חשבון בנק – זוגי או נפרד?

טור על זוגיות ומשפחה במדור נשים עם מנחת הנישואין שרית יורב. מדי שבוע נעלה שאלה בנושאי זוגיות, נישואין, משפחה ועוד.

שאלה: אנו עומדים להינשא בעז"ה בקרוב. רציתי לשאול לגבי חשבון הבנק העתידי שלנו. שמעתי כל מיני דעות בנושא ורציתי לדעת מה דעתך – האם עדיף לפתוח חשבון בנק שמשותף לשנינו או שעדיף להשאיר את המצב הקיים מהרווקות ולהמשיך כל אחד בחשבון הבנק שלו, עד שיתבסס הקשר שלנו, נניח בעוד שנה. חשוב לי להדגיש שאני בת 30 ורגילה עד עכשיו לחיות בצורה עצמאית מאוד, אני מבינה שקשר של נישואין הוא דבר שיגביל את החופש הזה אבל מוכנה להיכנס אליו בשמחה. ציפיתי לקשר זה שנים רבות, בכמיהה. עם כל זה, עדיין אני מתלבטת ורוצה שה"צניחה" מהרווקות לחיי הנישואין תהיה עד כמה שיותר רכה ושתהיה לי יד חופשית בניהול הפיננסי שלי.

אני חוששת שאולי יהיו מצבים שארצה לרכוש מוצרים שבעלי יחשוב שהם מותרות ו"יתקמצן" ולא יאפשר לי את הרכישה ואז אפול ברוחי, מצב הרוח שלי ירד והאווירה בבית שלנו תהיה עכורה, אהיה ממורמרת ולא שמחה. אני כל-כך רגילה להיות עצמאית, לצערי, חוויתי כאמור 30 שנות רווקות "משוחררת" (אך לא שמחה במיוחד). יש לי חברות שטוענות שזכותי לקנות מה שאני רוצה בכסף שאני מרוויחה וממליצות לי לשמור על חשבונות בנק נפרדים ולא לאחד אותם אחרי החתונה. מצד שני, כאשר אנחנו מתחתנים אנו מתאחדים, הופכים לאחד בכל המובנים, גם במובן הפיננסי. אני ממש מבולבלת ולא יודעת מה נכון לי. אשמח אם תוכלי לשפוך אור על נקודה זו.

תשובה:

שואלת יקרה, אני שומעת מדברייך את ההתחבטות הקשה בין הרצון לשיתוף וחיבור טוטאלי לבן הזוג ומצד שני רצון גם לשמור על ה"עצמי" שלך, על שיקול הדעת שלך. אני מבינה את החשש לאחד את חשבון הבנק של שניכם, כי מי יודע מה יהיה? האם הנישואין יעלו יפה? אולי בן הזוג יגביל אותי? יצמצם את החופש שלי, שאני כל-כך רגילה אליו? במידה מסויימת את צודקת.

קשה לומר שבמערכת זוגית יש חופש מוחלט בתהליך קבלת ההחלטות. כאשר בני הזוג מתחתנים וקושרים את עתידם יחד ישנה משמעות כפולה לחלק גדול מההחלטות שלי-כי הן משפיעות לא רק עלי אלא גם על בן הזוג. באופן כללי, במערכת זוגית ישנן מחוייבויות שונות שאינן קיימות במערכות אחרות, בין יתר המחוייבויות ישנה גם המחוייבות הכלכלית.

למשל, כאשר אחד מבני הזוג נמצא במצוקה כלכלית עם עסקיו, הציפיה הטבעית היא שבן הזוג השני לא יתן לו ליפול מבחינה כלכלית ויושיט יד ומשענת (יקח על עצמו עבודות נוספות וכדומה על מנת להגדיל את הכנסות המשפחה). השיתופיות הכלכלית נגזרת מהמחוייבות לברית הנישואין. המחוייבות לברית הנישואין אומרת שבני הזוג מתכוונים להישאר יחד לנצח ולקשור את עתידם זה עם זה. מחוייבות זו בונה ומחזקת את הקשר הנפשי בין בני הזוג.

במהלך חיי הנישואין ככל שנוצר בין בני הזוג קשר של קיימא חזק ויציב יותר, כן תגדל תחושת המחוייבות ההדדית לברית הנישואין. זהו תהליך שמתפתח ומתקדם שבו המחוייבות מייצבת את הקשר הנפשי. האמון שנוצר מגביר את המחוייבות. מחוייבות כזו נגזרת בעצם מהאמון שרוחשים בני הזוג זה לזה ומהאמונה בזוגיות שלהם ובעתידה.

מעניין שבאופן עובדתי ככל שעולה גיל הנישואין יש לבני הזוג נטיה לעשות חשבונות נפרדים. לפי סקר של בנק לאומי מ-2008, (פורסם במאמר של נעמי דרום ב TheMarker) 65% מהזוגות הנשואים מנהלים חשבון משותף. בקרב אנשים שהתחתנו בגילאים 25-34 מחזיקים 76% בחשבון משותף, ובקרב מי שהתחתנו בגילאים 35-44 יורד שיעורם ל-58% (אגב, יועצים כלכליים ממליצים פה אחד על פתיחת חשבון משותף, בטענה שהוא חוסך עמלות). יתכן שמגמה זו נובעת מספקנות לגבי הצלחת הנישואין שלהם ואולי מפני שבני הזוג התרגלו יותר להתנהל בנפרד במהלך השנים. את ההרגל, כמו כל הרגל, ניתן לשנות בעבודה נכונה – כלומר: להתרגל להתייעץ עם בן הזוג על החלטות פיננסיות חשובות ולאמץ התנהלות פיננסית שמקובלת על שניכם, על מה מוציאים כסף ועל מה לא, עד איזה סכום זו הוצאה סבירה שאפשר להחליט עליה לבד ובאופן כללי לקבוע יחד את המדיניות של הבית – עד כמה מתנהלים בחסכנות, בפזרנות ובתווך שביניהם.

הטלת ספק בהצלחת הנישואין ובזוגיות היא דבר המכרסם באמון שבני הזוג רוחשים זה לזה. הבטחון שהאדם שלצידי הוא טוב הכרחי לבניין הזוגיות. בנוסף ישנה האמונה בקב"ה שלא סתם זימן את הכרותכם. בין אם הכרתם בשידוך ובין אם הכרתם בדרך אחרת – את הכל הקב"ה כיוון מלמעלה. כאשר באים עם אמונה כזו, ניתן גם לבנות בנפש אמון בבן הזוג. אמון שבן הזוג הוא טוב, רצוי מקובל ומוערך על ידִי.

 בקשר נישואין מוצלח שני בני הזוג מרגישים בטוח וחשים מקובלים זה אצל זה. יש ביניהם אמון ובטחון שאפשר להביע צרכים, רגשות ואפילו חולשות, מבלי לקבל תגובה צוננת מבן הזוג. כאשר בן הזוג מרגיש אדם מוערך שלא מנסים לעצב אותו מחדש, הוא מעז לחשוף את עצמו ורגשותיו. תופעה זו נקראת: חשיפה עצמית. כאשר ישנה חשיפה עצמית וכל אחד מבני הזוג מרגיש פתוח לחשוף את עולמו הפנימי, נוצר קשר של קיימא ביניהם. נוצרת: אינטימיות רגשית ביניהם. כלומר: יש ביניהם קשר עמוק המיוחד רק להם בלבד.

דבר נוסף, חשבון בנק משותף דורש שותפות בקבלת החלטות, החלטות פיננסיות (היכן להשקיע את הכסף והיכן לא) והחלטות שנובעות מסולם ערכים מסויים (כמה להשקיע בכל תחום בחיים). מטבע הדברים "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", יש בין בני זוג שוני מסויים בין סולמות הערכים של שניהם. השאלה היא מה עושים עם השוני הזה? כיצד מתמודדים עם פער או קונפליקט שנוצר בין בני הזוג?

השאלה הזו של התמודדות עם קונפלקטים מלווה כל זוג בתחילת דרכו וכל זוג מעצב לעצמו דפוס התהגות מסויים. לפעמים דפוס ההתנהגות טוב לשני בני הזוג ומקדם אותם, הם מצליחים להביע בחופשיות את דעתם השונה מדעתו של בן הזוג, להאזין בהקשבה מרוכזת גם לבן הזוג השני ובסופו של דבר להגיע להכרעה המוסכמת על שניהם. לא מתוך תחושה של "ויתור" ו"קורבן" , אלא מתוך הסכמה והשלמה פנימית עם העניין. לעומת זאת, ישנם זוגות שלא מצליחים לתקשר בצורה אפקטיבית וצריכים ללמוד זאת (יתכן שלא היתה להם דוגמא אישית, modeling , בשפה המיקצועית, בבית הוריהם ואולי מסיבות אחרות).

ישנם זוגות שבמהלך הדיון אחד מבני הזוג פורש לחדרו, יוצא מהבית או מתנתק בצורה זו או אחרת. תופעה זו נקראת: stone walling והיא אחד מגורמי הסיכוי הגבוהים ביותר לזוגיות. זוג שאינו מסוגל לנהל קונפלקטים בצורה רגישה לשני ויעילה יחווה קשיים נוספים בזוגיות, כיוון שההתנתקות הזו יוצרת ריחוק בין בני הזוג ומתגלגלת הרבה פעמים לתחושות של תסכול (אין עם מי לדבר, בן הזוג "ברח" לי באמצע הדיון) שנגררת בקלות לכעס ולניכור שהופכים להיות הדדיים, כיוון ש"כמים הפנים לפנים".

בהנחיית נישואין אנו מלמדים את בני הזוג כלים לתקשורת זוגית אפקטיבית, תקשורת שבה מאזינים זה לזה ולא רק משמיעים. מתנהגים בסובלנות ונשארים בדיון , גם אם הוא לא לרוחי, או קשה לי איתו מבחינה נפשית. ממשיכים בניהול הקונפליקט ולא בורחים. אם נושא הדיון קשה מדי לאחד הצדדים, ניתן לדחות את הדיון לזמן אחר, נינוח יותר, אך לא בצורה של התנתקות חד-צדדית, אלא מתוך הסכמה והבנה של שני בני הזוג. ישנם זוגות שיש ביניהם כל-כך הרבה קונפליקטים שיתכן שבאמת הפתרון הנכון להם הוא באופן זמני לצמצם לפחות את כמות הקונפליקטים שסובבים סביב העניין הכספי ולתקופה מסויימת להתנהל עם חשבונות בנק נפרדים.

לסיכום:

חשבון בנק זוגי מעיד על הכוונה והרצינות שלכם להשקיע ולהתחייב זה לזה – בברית הנישואין שאתם כורתים. ההתחייבות הזו מהווה קרקע פוריה לצמיחה של אמון הדדי, חשיפה עצמית ובניה של אינטימיות זוגית החשובים כל כך להצלחת הנישואין. בנוסף, חשבון בנק נפרד הוא מעין התחמקות ובריחה מהתמודדות עם קונפליקטים בחיי הנישואין. התמודדות שכזו – בוא תבוא ויש ללמוד איך לנהל קונפליקטים בצורה טובה, נעימה ורגועה מתוך הכלה וקבלה של הצרכים השונים של בן הזוג שמולי. לצורך רכישת כלים לתקשורת זוגית בונה מומלץ לפנות להכוונה אצל מנחה נישואין.

שרית יורב - מנחת נישואין ועורכת סדנאות בתקשורת זוגית אפקטיבית, מרכז י.נ.ר-יועצי נישואין רבניים [email protected]