בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס שר התיירות, ד"ר עוזי לנדאו, למהלכים המדיניים הנראים כהולכים ונרקמים עם מסעותיו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, ודילוגיו בין אבו מאזן לראש הממשלה נתניהו וחזרה.
לדבריו של השר לנדאו יש לזכור ש"לא רק הוא (ג'ון קרי ש.כ.) רציני. גם אנחנו רציניים, ואנחנו דורשים מו"מ ללא תנאים מוקדמים. השאלה היא אם אבו מאזן ושותפיו רציניים. הם הרי יכולים היו להיכנס למו"מ כבר לפני ארבע שנים. הם מסרבים מתוך אמונה שיש מי שילחץ על מדינת ישראל, אז למה להם להיכנס למו"מ שבו יצטרכו לעשות ויתורים ופשרות? בואו ניתן לאחרים ללחוץ על מדינת ישראל וסוף סוף ממשלות ישראל בעבר ויתרו לפני מו"מ, אז למה לא להמשיך?".
ממשיך השר לנדאו וקובע כי התנהלותו של ראש הממשלה נתניהו הדורש מו"מ ללא תנאים מוקדמים היא התנהלות נכונה וראויה. עוד הוא מוסיף ואומר כי יש צורך בדרישה הדדית למחוות, וכשם שיש מי שדורש מישראל מחוות כך גם על ישראל לדרוש מהפלשתינים מחוות. דוגמא למחווה שכזו היא השינוי המתבקש בתכני מערכת החינוך שלהם, מערכת חינוך בה הם מגדירים את היהודים כקופים, חזירים ואויבי האנושות. כמו כן מוסיף לנדאו ואומר כי אם הפלשתינים דורשים הקפאת בנייה הרי שגם על ישראל לדרוש דרישה מקבילה. "הם אומרים לנו שכשאנחנו בונים ביהודה ושומרון זה משנה סטטוס בשטח ומשפיע על התוצאות, אבל זה נכון גם לגביהם. הם בונים הרבה יותר מאיתנו ביהודה ושומרון. למה לא לדרוש את אותם דברים מהם? כשנכנסים למו"מ יש ערך גדול להדדיות".
השר לנדאו מספר על תחושתו ש"משהו קרה לנו בחמש עשרה השנים האחרונות" בסוגיית היכולת לקיים מו"מ. הוא מציין כי הליכוד של שמיר ובגין לא היו כאלה, כמו גם מפא"י של בן גוריון, גולדה גלילי ואלון. "אנחנו משלמים על זה מחיר כבד".
לנדאו מציין בדבריו שראש הממשלה נתניהו הסכים לפני כחמש שנים להקפאת בנייה לעשרה חודשים ולהכרזה על מדינה פלשתינאית, אך במקום שהויתור יוביל לקידום התהליך הפך הויתור האידיאולוגי הזה לבסיס לכל מו"מ כאשר שוב ושוב מוטלת האחריות על ישראל במידה והיא אינה נכונה לכך כעת. עוד הוא מזכיר שבתקופת אוסלו לא הייתה כל דרישה להקפאת בנייה או להכרה במדינה פלשתינאית עצמאית כתנאי מוקדם למו"מ, אך כעת ישראל הביאה זאת על עצמה, ומשום כך לא ניתן להשתומם על דרישות מסוג זה.
בהמשך הדברים נשאל לנדאו אם הוא עצמו, על עברו האישי ותפיסותיו האידיאולוגיות, תומך ברעיון המדינה הפלשתינאית. בתשובה קובע השר כי "מדינה פלשתינאית היא כרגע בכלל לא דבר ריאלי. הסתכל על המזרח התיכון ותראה כיצד הוא משנה את פניו. אני אומר זאת לכל מי שחושב שאם נקים מדינה פלשתינאית יהיה שלום ושקט לשלושים או ארבעים שנה. כשאתה רואה מדינות לאום ערביות בנות למעלה ממאה שנה כמו טוניס, לוב, תימן ועיראק... ראה מה קורה במצרים, שעליה אמר סאדאת שהיא המדינה הערבית היחידה בעוד כל השאר הם שבטים עם דגלים... אז מדינה פלשתינאית שמעולם לא הייתה ורק כאשר הייתה רשות פלשתינאית חתמה איתנו כישות אחת על הסכם מפת הדרכים, והתפרקה לאחר מכן למדינה בפועל בעזה ולרשות ביהודה ושומרון שהעומד בראשה חושש ללכת לבחירות כי אולי יפסיד, ואומרים לנו שהוא פרטנר? האם זה דבר שאפשר לחתום איתו ולקבל שקט לעשרים שנה? זה לא ריאלי בכלל".
לשאלה אם אין דבריו מובילים למסקנה אותה נשא סגן שר בהיטחון, ח"כ דנון, ולפיה גם נתניהו מודע לאפסות הסיכוי להקמת מדינה פלשתינאית, משפט שגרר תגובות חריפות במערכת הפוליטית ומחוצה לה, אומר השר לנדאו כי "אני לא רוצה לומר את כל מה שאני חושב וכל מה שאני יודע. את הדברים הללו אמרתי לפני הבחירות. יש תוצאות לבחירות ולא כל אחד קיבל את מה שהוא רצה, והממשלה הזו לא קמה כדי למצות את האידיאולוגיה של כל אחד מחבריה. הקמנו את הממשלה והסכמנו על תכנית עבודה וכל אחד יעשה בתכנית זו ככל יכולתו בארבע השנים הבאות. אי אפשר עם הויכוחים האינסופיים הללו על מה שיהיה ביהודה ושומרון ולשבש את יכולתה של הממשלה לטפל בבעיות פנימיות".
לנוכח דברים אלה, מוסיף לנדאו ואומר כי הוא מיצר על דברים של סגני שרים העשויים לשבש את יכולת תפקוד הממשלה ואת יכולותיו של ראש הממשלה לפעול בכיוונים שונים. "צריך גם לפעול באחריות. זה חלק בלתי נפרד של כל פוליטיקאי".
עם זאת מדגיש לנדאו ומציין כי הוא עצמו "לא מאמין במדינה פלשתינאית ואתנגד למדינה פלשתינאית", אך עם זאת הוא סבור שיש לאפשר לראש הממשלה לפעול כפי שהוא מוצא לנכון. לשאלה אם אין חשש שיתעורר יום אחד עם ראש ממשלה שעושה כמעשה שרון, אומר לנדאו כי "יש חשש, ואשרי אדם חושש תמיד".
"אני חושב שבשורה התחתונה אנשים הגיעו למסקנה שאופציית המדינה הפלשתינאית לא קיימת, ולא בגללנו. בגללם. אתה חותם עם אחד. מה יצא מזה? ראש שבט וחמולה אחרת יחליט אחרת".
באשר למחוות אותן דורש מזכיר המדינה האמריקאי מממשלת ישראל, שב השר לנדאו ומדגיש כי יש להרגיל את הפרטנרים השונים לכך שישראל אינה מעניקה מחוות באורח חד צדדי, ואם יש מחוות מצידה תהיה דרישה גם למחוות מקבילות אצל הפלשתינים. "לא רק אנחנו צריכים לשלם מחיר".
כשהוא נשאל עד כמה הוא יודע מה נאמר בין נתניהו לקרי מודה השר לנדאו בגילוי לב כי "אני לא יודע", וכשהוא נשאל אם הדברים אינם מדאיגים הוא אומר שאכן הוא לא רגוע וכלשונו הוא אף פעם אינו רגוע, "אני בוודאי לא רגוע בתחום הזה. אני רב ניסיון בשיחות מן הסוג הזה, אבל אני חושב שיש לממשלה הזו דברים נוספים לעשות אותם לפני שנגיע לשלב שבו נצטרך לריב אחד עם השני".
בהמשך הדברים נשאל השר לנדאו אם חברותו ב'ישראל ביתנו' אין משמעה הסכמה למתווה המדינה הפלשתינית של השר ליברמן, דהיינו חלוקת הארץ באופן חדש בו ערי הערבים יסונפו למדינה הפלשתינית בעוד האוכלוסייה היהודית ביו"ש תסונף למדינת ישראל הריבונית. לנדאו מבהיר שהוא מתנגד לעמדה זו ואף הבהיר אותה לליברמן עצמו. "אינני מסכים איתו בעניין הזה ואמרתי לו את זה. יש אי הסכמות במספר נושאים. זה הגיוני וסביר ואפשר לעבוד עם אי הסכמות".