הוא כינה את המתווה "קומבינה פוליטית" על גבו של המגזר החרדי, שיידרשו לשירות ארוך יותר משל בני ישיבות ההסדר. "לפיד ובנט הלכו כאן על ראשם של החרדים, אך מי שישלם את מחיר הקומבינות שלהם הם דווקא החילונים. זו לא התקווה לה ציפינו משני האחים שנהיו מהר מדי צמד פוליטיקאים ישנים", כך כבל.
רפורמת הגיוס באה להחליף את חוק טל שפקע בעקבות החלטת בג"צ באוגוסט האחרון, וקובעת תהליך חברתי מדורג וכלשון הועדה "בסופו כל אזרח ישראלי ישרת את המדינה על פי התנאים שנקבעו בחוק שירות ביטחון".
לאחר הגשת הדו"ח אמר השר פרי כי "מדובר בתיקון היסטורי לחוק שירות ביטחון, אשר קובע- כולם נושאים בנטל. אחרי יותר מחודשיים של עבודה אינטנסיבית ויסודית, אשר נעשתה מתוך תחושת שליחות אמיתית של כל אחת ואחד מששת השרים ובבחינת כלל הרגישויות החברתיות הייחודיות של החברה החרדית, ביום ראשון תתכנס הוועדה לאשר את תיקוני החקיקה הנדרשים וכולי תקווה כי נצא לדרך חדשה, אשר תשנה את המציאות כבר החל מחודש אוגוסט הקרוב".
עיקרי החוקים וההחלטות, קובעים כללים חודשים לשותפות בנטל, על ידי הגדרת גיוס תלמידי הישיבות בחוק שירות הביטחון (ולא בהוראת שעה) ובכך את החלת חובת שירות המדינה גם על החברה החרדית, וזאת תוך כדי מתן ביטוי חוקי לערך לימוד התורה.
בנוסף, החוק מקצר את שירות הגברים בצה"ל ל-32 חודשים, מאריך את שירות הנשים בצה"ל ל-28 חודשים ומגביר משמעותית את השוויון בנטל שירות המדינה.
רפורמת הגיוס תכלול הגדרת יעדי גיוס, תמריצים חיוביים ושליליים החל מאוגוסט 2013, והחלת הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון על המפרים את החוק על ידי השתמטות מצה"ל, או על ידי השתמטות מלימודי תורה בתקופת דחיית השירות.
לנושא היציאה לשוק העבודה, באמצעות תכנית לשילוב החרדים בשוק העבודה, החוק יאפשר לעשרות אלפי חרדים להיות חלק פעיל ויצרני בכוח העבודה בישראל, דבר אשר יכול לתרום תרומה משמעותית לכלכלה ולמשק הישראלי.