התלמידים בכיתה".