ועדת החוקה דנה היום בהצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון לשון הרע על לוחמי צה"ל), המכונה "חוק ג'נין ג'נין", על פי הצעת החוק, תהיה בלשון הרע על פעילות מבצעית של לוחמי צה"ל עילה לתובענה אזרחית.
הצעת החוק באה בהמשך למהלכים שננקטו בשנים האחרונות על מנת להביא להתמודדות משפטית עם הסרט ג'נין-ג'נין, וכתוצאה מפסק הדין בערעור האזרחי נגד יוצרי הסרט שניתן בבית המשפט העליון.
באותו פסק דין, קבע בית המשפט, בהתאם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר ביקש בצעד חריג להשתתף בהליך לצידם של הלוחמים, כי "מטרת הסרט היא להלל את "רוח הלחימה" של תושבי מחנה הפליטים תוך הכפשה מגמתית של חיילי צה"ל".
במהלך הדיון אמר ח"כ יוני שטבון, "הצעת החוק באה מול תופעה שבשנים האחרונות נעשה שימוש פרובוקטיבי בלוחמי צה"ל שמסכנים את חייהם שלא ברצונם לעמוד בחזית. נוצרות פרובוקציות שקריות בשטח כגון בסרט ג'נין ג'נין ובכך לייצר דה לגיטימציה למדינת ישראל".
"אני בעד ביקורת על מוסדות המדינה וביקורת על לוחמי צה"ל, בעד לבקר אולם נגד לשקר. התיקון יאפשר את האיזון הבריא זה תפקידנו לזהות בעיות בשטח ולתקן את החוק בהתאם. הנושא רגיש אולם אין פה פגיעה בחופש הביטוי באנו להגן על לוחמי צה"ל, יש מציאות מורכבת בה לא הוגשה תביעה פלילית כנגד מוציא לשון הרע", ציין שטבון.
ח"כ יריב לוין ציין כי "הצעת החוק הינה תולדה של כורח בהתנגשות בין שני ערכים חופש הביטוי ושמירה על שמו הטוב של אדם או קבוצת אנשים. ישנם ניסיונות מכוונים ומאורגנים שהחיילים שנשלחו להגן על מדינת ישראל, יהיה חשופים כנגד תביעות בעולם או שלא יוכלו להיכנס למדינות אחרות. המציאות בלתי נסבלת בה המחוקק נתן כלים ליועמ"ש אולם לאורך שנים היועמ"שים לא עושים סמכות בכלי שניתן להם. פקיד ציבור שלא עושה שימוש בכלי שניתן לו, חובה עליו להפעילו גם אם ניתן להתווכח על מקרה כזה או אחר".
לדבריו, "במקום בו מתברר שיועמ"שים אינם רוצים לעשות שימוש במה שמותר להם בחוק, אנחנו לא יכולים להפקיר את החיילים להמשך המצב הקיים לכן הצענו הסדר שיוצר איזון שמאפשר למי שנפגע להניע תהליך של תביעה, מאידך התביעה תהיה באופן של תובענה ייצוגית בה הנטל מונח לפתחו של התובע. ההסדר המוצע מאוזן ומינימאלי שאינו פוגע בחופש הביטוי באופן בלתי הולם".
המשנה ליועמ"ש לממשלה, עו"ד אורית קורן, הביאה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, וטענה כי קיימים קשיים חוקתיים משמעותיים בהצעת החוק. "הצעת החוק פוגעת בזכות החוקתית לחופש הביטוי פגיעה אשר איננה עומדת במבחני פסקת ההגבלה", קבע ויינשטיין בחוות דעת שהעביר לועדת החוקה של הכנסת.
אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח אמר כי "החוק לא אמור להיות תפור למידותיו של מוחמד בכרי, יש מקום לשיח ציבורי ולשיח ביקורתי שלא פוגע בלוחמים. אתם פוגעים בחופש הביטוי בצורה גורפת".
יוני שטבון אמר לו בתגובה, "האגודה שאתה מייצג עשתה תערוכה בחולון שהאשימה את חיילי צהל בפשעי מלחמה, מנכל האגודה שלך קרא לחרם כנגד מדינת ישראל ".
נציג המכון הישראלי לדמוקרטיה עמיר פוקס טען, "מנסים לעצב פה נורמה על סמך תיק אחד שתשנה את הנורמה. ההצעה פוגעת בחופש הביטוי. ההצעה מבצעת החרגה לטובה של גוף ממוסדות המדינה".
ח"כ שולי מועלם ציינה, "בעלי נהרג באחד מהאירועים הקשים של צה"ל, ואני אחת מנושאות הדגל לבדיקה , ולחופש הביטוי על כל המשמעויות העצומות שלו. בעיני כשאומרים שקרים על אדם, הדבר חורג מחופש הביטוי. למה אף אחד לא פנה לאותו חייל שדיבר על הסרט חמש מצלמות שבורות? למה אין ארגונים שתומכים בו. הדיון הוא על היכולת של כל אחד מאתנו, שנשלח על ידי המדינה לפעילות מקצועית, לקבל הגנה ממדינת ישראל. האומללות של הדיון פה היום היא אוזלת היד של מערכת המשפט".