מפעל פרס מוסקוביץ' לציונות הכריז על זוכי פרס "עוז ציון" לשנת תשע"ג - 2013, אשר יוענק לשלושה תושבי המדינה שנבחרו על ידי ועדת הפרס.
הזוכים הם יגאל כהן-אורגד, הרב משה לוינגר וד"ר צבי צמרת. פרס מוסקוביץ' נוסד על ידי ד"ר ארווינג וצ'רנה מוסקוביץ', כביטוי לתמיכה במגשימי הציונות בחברה הישראלית של היום, הפועלים לטובת צרכי הכלל, וכדי להבטיח את חוסנו של הבית הלאומי היהודי.
בחירת הזוכים בפרסים נעשית על ידי ועדה ציבורית מיוחדת החברים בה: הגב' צ'רנה מוסקוביץ'- יו"ר, השר לשעבר, פרופ' משה ארנס, תא"ל (מיל.) אביגדור קהלני, השגריר יורם אטינגר, הרב ידידיה אטלס, הרבנית אסתר יונגרייז, הרב פסח לרנר, הרב דניאל מוסבקוביץ', פרופ' ישראל אומן – יועץ מיוחד לוועדת הפרס והגב' רות ליברמן – מנהלת הפרס.
אל ועדת הפרס הוגשו מאות מועמדויות ולאחר תהליך ארוך נבחרו הזוכים, בהם ראתה את השתקפות מיטב העשייה הציונית, במציאות הישראלית המורכבת כל-כך שבתחומי החברה, החינוך וההתיישבות. כספי הפרס, 100,000 $ מחולקים בקרב הזוכים ומוענקים בטקס מיוחד שיערך בירושלים ביום חמישי (9.5.13) , כ”ט באייר.
חתני הפרס עד כה הם: הרב חנן פורת ז"ל, ראש המוסד היוצא מאיר דגן, תא"ל (מיל'.) רן פקר-רונן, הרב יואל שוורץ מייסד הנחל חרדי, אניטה טוקר בשם מתיישבי גוש קטיף, תא"ל במיל' אהרון דוידי, משה "מושקו" מושקוביץ איש החזון והבניה של גוש עציון, המשפטנית ניצנה דרשן-לייטנר ראש ארגון שורת הדין, נעם ארנון מייסד מדרשת חברון וממנהיגי היישוב היהודי בחברון, רונית שוקר ממקימי ההתיישבות בגוש שילה, סמי ברלב מראשוני ההתיישבות בגולן ומייסד העיר קצרין, הרב יהושע פס ממייסדי ארגון נפש בנפש ומנכ"לו, הרב דוד פנדל ראש ישיבת ההסדר אפיקי דעת בשדרות, ד"ר יצחק גליק יו"ר מרכז החירום הרפואי שבאפרת, גוש עציון וצביקה סלונים מייסד גוש אמונים והמרכז האוניברסיטאי אריאל.
זוכי פרס "עוז ציון" תשע"ג:
יגאל כהן-אורגד נגיד אוניברסיטת אריאל - במשך 28 שנים הוביל לקידומה ולקידומה של מכללה אזורית קטנה בשומרון הביא להכרה בה כאוניברסיטת המחקר השמינית בישראל. 13,500 סטודנטים מכל רחבי הארץ, מהגולן ועד אילת, יהודים וערבים משני צידי "הקו הירוק" ואף סטודנטים מרחבי העולם, לומדים היום באוניברסיטת אריאל בפקולטה למדעי הטבע, בפקולטה להנדסה, בפקולטה למדעי החברה והרוח, בביה"ס לתקשורת, בבי"ס לארכיטקטורה ובפקולטה למדעי הבריאות.
מאות המחקרים הנעשים מדי שנה מעמידים את אוניברסיטת אריאל בחזית המדע בישראל. שני מאפיינים מובהקים של האוניברסיטה אותם קידם אורגד ללא לאות, הם מתן דגש והשקעה מרובה של האוניברסיטה למתן תארים בתחומי ההנדסה ומדעי הטבע ובחינוך ציוני המשלב את לימודי מורשת ישראל כלימודי יסוד לכלל הסטודנטים, בצד הלימודים האקדמיים.
אורגד היה חבר בכנסת בין השנים 1977-1988 ושר אוצר שהביא לבלימת אינפלציה משתוללת בממשלת יצחק שמיר. בעקבות זאת נתנה לו ההזדמנות לקדם את עמדותיו ברמה העקרונית; כך הצביע כחבר כנסת מטעם הליכוד נגד הסכמי קמפ דיויד שהובאו לאישור הכנסת על ידי ראש הממשלה דאז, מנחם בגין. אורגד פעל רבות לקידום ההיבטים המעשיים של מפעל ההתיישבות ביהודה ושמרון, בין השאר כחבר ועדת כספים וכשר אוצר.
הרב משה לוינגר-ממקימי גוש אמונים, ממייסדי מועצת יש"ע וממנהיגיה. הרב משה לוינגר היה היוזם המרכזי לחידוש היישוב היהודי ברחבי יהודה ושומרון וחבל עזה לאחר שחרור חבלי ארץ אלו במלחמת ששת הימים. הרב לוינגר היה בין מקימי תנועת גוש אמונים, התנועה שביוזמתה הוקמו הישובים הראשונים ביהודה ושומרון. בהמשך היה בין יוזמי מהלך השיבה לתוככי העיר חברון. במהלך השנים המשיך הרב ללא לאות בגיוס אנשים ובהקמת ישובים נוספים עד לימים אלו.חידוש הישוב בחברון לאחר מלחמת ששת הימים: באפריל 1968, יחד עם אנשים נוספים, יזם הרב לוינגר מודעה הקוראת "למשפחות או בודדים ליישוב מחדש של העיר העתיקה חברון". בעקבות המכתב מחליטה קבוצת משפחות לחגוג את חג הפסח במלון פאק בחברון. השהות במלון מתארכת, כשבמקביל מאות אנשים, רבים מהם אנשי מפא"י, מגיעים לביקור הזדהות במקום. לאחר כחודש מתקבלת החלטה בממשלת ישראל להעביר את המשפחות ממלון פארק לבניין הממשל הצבאי בחברון. בזמן השהות במתחם, מצטרפות לגרעין עוד ועוד משפחות, עד שבשנת 1971 לאחר מאבקים רבים וקשים, הוקמה קרית ארבע והחל לפעול "הועד המקומי", בראשו עומד הרב לוינגר, אשר פעל בכפוף לממשל הצבאי.
הרב לוינגר ואיתו הרב חנן פורת, ניסן סלומיאנסקי, הרב חיים דרוקמן ועוד, יזמו כשנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, ב-7 בפברואר 1974, את הקמת תנועת גוש אמונים – תנועה חברתית דתית-לאומית שקמה במטרה לחדש את ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, בחבל עזה, בגולן, בנגב ובגליל. התנועה קמה מתוך רגש דתי בעיקרו, אך סחפה בהתלהבות גם חילונים רבים, רובם חברים בהתיישבות העובדת אשר שמה לה למטרה להתנחל בכל חלקי ארץ ישראל. במסמך הייסוד של התנועה נכתב כי "גוש אמונים קם מתוך מטרה ליצוק בשורה חדשה-ישנה בכלים ובדפוסים קיימים, כדי לשוב ולעורר מחדש להגשמה ציונית מלאה במעשה וברוח.. תוך הכרה כי מקור החזון במורשת ישראל ובשורשי היהדות, תוך הכרה כי מקור החזון במורשת ישראל ובשורשי היהודית, ותכליתו – הגאולה השלימה לעם ישראל ולעולם כולו". לפני מספר שנים אירע לרב אירוע מוחי שבעקבותיו אושפז. לאחר שהתאושש, ובעצם ימים אלו, ממשיך הרב ללמד את תלמידיו הרבים את תורת ארץ ישראל וממריץ את הצעירים להקים נקודות התיישבות חדשות ומהווה גם בימים אלו דוגמה חיה למסירות נפש.
ד"ר צבי צמרת - לשעבר מנכ"ל יד בן צבי ויו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוךד"ר צבי צמרת הינו היסטוריון, איש חינוך ופעיל ציבורי המהווה דמות מוכרת וידועה בחברה הישראלית. צמרת משלב עשייה חינוכית-חברתית לאורך שנים רבות במגוון רחב של תפקידי מפתח.
צמרת החל לסלול את דרכו בשנת 1970 כאשר החל לנהל את בית ספר התיכון המקיף במדרשת שדה בוקר כשהיה בן 25 שנים בלבד, ובכך היה למנהל בית ספר התיכון הצעיר ביותר בארץ. לאחר שלוש שנים הקים וניהל את המכונים לחינוך יהודי-ציוני, וב-1976 עמד בראש המאבק לשימור מחנה המעפילים בעתלית, ובעקבותיו קבעה הכנסת מפת שימור האתרים של מדינת ישראל.
בהמשך ניהל צמרת בית ספר נוסף -תיכון המקיף דנציגר בקרית שמונה. מ-1983 עד ינואר 2010 כיהן כמנכ"ל יד בן צבי, כשבתקופת כהונתו יצאו לאור כ-700 ספרים וכתבי עת. ביוזמתו נערכו אלפי סמינרים בירושלים בהם השתתפו כעשרת אלפים איש בשנה, בניהם תלמידים, חיילים, סטודנטים ומורים. צמרת יזם פסטיבלים רבים – פסטיבל התנ"ך ופסטיבל הלשון העברית. וכן ביצע עשרות פרויקטים הכוללים תערוכות, ציורי קיר בירושלים, סרטים ותוכניות רדיו.
צמרת היה פעיל לשחרורם של אסירי ציון והעלייה מברית המועצות לשעבר, והיה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים בציבור היהודי ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.
לאחרונה כיהן כיו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך , כשבמסגרת תפקידו היה אחראי על התכנים ותוכניות הלימודים של מערכת החינוך מגן הילדים ועד סוף התיכון. בעת מילוי תפקידו הוביל נושאים שונים: שנת השפה העברית, שינויים בלימודי האזרחות, תוכניות לימודים חדשות בתנ"ך ובספרות ולימוד נושא השואה במגזר הערבי.
צמרת מלמד בשנה האחרונה במכללת הרצוג באלון שבות ובמרכז הבין תחומי בהרצליה.
פרס "רוח ציון"
השנה, מתווסף לפרס "עוז ציון" הוותיק פרס "רוח ציון" ליזמות צעירה. פרס רוח ציון מבקש למצוא ולעודד רעיונות חדשים, המיועדים להתמודד עם האתגרים של הציונות בישראל כיום. הקריטריונים לבחירת הזוכים היה לאחר חיפוש אחר ישראלים צעירים ויצירתיים, מחויבים לרעיון הציוני, אשר שואפים להשפיע על סדר היום של מדינת ישראל והעם היהודי. הפרס הוא בשיתוף המכון לאסטרטגיה ציונית, המכללה למדינאות, אם תרצו, פורום קהלת, ישראל שלי ורגבים.
זוכי פרס "רוח ציון" תשע"ג:
אמוץ אייל – מנכ"ל "תצפית" – סוכנות ידיעות לאומית-ציונית, היחידה שפועלת היום בארץ ובעולם. כבר היום מתנדבים בתצפית מעל ל 150 צלמים, כותבים ועורכים. הידיעות שהסוכנות מפיצה מתפרסמות בכלי תקשורת בישראל וברחבי העולם: אנגליה, ספרד, צרפת, גרמניה, פינלנד אוסטרליה, קנדה, ארה"ב, מקסיקו, דרום אמריקה, ואפילו פקיסטן. כתבות תצפית לחו"ל מתפרסמות מדי יום ביומו ומספקות נקודת מבט ציונית וחדשה על המתרחש בישראל. הכתבות כתובות מנקודת מבט ציונית ומספקות מידע חדש ומספרות את הסיפור האנושי והייחודי של תושבי מדינת ישראל.
כמו כן נאבקים בתצפית בבעיות ההסברה: מדינת ישראל היום מגיבה לאירועים ולא יוצרת אותם מבחינה עיתונאית. לפיכך התגובה היא מתגוננת ודעת הקהל בעולם כבר נתונה לצד השני ולא למסרים שמדינת ישראל מנסה להעביר. בתצפית מאמינים שאם נעביר ראשונים את המידע לעולם - נצטרך להתעסק הרבה פחות ב"להסביר את עצמנו" ואילו חובת ההסברה תחול על אויבי הציונות. התמקדות בהעברת מידע ראשוני, כשאנו מכתיבים את נקודת המבט, מורידה את הצורך בהתגוננות הסברתית.
תצפית פועלת כאמור גם בארץ, מתוך הבנה שעד היום אירועים ביהודה ושומרון צולמו מצד אחד והראו תמונה חלקית ושקרית של המתרחש.סוכנות הידיעות הצליחה ליצור מצב שבאמצעות רשת הצלמים המתנדבים והקורסים שהועברו לאוכלוסיות באזורי העימות, מבין הציבור את חשיבות המצלמה והתיעוד. בעזרת מעקב וניטור תמונות שקריות, הצליחו בתצפית לצמצם את הסרטונים, התמונות והשקרים שהורגלנו אליהם. מידע, תמונות וסרטונים של צלמי תצפית מועברים בעת הצורך לבתי משפט וכך הצליחו לא פעם למנוע מעצרי שווא והאשמות שקריות כלפי תושבי יהודה ושומרון. בשנים האחרונות הבינו בתצפית שחיילי צה"ל מפחדים היום לא מאבנים ולא מבקבוקי תבערה אלא ממצלמות. לכן הם שולחי מתנדבים יחד עם חיילי צה"ל לתעד את האירועים מזווית רחבה ואמתית, ובכך למנוע מארגוני שמאל ופלסטינים להשמיץ את החיילים.
מיכל ברקאי- יזמית חברתית ומייסדת מכינת עלמה- המכינה הקדם צבאית החילונית הראשונה לקידום מנהיגות נשית. מכינת "עלמה-דרך ארץ" היא מכינה קדם צבאית ייחודית וחלוצית המיועדת לנשים צעירות ומוכשרות. קהל היעד של המכינה מורכב בעיקרו מצעירות מפריפריה כלכלית חברתית, אשר יכולות להיתרם מהיוזמה כקרש קפיצה לקראת שירות צבאי משמעותי וחיים מלאי משמעות, עשייה ותרומה למדינת ישראל והעם היהודי.
"עלמה-דרך ארץ" מורכבת משלושה שלבים: פרק המכינה- שישה חודשים של פעילות חינוכית אינטנסיבית בתנאי פנימייה. החניכות יזכו לליווי צמוד, הרצאות וסדנאות מטובי המרצים והמרצות, התנדבות בקהילה, הכנה לצה"ל, חשיפה ליוזמות כלכליות, חברתיות וחינוכיות הפועלות בישראל, טיולים בכל רחבי הארץ, מפגש בלתי אמצעי עם נשים מצליחות מכל גווני הקשת הפוליטית, מתחומי האמנות, העסקים, הפוליטיקה והחינוך.
פרק המכינה יעניק לחניכות הזדמנות למפגש בלתי אמצעי עם האתגרים הניצבים בפני החברה הישראלית כיום וחשוב לא פחות - יפגיש אותן עם עצמן. המטרה היא לתת כלים פרקטיים לחניכות, לקראת שירות צבאי משמעותי וכן לסייע להן (בשיתוף עם אכ"א) להשתבץ לתפקידים משמעותיים ולשפר את סיכוייהן לתרום כמיטב יכולתן בצה"ל. שלב השירות הצבאי- בתפקידים משופרים, תוך ליווי של צוות המכינה. ולבסוף שלב תכנית משתחררים- בשיתוף עם בוגרי רשת מכינות "דרך ארץ". המטרה היא לייצר מסגרת פתוחה יחסית, אשר תייצר מסלול המוביל ללימודים אקדמיים / רכישת מקצוע משמעותי. החניכות יעבדו בעבודה מועדפת בחקלאות, ילמדו לקראת המבחן הפסיכומטרי ויעברו תכנים שיסייעו להן ביציאה לאזרחות פעילה ותורמת.