ועדת פרי לשוויון בנטל הגישה היום (חמישי) למזכירות הממשלה את רפורמת הגיוס החדשה הכוללת תיקוני חקיקה לחוק שירות ביטחון, חוק שירות אזרחי חדש והחלטת ממשלה נלווית להשלמת החקיקה, לקראת הצבעת השרים על סעיפיה ביום ראשון הקרוב.
רפורמת הגיוס באה להחליף את חוק טל שפקע בעקבות החלטת בג"צ באוגוסט האחרון, וקובעת תהליך חברתי מדורג וכלשון הועדה "בסופו כל אזרח ישראלי ישרת את המדינה על פי התנאים שנקבעו בחוק שירות ביטחון".
לאחר הגשת הדו"ח אמר השר פרי כי "מדובר בתיקון היסטורי לחוק שירות ביטחון, אשר קובע- כולם נושאים בנטל. אחרי יותר מחודשיים של עבודה אינטנסיבית ויסודית, אשר נעשתה מתוך תחושת שליחות אמיתית של כל אחת ואחד מששת השרים ובבחינת כלל הרגישויות החברתיות הייחודיות של החברה החרדית, ביום ראשון תתכנס הוועדה לאשר את תיקוני החקיקה הנדרשים וכולי תקווה כי נצא לדרך חדשה, אשר תשנה את המציאות כבר החל מחודש אוגוסט הקרוב".
עיקרי החוקים וההחלטות, קובעים כללים חודשים לשותפות בנטל, על ידי הגדרת גיוס תלמידי הישיבות בחוק שירות הביטחון (ולא בהוראת שעה) ובכך את החלת חובת שירות המדינה גם על החברה החרדית, וזאת תוך כדי מתן ביטוי חוקי לערך לימוד התורה.
בנוסף, החוק מקצר את שירות הגברים בצה"ל ל-32 חודשים, מאריך את שירות הנשים בצה"ל ל-28 חודשים ומגביר משמעותית את השוויון בנטל שירות המדינה.
רפורמת הגיוס תכלול הגדרת יעדי גיוס, תמריצים חיוביים ושליליים החל מאוגוסט 2013, והחלת הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון על המפרים את החוק על ידי השתמטות מצה"ל, או על ידי השתמטות מלימודי תורה בתקופת דחיית השירות.
לנושא היציאה לשוק העבודה, באמצעות תכנית לשילוב החרדים בשוק העבודה, החוק יאפשר לעשרות אלפי חרדים להיות חלק פעיל ויצרני בכוח העבודה בישראל, דבר אשר יכול לתרום תרומה משמעותית לכלכלה ולמשק הישראלי.
על פי חוק הגיוס החדש:
כל מלש"ב בן 17 מתייצב לרישום ובדיקה ("צו ראשון"):
- כל בן 17 מתייצב לרישום ובדיקה ("צו ראשון").
- יוקם מח"ר (מרכז קליטת חרדים) במסגרת מערכת הביטחון.
- אי התייצבות תביא להחלת הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון והנהוגות כיום מכוח החוק.
- לראשונה, בעבור בן 17 שלא יתייצב, לא יועבר עבורו תקצוב לישיבה.
אפשרות לדח"ש מגילאים 18-21 בלבד ("דחייה לשם לימוד תורה"):
- "דחייה לשם לימוד תורה" תינתן אחת לשנה עד גיל 21- מי שלא יתייצב, יחול עליו חוק שירות בטחון.
- דחיית השירות תותנה בהגשת תצהירים מטעם תלמיד הישיבה ומטעם ראש הישיבה על התקיימות התנאים המחייבים (שהתלמיד אכן לומד) ובהתחייבות לדווח על שינוי התנאים במהלך התקופה. (הגשת תצהיר כוזב מהווה עבירה לפי חוק פקודת הראיות)
- בנוסף, יחויב ראש הישיבה ברישום נוכחות שוטף ובהגשת דו"חות תקופתיים לפוקד (לצה"ל) על דחויי השירות הלומדים במסגרתו.
- מי שנדחה שירותו "לשם לימוד תורה" יחויב בלימוד בישיבה בהיקף של 45 שעות שבועיות לפחות.
- עם זאת, בתקופות בהן ישתתף תלמיד הישיבה בהכשרה מקצועית מטעם משרד הכלכלה, יחויב ללמוד בהיקף של 30 שעות בשבוע.
- יחול איסור עבודה בתקופת הדח"ש (גם מעבר לשעות הלימודים) ויותרו הכשרות מקצועיות של משרד הכלכלה.
תהליך המיון בגיל 21 [מתווה הקבע]:
- בגיל 21 יתייצב כל תלמיד ישיבה במח"ר (מרכז קליטת חרדים).
- בסמכות צה"ל להחליט מי מגויס לשירות צבאי ומי מופנה למסלול שירות אזרחי.
בגיל 21 – שירות צבאי, שירות אזרחי ו"מתמידים"[מתווה הקבע]:
במידה והתקיימו יעדי הגיוס לשנת 2016, כך שמעל ל-70% מפוטנציאל גיוס החרדים באותה שנה התגייסו- רשאי שר הביטחון באישור הממשלה לקבוע יעדי גיוס לשנה הבאה, כל עוד יהיו גבוהים יותר מאשר בשנה החולפת.
במידה ולא התקיימו יעדי הגיוס לשנת 2016- חל חוק שירות ביטחון הכולל את הסנקציות הכתובות בחוק ואת הפטור ל-1800 תלמידי ישיבות "מתמידים" בלבד.
מתן הפטור יותנה בהתחייבות המתמיד להמשיך את לימודיו בישיבה עד גיל 26.
שר הביטחון יקבע את הזכאים לפטור "מתמידים" בשים לב לרשימה שתוגש על ידי ועד ראשי הישיבות עד ליום 31 אוגוסט בשנת דחיית השירות השלישית.
במידה וראשי הישיבות לא ישתפו פעולה, יקבע שר הביטחון, בתקנות, את המנגנון לקביעת 1800 המתמידים.
הסנקציות שיוטלו על המשתמטים:
גילאי 17-21 : מי שישתמט מחובת התייצבות ל"צו ראשון" וכן מי שהשתמט מלימודיו בישיבה בתקופת הדח"ש או שלא יתייצב לקבלת דח"ש נוסף, יחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון והוא לא יוכל להיכלל יותר במסלול בני הישיבות (דחייה לשם לימוד תורה).
אכיפה לאיתור משתמטים מלימודים - צה"ל יסתייע במנגנון האכיפה של משרד החינוך והאוצר ("נוהל התמיכות"- נוהל שר אוצר ממרץ 2013): ראשי ישיבות יעבירו ערבות- למנוע תצהיר כוזב של מספר התלמידים.
יועבר דו"ח מצב לוועדת השרים לשוויון בנטל ולוועדת החוץ והביטחון בכנסת, אחת לשישה חודשים.
משרד החינוך יעביר לצה"ל, באופן שוטף, מידע על תוצאות הביקורות שמבצע בישיבות ויבצע ביקורת בישיבות אחת ל-3 חודשים.
תחומי השירות אזרחי:
א. בטחון פנים, הגנת הסביבה, בריאות, קידום תעסוקה, קליטת עליה, זהירות בדרכים, סיוע לאזרחים ותיקים, הסברה ממשלתית בנוגע לזכויות ורווחה. בנוסף יוקצו 200 תקנים לחינוך מחוץ לקהילה.
ב. במסגרת זו יוקם מסלול "שירות אזרחי-בטחוני" לשירות במשטרה, בשב"ס וברשות הכיבוי וההצלה, ללא הגבלת תקנים תוך גיבוש מסלולים מותאמים לאורח חייהם.
משך השירות האזרחי:
- מי שהחל את שירותו עד 7/2014 – 40 שעות שבועיות למשך שנה או 20 שעות שבועיות למשך שנתיים (המשך המצב הקיים כיום).
- מי שהחל את שירותו לאחר 7/2014 – 30 שעות שבועיות למשך שנתיים או 20 שעות שבועיות למשך שלוש שנים.
- מי שישרת במסלול ה"אזרחי-ביטחוני" – 32 שעות שבועיות למשך שנתיים.
- יוקם מנגנון פיקוח בתוך השירות האזרחי לפיקוח ואיתור משתמטים או מי שאינם עומדים בתנאי השירות, לטובת החזרתם לשירות צבאי.
בנוגע לתלמידי ישיבה שמלאו להם 22 ומעלה ביום כניסת החוק לתוקף יבוצע התהליך הבא:
- עד לתום 12 חודשים מיום כניסת החוק לתוקף, יזומנו המצויים במעמד דח"ש שהינם מעל גיל 22 למח"רים, יוצגו להם מסלולי השירות האפשריים (הצבאיים והאזרחיים) ויוצע להם להתגייס לאחד מן המסלולים.
- במידה ויבחרו שלא להתגייס לאחד מן המסלולים –יופנו לנציגי ההכוון התעסוקתי של משרד הכלכלה ורק לאחר מכן, יוענק להם פטור משירות.
דור המעבר – דחיית שירות לשם לימוד תורה עד לגיל 24 וקביעת יעדי גיוס:
- תלמידי ישיבות שמלאו להם 18 שנים ביום כניסת החוק לתוקף וטרם מלאו להם 22 – יוכלו לבחור בין גיוס לבין המשך דחיית שירותם אחת לשנה (לטובת המשך לימודים) עד לגיל 24.
- הממשלה תקבע יעדים לגיוס לשירות הצבאי והאזרחי ויופעלו תמריצים כלכליים לעידוד גיוס.
מערכת תמריצים - לעמידה ביעדי תקופת המעבר:
הפעלת מערכת תמריצים חיוביים ושליליים בתקופת היעדים שבמהלכה יעלו היעדים בהדרגה עד למצב שבו ב-2016 כ-70% מפוטנציאל הגיוס, מתגייס לצה"ל או לשירות האזרחי:
א. תקציב הישיבות יקוצץ במידה ולא יעמדו ביעדי הגיוס.
ב. תלמיד שלא יתייצב לצו ראשון לא יתוקצב ויוגדר כמשתמט.
ג. יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שתלמידיהן לא יתייצבו ללימודים בישיבה.
ד. ישיבות בעלות אחוז גיוס גבוה יתומרצו כלכלית.
ה. ישיבות יתוקצבו עבור תלמידים אשר יתגייסו לצה"ל.
ו. ישיבות אשר באופן מובהק יעודדו גיוס יקבלו מעמד מיוחד הכולל הטבות כלכליות משמעותיות.
מערכת אכיפה הכוללת סנקציות על דוחי שירות שלא יתייצבו ללמוד בישיבה, ועל ראשי הישיבות אשר לא ידווחו על היעדרות תלמידיהם:
א. ראש ישיבה אשר יעביר דיווח כוזב על תלמיד ישיבה אשר לא לומד בפועל, יחולו עליו סנקציות אישיות.
ב. ראש הישיבה יקיים רישום נוכחות שוטף ויעביר דיווחים לצה"ל אחת ל-3 חודשים.
ג. תלמיד ישיבה שלא יתייצב לצו ראשון- יוגדר כמשתמט ויחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון.
ד. תלמיד ישיבה שלא יתייצב כל שנה לחידוש דחיית שירותו- יוגדר כעריק ויחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון.
ה. תלמיד ישיבה אשר לא יתייצב ללימודיו בתקופת הדח"ש- יוגדר כעריק ויוטלו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון.
בהמשך לתהליך "ריקון הבריכה" בתקופת הביניים, ומתן אפשרות לכ-28,000 חרדים לצאת לשוק העבודה, יוקצו משאבים לצורך הגדלת יכולת מרכזי הכשרת החרדים לשוק העבודה- הקיימים והחדשים (סה"כ 8 ) , בכדי לאפשר את קליטתם המיטבית והמרבית של האוכלוסייה החרדית ולצורך שילובם בשוק העבודה.
קיצור שירות החובה:
קיצור השירות ל-32 חודשיים החל מיולי 2015 והארכת שירות החובה לנשים ל-28 חודשים החל מיולי 2015.
ישיבות ההסדר:
1. משך השירות הצבאי יוארך ל-17 חודשים.
2. בתום תקופת הביניים (יולי 2016) ולמשך 3 שנים יוארך משך השירות הפעיל בהדרגה (2-3 חודשים בכל שנה) כך שבתום 3 שנים יעמוד משך השירות במסלול זה על 24 חודשים.
3. מסלול ישיבות ההסדר ייפתח גם לאוכלוסיה החרדית.
מיעוטים – הגדלת מספר המשרתים בשירות אזרחי:
חוק השירות האזרחי יחייב את הרשות לשירות אזרחי לבצע צעדים פרטניים להסרת חסמים ועידוד התנדבות מקרב אוכלוסיית המיעוטים בגילאי 18-23 בהתאם ליעדים שייקבעו
היעד המדובר הינו 6000 בשנה מקרב אוכלוסיה זו, בתוך חמש שנים מיום חקיקת החוק.
חוק השירות האזרחי יחייב את הרשות לשירות אזרחי לבצע צעדים להסרת חסמים ועידוד התנדבות מקרב אוכלוסיית המיעוטים בגילאי 18-23 בהתאם ליעדים שייקבעו.