הבית המקומי

בעוד חמישה חודשים וחמישה ימים בדיוק ייערכו הבחירות לרשויות המקומיות בישראל. בערים מסוימות כבר החלו הפעילים לתלות שלטים, ובאחרות הבחישות שמתחת לפני הקרקע עדיין לא נראות בגלוי על עמודי החשמל ובלוחות המודעות. אבל בחדרי הישיבות כבר מתקיימות פגישות, מתגבשות רשימות ונרקמים דילים.

'הבית היהודי' הגיעה להישג מרשים בבחירות האחרונות. עשירית מכלל מושבי בית הנבחרים מאוישת בידי אנשיה. עם היבחרו סימן מזכ"ל המפלגה, ניר אורבך, את הבחירות המקומיות כאחת ממטרותיו, וכעת נראה כי הוא עובד על מימושה. מי שינצח כאן, יודע אורבך היטב, יכבוש ביתר קלות את השטח ברמה הארצית בעוד ארבע שנים. אורבך ניגש למשימה במלוא המרץ, תוך הפעלת כל התותחים. מצד שני, הוא מודיע, יש לו אורך נשימה של יותר ממערכת בחירות אחת.

איילת שקד - הגרסה המקומית

לפני שבוע ישב ניר אורבך עם פורום ראשי סניפים של הבית היהודי, גוף שהוקם על ידי ראשי הסניפים של מודיעין, רמת גן, הרצליה ועוד. הפורום דן ארוכות כיצד ניתן לחזק את הקשר בין הסניפים בערים ובין מפלגת האם. השטח, כך נראה, ער לגמרי עוד ממערכת הבחירות הארצית, ואנשי 'הבית' בהחלט מתכוונים להמשיך את המומנטום לעבר המערכות המקומיות. המפלגה מתכוונת להריץ רשימות לרשויות המקומיות בכ100 ערים ומועצות, והיעדים ברורים: להעלות לפחות באחד את מספר הנציגים בכל מועצת עיר. לראשות הרשויות יתמודדו בין שלושה לשבעה מועמדים במקומות שונים, ועוד כמה במועצות, זאת בהתאם לרוחות הנושבות בערים ספציפיות ובתנאי שיימצאו האנשים המתאימים.

לפי חוקת 'הבית היהודי', שעוד תיבחן ותעבור שינויים בידי המזכ"ל, מועצות הסניפים הן שמחליטות איך תיקבע רשימת המועמדים של הסניף - בפריימריז, על ידי ועדה או בדרך אחרת. "רוב המקומות כבר החליטו כיצד תיבחר הרשימה, ויש כאלה שכבר בחרו אותה. אנחנו נמצאים במצב מתקדם יחסית לשאר המפלגות", אומר אורבך, ומוסיף שברית בנט-לפיד עשויה להיות מתורגמת גם היא אל השטח המוניציפלי. מסתבר שלמרות ש'יש עתיד' מצטיירת כמפלגת אופנה, היא נערכת להתמודד בכמה מהרשויות המקומיות.

העובדה שאנשים ציונים דתיים רצים למועצות ולראשות ערים איננה חדשה. הבשורה היא, אומר אורבך, שאם בעבר המועמדים התכחשו למפלגה, היום הם מתקבצים תחת הכותרת הזאת "גם בגלל שיש גאוות יחידה, וגם בגלל שזה מותג שיכול למשוך אליו ציבורים נוספים".

בסניפים עצמם, אומר אורבך, פתוחים לקבל שינויים, אם בדמות צעירים או בדמות רשימה פתוחה ומגוונת יותר, כדי לשכפל את הסוס המנצח. "זו הייתה קריאת הכיוון שלנו, לבנות רשימה שמתאימה כמה שיותר לרשימה לכנסת". 'הבית היהודי' הקימה מטה מוניציפלי שמכיל צעירים וותיקים, כאלה שעברו מערכות בחירות מקומיות ואחרים שהם בעלי מקצוע מובהקים וכרגע עובדים במטה על בניית מערכות, עיבוד מידע ונתונים. את נושא התקצוב המפלגה עוד לא קבעה, בין השאר משום שהכנסת עוד לא הכריעה בסוגיה. מה שבטוח הוא שהלוגו, הצבעים, קווי הפעולה ואולי אפילו הזמרירים, יחזרו לככב גם במערכת הבחירות המקומיות.

בסניף חיפה של 'הבית היהודי' נמצאים בשלב מתקדם של בניית הרשימה למועצה. בראש הרשימה יעמוד שי בלומנטל, סגן ראש העיר ומנכ"ל רשת משפחתונים וכפרים לילדים בסיכון. אחריו יעמוד מישהו מן הצעירים. "המטרה שלנו היא לתת תשובה ברמה המקומית, כמו התשובה ש'הבית היהודי' נתן ברמה הארצית", חוזר בלומנטל כמעט מילה במילה על דברי אורבך. הסניף בחיפה נמצא לקראת סיכום על שילוב צעירה מסורתית ברשימה, "מין איילת שקד חיפאית", הוא מטעים. "אנחנו עתידים לשדר את המסר של הבית היהודי, של דאגה לצעירים בכלל ולצעירים הדתיים בפרט, שיישארו לגור בעיר. לשם כך נדאג לתרבות, לחינוך, לתעסוקה ולמגורים". מטרה נוספת שמגדיר בלומנטל היא "קידום הזהות היהודית".

אז מה, צעירים מתעוררים עכשיו ומעזים להיכנס לפוליטיקה?

"במהלך כל הקדנציה האחרונה יצרתי מעגלים של ציבור צעיר והכנסתי אותם לעשייה, וכאשר הגיעו הבחירות נכנסה חבורה צעירה לסניף כדי להתחבר לעשייה הציבורית".

כשנכנסים כוחות חדשים, הכוחות הוותיקים בהכרח נדחקים הצִדה. מה אומרים חבריך שכבר אין להם מקום בהנהגה?

בלומנטל לא מכחיש שקיימת מרירות. "אנשים אומרים: קרענו את עצמנו 25 שנה ועכשיו נדחקנו. אבל אם כל אחד יסתכל על עצמו, תהיה לנו בעיה. צריך לראות את רצון הציבור, שיהיה משהו חדש וישן. יש קונצנזוס שאני צריך להמשיך כבעל ניסיון וידע בשילוב חבורה אחרת, שנכנסה פנימה במקום לשבת בחוץ ולקטר".

לבית היהודי בחיפה יש היום רק נציג אחד במועצה, בלומנטל עצמו. בבחירות הקודמות היה פיצול, "שהפעם לא יהיה". היעד הוא לפחות שני מנדטים, "ואנחנו מאמינים שבעבודה נכונה מול הציבור המסורתי נגיע גם לשלושה". גם כאן, התקוות נשענות על קפיצה במספר הבוחרים בחיפה לרשימת הבית היהודי לכנסת.

דילמת הגרעינים

על רשימת הערים שבהן מתכוונת המפלגה להריץ מועמד לראש הרשות נמנות קריית מלאכי, טירת הכרמל ואופקים. "אלו רשויות פריפריאליות והחלטנו לשים על זה דגש", אומר אורבך, "במקביל אנחנו בודקים גם רשויות אחרות, גדולות יותר". בפריפריה וגם במרכז נמצאים גרעינים תורניים רבים. דילמה ידועה בקרב חברי הגרעינים היא האם להשתתף במערכות בחירות ולהזדהות פוליטית, או לשבת על הגדר כדי שלא להיראות כמי שמיטיבים לסביבה רק מתוך אינטרס אלקטורלי. חשש נוסף של אנשי הגרעינים הוא שהתמודדות מול ראש עיר מכהן תביא איתה התנכלות של ראש העיר במקרה של הפסד, מה שיכול לגרום להפסקת תקציבים, וכבר היו דברים מעולם. מצד שני, ישיבה על הגדר הפוליטית לעולם תציב את הגרעין כפושט יד, שמצוי במעגל השני לקבלת החלטות וכמי שאינו יכול להוביל בצורה יסודית ועמוקה שינויים בעיר.

"במערכת הבחירות האחרונה הגרעינים עשו צעד קדימה והשתתפו באופן מעשי ורחב בבחירות", אומר אורבך. גם ארגוני הגג כמו 'קרן קהילות', שלא לדבר על 'שעלי תורה' שהעומד בראשה, הרב רחמים נסימי, התמודד בעצמו בבחירות, השתתפו באופן מסיבי בהתמודדות המקומית. "כולנו אמרנו שדי, הפוליטיקה של הציונות הדתית הייתה אסקופה נדרסת. הגרעינים התורניים היו תמיד במרכז העשייה הציבורית, אבל מבחינת הפוליטיקה הם היו בצד". הנציגים של הגרעינים נכנסו לסניפי המפלגה במקומות רבים ובמיקום ריאלי. אורבך צופה כניסה של נציגי גרעינים למועצות העיר בבית שמש, לוד, תל אביב, עכו, הרצליה, רמלה, חולון ועוד.  

אחת הערים שבהן מריצה 'הבית היהודי' מועמד לראשות העיר היא אופקים. משה אוחיון גדל במושב יד רמב"ם והגיע לאופקים לפני 14 שנה. הוא ניהל עסקים פרטיים ובתקופות מסוימות גם ניהל את הגרעין בעיר. אבל הוא לא רואה את עצמו מועמד של הגרעין. "אני מניח שהמתחרים ינסו לבנות על קמפיין שאני לא מהעיר", הוא אומר, "למרות שחמשת ילדיי גדלו כאן, וכששואלים אותי מה אני עושה אני מגדיר את עצמי כעובד של העיר. אני פועל כאן רבות".

לבית היהודי נכנס אסולין רק בסבב הבחירות האחרון. יש רוחות של שינוי, הוא מסביר. "דור חדש נכנס. אצלנו מדובר בהעברת השרביט. הדור הוותיק חונך את הדור הצעיר".

אסולין רואה בעשייה הציבורית חלק מאידיאולוגיה כוללת. "בחרנו בעיר הזאת כדי לעשות בה ולפעול גם בקהילה וגם בתפקידים ציבוריים. אני תמיד מנסה לברוח מהדברים השליליים שבפוליטיקה אבל בסוף חיינו הם פוליטיים. האם יש הרגשה של פוליטיקה אחרת ושל דברים חדשים? בהחלט".

עצי אשוח במתנה מהעירייה

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, השיק השבוע את מטה הבחירות שלו. ברקת רץ לקדנציה נוספת, אבל הציבור הדתי בעיר, לפחות חלקו, מבקש להציג מועמד משלו. בבורסת השמות נמצא ראש העיר לשעבר אורי לופוליאנסקי, שעדיין לא נוקה מכל אשמה; אלי ישי, המודח הטרי מראשות ש"ס, ואולי אפילו מועמד מן הציונות הדתית. מה שברור הוא שדרכו של מועמד דתי תצלח רק אם כל חובשי הכיפה בעיר יתייצבו מאחוריו.

לאורבך לא ברור אם הציונות הדתית תריץ מישהו מול ברקת. "אם יש ראש עיר טוב לציונות הדתית והוא חזק, למה לצאת מולו? בירושלים, כמו בכל מקום, צריך לבדוק את הדברים לגופם". אלרואי אסרף, אחראי על התחום המוניציפלי במפלגה, מסביר שהעניין נמצא בשלבים של בחינה ושהתשובה תינתן תוך חודש, אחרי בדיקה יסודית.

בקדנציה הקודמת ידעה המפד"ל בירושלים פיצולים רבים והסכם רוטציה שלא כובד. אנשי 'הבית היהודי' לא מתכוונים לתת להצגה לחזור על עצמה, ואחרי שהתקיימו בחירות פנימיות בתוך הסניף, בהן נכח אחוז גדול מהבוחרים, נבחר איציק משה לראשות הסניף. כעת הם מביטים קדימה לעבר הרכבת הרשימה. "אנחנו מאחדים את כל הכוחות של הציונות הדתית", אומר משה, "גם 'נץ', גם 'אמונה', גם 'איחוד לאומי' וגם 'מפד"ל'. יש ניסיונות לאיים ולפצל, אבל תהיה רשימה אחת". הרצון הוא שהרשימה תהיה "פתוחה ומותאמת לרשימה הארצית, ושתהיה טובה לירושלמים". דמותו של ראש הרשימה, כך הוא מכוון, תיקבע סביב שולחן עגול ובהסכמה בין כל הצדדים.

לגבי מועמד לראשות העיר, אומר גם משה שהדברים נמצאים בבחינה אבל הנושא מורכב, וחוזר על כך שמועמד דתי מול ברקת יצטרך את תמיכת כל הזרמים הדתיים.

האם במצב הפוליטי של היום, תוכלו לזכות בתמיכת החרדים עבור מועמד ציוני דתי? במישור הארצי, לפחות, המתח בין המפלגות נמצא בשיא.

"אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה יום יום. אנחנו יושבים בקואליציה ביחד, לא תהיה בעיה".

האם אתה רואה אפשרות שתתמכו במועמדותו של ניר ברקת לקדנציה נוספת?

"אנחנו מתכוונים להיפגש עם ברקת ולשמוע מה יש לו לומר בנושאים שונים. לפני חמש שנים, למשל, הוא הבטיח שימנה רב ציוני לירושלים וזה לא קרה. יש הרבה דברים שהוא התחייב עליהם ועמד בהם, ויש דברים שהתחייב ולא עמד בהם. כרגע הכול פתוח".

אריה קינג, איש 'הקרן לאדמות ישראל' ופעיל ימין ירושלמי, פועל במרץ כדי שהציבור הדתי בכללו לא ישוב לתמוך בברקת. "אני מקווה שהציבור הדתי יסיק מסקנות מהשנים העגומות שלו, ויגיע למסקנה שצריך ראש עיר דתי שישמור על הצביון הדתי של ירושלים לא בדיעבד אלא לכתחילה". קינג מספר שהעירייה חילקה עצי אשוח לפני חג המולד, הציבה סממנים נוצריים בכיכרות שונות בעיר לקראת חגי הנוצרים, ובכלל משתפת פעולה עם חוגים נוצריים שכוונתם לגבי מדינת ישראל איננה חיובית.

קינג, שפעיל ביום יום למען ההתיישבות במזרח העיר, מוסיף שברקת נהנה מתדמית של ימני אבל פעולותיו מצביעות על כך שהוא איש שמאל. "לא הייתה תקופה גרועה להתיישבות במזרח העיר כמו זו של ברקת", הוא אומר, "את האישורים להתיישבות יהודית הוא עיכב, את האישורים לפרויקטים ערביים הוא קידם, והייתה ירידה דרסטית באכיפה על בנייה ערבית בלתי חוקית". לקינג יש עוד שלל דוגמאות, והוא פועל כבר למעלה משנה וחצי למציאת מועמד ראוי שיאחד סביבו את כל הדתיים. כרגע מדובר על אלי ישי, "שהיה שר הפנים הכי פרו-התיישבותי בירושלים". קינג פועל מול כל המגזרים הדתיים, ואף הזמין סקר שמוכיח שיש סיכוי שהציבור הציוני-דתי יצביע בחלקו למועמד דתי או חרדי. מבחינת קינג, תמיכה בברקת היא "ייהרג ובל יעבור" ומאחר שהוא לא קיבל תשובה מהבית היהודי לגבי תמיכה מחודשת בראש העיר, הוא מריץ את 'ירושלים מאוחדת', רשימה שתאחד את הדתיים מכל הגוונים. לדבריו, כל השדרה החרדית, "מסגני ראש העיר ועד האנשים בשטח", מעוניינים ברשימה שכזאת. מבחינתו הדלת עוד פתוחה לבית היהודי, והתנאי הוא שלא יתמכו בברקת. איציק משה אומר בתגובה: "אני עוד לא יודע בדיוק מה קינג רוצה. אפגש איתו ואשמע".  

בבחירות האלה, אומר אורבך, מושקע הרבה מאמץ, אבל גם תוצאות בינוניות לא ייאשו אותו. "זוהי יציאה לדרך ארוכה. מה שלא נצליח עכשיו, נעשה בבחירות הבאות". אסרף מוסיף שהמפלגה לא זנחה את הרשויות ביו"ש וגם לשם היא תגיע. "אין מקום שאנחנו לא מסמנים. לכל מקום שבו הבית היהודי יכול להשפיע את כוחו - אנחנו נגיע".

אורבך צופה הלאה, גם מעבר למרחשוון תשע"ד. מבחינתו הסניפים הם לא רק סולם לטפס בו אל הצמרת ולהביא לתושבים רווחה מקומית ולמפלגה כוח פוליטי. "את כניסתי לתפקיד מזכ"ל המפלגה התניתי בקבלת תקציב לפעילות", הוא אומר ומסביר שכבר סיכם עם מנכ"ל 'בת עמי' ידעיה לוין ועם מנכ"ל 'קרן קהילות' שי תובל על פעילות משותפת באמצעות הסניפים של בנות השירות הלאומי והגרעינים. מבחינתו, הסניפים אמורים להיות מוקד תוסס של עשייה גם בין מערכת בחירות אחת לשנייה.