דיין בכנס היום
דיין בכנס היוםתכנית ההוראה

יו"ר מפעל הפיס, סגן הרמטכ"ל לשעבר האלוף במיל' עוזי דיין, נשא דברים במהלך כנס 'השיבה של עם ישראל אל ההיסטוריה' המתקיים היום בקריית ארבע חברון בניצוחה של תכנית ההוראה בעיר האבות.

טרם דבריו הוגש לדיין הספר 'ספר חברון' ותעודת הוקרה כשי על עזרתו בהקמת תכנית ההוראה לפני 16 שנים כאשר כיהן כאלוף פיקוד המרכז.

בדבריו התמקד האלוף במיל דיין בשיבה אל ההיסטוריה בציונות החילונית.

דיין קבע בדבריו כי "הציונות החילונית לא ספרה את הציונות הדתית כיוון שהיא הייתה הרוב. את הציונות הובילו ציונים אתאיסטים שלא ספרו איש, לא רק את הציונות הדתית. הם עשו את מעשיהם מתוך הבנה שמדובר במהלך היסטוריה שאין כמותו, מהלך החזרת העם לארצו. על מנת לעשות זאת יש צורך באתוס, ואם לא כן הדברים לא יתרחשו. אבות הציונות הכירו בגודל השעה והמעשה ולכן חיברו במיוחד חזון שעליו בנויה הציונות, והאתוס שנבחר היה הסיפור התנ"כי ולשם כך התחברו גם לסיפור יציאת מצרים שהועתק פרק אחר פרק - עזיבת הגלות, התנערות מארץ עבדים ועזיבת דור המדבר עד כיבוש הארץ. כל זאת למעט החלק של קבלת התורה. 'שלח את עמי' בלי 'ויעבדוני'".

עוד מזכיר דיין כי "במגילת העצמאות הקפידו שלא להכניס שלוש מילים – אלוהים, דמוקרטיה וירושלים. את ירושלים הסירו כדי שלא לעסוק בסוגיית הגבולות".

"את התנ"ך למדו בכל מקום", סיפר דיין רשמים מילדותו במושב 'היוגב'. "כילד חונכתי לכך שהתנ"ך הוא הקושאן על ארץ ישראל. בהמשך סופחו מיתוסים של המכבים ומצדה. לקחו את התנ"ך והתוספות ועשו רפליקה של הדבר ההיסטורי הגדול הזה. לאחר תקופת מצדה נעשה חיתוך שנקרא אצלי 'מהתנ"ך לפלמ"ח' או ליתר דיוק מהפלמ"ח לשואה ומחקו את הציוויליזציה ההיסטורית יהודית מהשואה אחורה ולא לימדו דבר. את זאת עשו במכוון משום שהיו נבונים שרצו ליצור דור חדש של ישראלים 'צברים'. כששאלנו שאלות על שורשים אמרו לנו שאנחנו נינים של המכבים, לא של סבתא מגליציה או ממרקש".

"דורות התחנכו על התנ"ך אבל לא היה להם מושג מעבר לכך. כך גדלו דורות של ישראליים עם חור שחור, חולייה חסרה בין התנ"ך והציבור הציוני לבין היהדות כפי שהיא היום".

על התמודדות ראשי הציונות עם הסוגיה אומר דיין כי "ראשי הציונות של אז הבינו שקיימת בעייה עמוקה. התייחסו לכך שניים: ברל כצנלסון אמר על קברו של ביאליק 'דעו לכם שאנו עוסקים בשאלות הקיום של בניית מסגרת הבית אבל עוד ישבו יהודים רבים בארץ שיעסקו בשאלת גורלנו התרבותי', כלומר זהו בניין חזק אבל הוא לא מלא את התוכן התרבותי. כצנלסון הקדיש שני מאמרים שבהם מחק תנועת נוער ציונית שטיילה בתשעה באב. הוא תקף את השלכת ההיסטוריה מאחור. אי אפשר להיות מהפכן אם אינך יודע מאיפה באת. תשעה באב צריך להיות יום אבל לאומי ללא קשר לרמת דתיותך. אנשים כמותו ידעו במה הם מורדים".

"המנהיג השני היה יעקב חזן שבאסיפת צעירים בעמק אמר 'אני מיואש מכם. רצינו לגדל אתכם דור של אפיקורסים ויצאתם דור של עמארצים'. הקהל היה אדיש כי לא ידע מה זה אפיקורס ומה זה עם הארץ ולא נעלבו מהדברים. הם לא למדו את הדברים והבעייה הזו ממשיכה עד היום".

דיין הוסיף והזכיר את דבריו של בימאי הקולנוע סטיבן שפילברג שסיפר שכדי לגלם רב ברשימת שינלדר בחר באחד השחקנים הישראליים הצעירים. "על פי התסריט היה צורך לומר קדיש והשחקן הישראלי אמר לשפילברג שהוא אמנם לא יודע להגיד קדיש אבל הוא ילמד. למחרת, בזמן הצילום פתח השחקן ואמר 'ויכולו השמים והארץ וכל צבאם'... ברוב המקומות שבהם אני מזכיר את הסיפור הזה לא מבינים מה הפאנצ' של הסיפור הזה...".

לשאלת הפתרון הראוי למציאות העגומה אמר דיין: "מה עושים עם זה? מכירים בכך שיש בעייה ומטפלים בחינוך, לא רק בסוגיית המצוינות. לא רק המתמטיקה וארגז הכלים הם החשובים אלא הערכים והזהות. זהו נזק שאותו הובילה הציונות החילונית. לכידות החברה מבוססת על זהות תרבותית שניתן להתווכח איתה, אבל אי אפשר להיות בורים בה. לא יתכן שפרק כמו תנורו של עכנאי לא יילמד במדינה יהודית דמוקרטית. בגלל הבורות מדברים על כך שיהדות ודמוקרטיה לא הולכים ביחד. אם היה נלמד תנורו של עכנאי לא הייתה עולה שאלה מסוג זה. ההכרות עם הביטוי 'לא בשמים היא' מאפשר את הויכוח על הזהות המשותפת".

"קיימת אי ודאות גדולה במזרח התיכון ובמציאות שכזו לא מוותרים על נכסי צאן ברזל. לא מוותרים על הצד הביטחוני. גבולות הביטחון הם הדבר החשוב כעת וגבול הביטחון המזרחי ההכרחי הוא בקעת הירדן. במצבים כאלה גם לא מוותרים על נכסים אמוניים אסטרטגיים וחברון הוא נכס אסטראטגי אמוני של עם ישראל", קבע דיין.

לדבריו יש לכלול את הדברים כחלק ממערכת החינוך, לקיים סיורים בארץ, ובנוסף לפתור באופן אורתודוקסי רבני את סוגיית הגיור ולראות בה בעייה לאומית. לדבריו אם הרבנות לא תדע למצוא לכך פיתרון ייווצרו כאן בפועל שני עמים שונים שכלל אינם יודעים שהם שונים. "אם לא הרבנים יעשו זאת יימצא פתרון שאינו אורתודוקסי, פתרון שאנחנו לא מעוניינים בו ועלול להתקבל ולהעמיק את המחלוקת".