במשכן הכנסת מציינים היום (שלישי), לראשונה מאז הגירוש, את יום גוש קטיף.
במסגרת היום המיוחד בכנסת הוצבה במשכן תערוכה, בקומת הוועדות, של צילומים מגוש קטיף.
באחד הצילומים נראה ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בשנת 1977 בטקס העלייה לקרקע של היישוב נצר חזני. לתערוכה הגיעו חברי כנסת ובראשם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ראשי השדולה למען ארץ ישראל בכנסת ח"כ יריב לוין וח"כ אורית סטרוק.
בהכנת התערוכה והיום המיוחד הזה שותפים ועד מתיישבי גוש קטיף והמרכז למורשת גוש קטיף וצפון השומרון.
"מטרת היום הזה לזכור מה היה לפני שמונה שנים ולדאוג לכך שמעשה דומה לא יחזור בשנית", מציין יו"ר וועד מתיישבי גוש קטיף, אליעזר אורבך, "גם אחרי שמונה שנים חשוב לזכור שכמחצית מאנשי גוש קטיף עדיין לא נכנסו לבתי קבע וחקלאים רבים איבדו את מקור פרנסתם ועדיין לא קיבלו קרקע חלופית".
מנכ"ל מרכז קטיף, מוכי בטר, אמר כי "סיפורם של תושבי גוש קטיף מדבר בפני עצמו באמצעות התמונות. בעזרתן אנו שומרים על הזיכרון וההמשכיות של מורשת גוש קטיף גם בתקופה הנוכחית, שמונה שנים לאחר העקירה".
במטה חומש תחילה וישיבת חומש המתחדשת שהיו מיוזמי יום זה, אומרים כי כיום "כאשר ברור לכולם כישלון הנסיגה והמחיר הכבד שעם ישראל שילם עליה, לא מספיק רק למחות דמעה ולומר אמרנו לכם. אנו דורשים כיום מנבחרי הציבור להצטרף למסירות הנפש של בחורי חומש, לתקן את העוול ולהקים מחדש לכל הפחות את ישובי צפון השומרון ולהתחיל בחומש, תחילה".
יו"ר הכנסת,יולי אדלשטיין, אמר בפתח הטקס כי "כח"כ העתקתי את מגורי בימי הפינוי למושב גדיד בחרתי להיות ולחיות עם התושבים. רציתי להיות איתם בצרתם, ליויתי אותם ברגעים הקשים של הריסת בתיהם, עקירת הנטוע, סגירת גן הילדים והפקרת פרי שלא הבשיל. הייתי איתם בעת שליוו פעם נוספת את יקיריהם למנוחת עולמים, כשהם מנשקים בדמע את רגבי האדמה וספרי התורה".
אדלשטיין הוסיף כי הוא סבור שמדובר בטרגדיה לאומית שעדיין לא באה לקיצה, "אני זוכר את הישיבות הסוערות בכנסת. הייתי שייך למיעוט הסהרורי שדיבר על רקטות לאשדוד ואשקלון. לא הרחקנו עד תל אביב... מול הוודאות והשחצנות שהופגנה פה, בודדים העזו להעלות על הדעת סוף עצוב. מי שאמר שיירו טילים על רחובות גדרה ותל אביב הוצג כהזוי. המאבק נגד הפינוי היה שיעור בשילטון הרוב. הרוב אולי קובע אבל הרוב לא בהכרח צודק. האמת איננה תמיד נחלת הרוב, פעמים רבות היא שייכת למיעוט".
"אין ספק שממרחק הזמן, היתה מידת רשע בהחלטות שהתקבלו לפרק את היישובים. ניתן היה לאפשר לתושבי גוש קטיף מעבר חלק יותר וחובה היתה לשמור על העוגן הקהילתי שאיבדו".
"למדתי איך אומרים תפילה לשלום המדינה בזמן שהמדינה מתאכזרת אליך, למדתי שהנוער שפונה על ידי חיילי צה"ל לא שומר טינה לצה"ל, הוא ידע להפריד בין המדינה לממשלה".
ח"כ יריב לוין שיזם את הכינוס אמר כי הגירוש היה "אובדן דרך מוחלט. שכחנו את כל מושכלות היסוד שבגללם אנחנו נמצאים כאן, העורף שהפננו לאחינו ולארץ שבזכותה עמנו ממשיך לקיים את כל מה שכולנו מאמינים בו. גם השחיתות היתה שם".
"החרפה הזו אסור שתישאר בזיכרון רחוק. חייבים לזכור ולהזכיר אותה", הדגיש לוין, "מי שחושב שהיה אפשר לגרש את אחיו מגוש קטיף ותעמוד לו הזכות המוסרית לשבת בחברון טעה, מי שהאמין שאפשר לשבת בחברון עם זכות מוסרית אבל אחרי זה אפשר לומר שנצא משם ונשב בירושלים טעה - גם משם רוצים לגרש אותנו".
יו"ר הקואליציה הזכיר את 'החיילים הצועדים בשורות', "איזה עם בעולם נוהג כך בבני עמו? אולי יש כאלו - מוסריים הם בטח לא. החרפה היתה לא רק נחלת בניין הכנסת - המקום בו אישרו את שנעשה, ממשלה שבגדה בכל הדרך על בסיסה נבחרה, אלא גם בית המשפט העליון".
ח"כ עופר שלח אמר כי "העוצמה הדמוקרטית איפשרה לשלטון לממש את רצונו. המנגנונים עבדו והדמוקרטיה ניצחה את מנבאי הרעות ולמדנו שהממלכה שולטת".
"כל רואי השחורות שדיברו אז ומדברים היום על הסכם מדיני - התבדו אז ויתבדו בעתיד".
ח"כ דב חנין אמר במהלך הכינוס כי צריך לזכור שההתיישבות ברצועת עזה היתה על שטח כבוש ולכן פינוי ההתנחלויות הוא מעשה נכון, "לא תמכנו בהתנתקות כי לא חשבנו שהסכסוך בארץ הזו הוא משהו שניתן להתמודד איתו במהלכים חד צדדים - לא במהלכים כוחניים של מלחמה וכיבוש ולא במהלכים של התנתקות. תמיד הצגנו דרך של הידברות אמיתית לשלום עם העם הפלסטיני".
ח"כ אברהם מיכאלי הזכיר כי הגירוש בוצע בסמוך לשלושת השבועות ולתשעה באב, "כמה קשה להפריד בין האירועים - בין הגירוש לבין התקופה אותה עם ישראל זוכר במשך אלפי שנים".
ח"כ איתן כבל אמר כי כאחד שניסה לסייע למגורשים, "ליבי נחמץ. המדינה לא יכולה להתנהל כפי שאנחנו מתנהלים. אנחנו במציאות שעדיין ארוכה הדרך מאוד ואני תולה תקוות גדולות שהממשלה תיתן לשר הבינוי והשיכון את כל הכלים לסיים את הסיפור הקשה הזה".
"הייתי מאלה שישבו כאן והצביעו בעד ההתנתקות ואני מקווה ומתפלל שממשלות ישראל לא תחזורנה על הסיפור של התנתקות חד צדדית".
ח"כ זבולון כלפה, ממגורשי גוש קטיף הודה בפתח דבריו כי לא מדובר בנאום רגיל במליאה "זו משימה לא פשוטה לעמוד כאן היום מעל הדוכן הזה, שבו אך לפני שנים הצביעו ואישרו את תוכנית הגרוש של משפחתי ושל חבריי מגוש קטיף וצפון השומרון, אך מתוך אותה תחושת אחריות ושותפות לחבריי מהגוש אני ניגש לכך בחרדת קודש. אין לי ספק כי הגעתי לכנסת היא מתוך היותי נציגו של גוש קטיף ומתוך אותה רוח גדולה שליוותה אותנו המתיישבים, אפעל כאן בכנסת לחיזוק ההתיישבות בכל מרחבי הארץ ואלחם נגד תכניות לגרש יהודים מביתם".
"פעולת הגירוש מהגוש במבט של שמונה שנים אחרי, מאפשרת לנו לפתוח את עינינו וליבנו לתוכניות מחד ולישום מאידך. בהחלטת הממשלה אחת מתוך קרוב ל-200 החלטות שהתקבלו בענין, הוגדרו העקרונות המרכזיים בסעיף ב' – "מטרת התוכנית להוביל למציאות ביטחונית מדינית כלכלית ודמוגרפית טובה יותר" האם אכן כך הם פני הדברים?? סעיפים ה' וו' – "יציאה מרצועת עזה ומאזור בצפון השומרון עשויה להקטין את החיכוך עם האוכלוסיה". וגם: "השלמת התוכנית תשלול את תוקפן של הטענות כנגד ישראל בדבר אחריותה לפלסטינים ברצועת עזה".
המציאות בפועל, זמן קצר לאחר הגרוש, מכל קצוות הקשת הן הפוליטית והן התקשורתית שללו כולם את התוכנית ואת מטרותיה עם אמירות "ההתנתקות הייתה טעות אסטרטגית מהמעלה הראשונה היא הביאה לניצחון החמאס, היא נתנה רוח גבית לטרור והיא הזינה את המאבק הפלשתיני..." ואמירות רבות ונוספות.
השאלה העולה מכל הדברים כיצד יתכן שעל מעשה כה דרמטי ובעל משמעות רבה, תוך פרק זמן קצר ביותר אנו עומדים מול מציאות שונה לחלוטין ממה שתיכננה הממשלה והכנסת והתקשורת והצבא?? כיצד יתכן כי חרף כל הערכות המומחים, והיו רבים עם משאבים ויכולות כספיות מרובות, שהסבירו לנו את היתרונות שבתוכנית ולמה קיומו של המהלך יביא שלום על ישראל!!.המהלך נכשל. מהגירוש מגוש קטיף למדתי כלל- כשכל התקשורת הולכת לצד אחד אני אוטומטית הולך לצד אחר- בתכנית ההתנתקות כל התקשורת היתה מגוייסת ליישום התכנית- זו דמוקרטיה? לא פלא שהתקשורת קורסת".
"תשובתי היא אחת - עלינו לעמוד מול עצמנו ולומר בקול חד ברור וצלול כי זוהי ארצנו מדורי דורות ושום כח לא יזיז אותנו מכאן, שבנו לכאן לאחר אלפיים שנות גלות כדי לבנות ולפתח את הארץ ,אותה הרוח היונקת את כוחה מתעצומות הנפש של העם כולו המיחל ומתפלל שנים ארוכות לחזרה לציון וירושלים וזכה להגשים חלום דורות - גם אנו אנשי הגוש עוד נזכה לשוב. אין לי ספק אנחנו עוד נשוב, יקח זמן אבל זה עוד יקרה".
שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, אמר כי מי שזוכר חוזר, "זכרנו את ארץ ישראל וחזרנו, 19 שנים זכרנו את ירושלים, גוש עציון ורמת הגולן וחזרנו ובע"ה נזכור ונחזור".
הוא סיפר כי בימים הסוערים לפני ההצבעה בכנסת "עמדתי פה והזהרתי וביקשתי בשם ארצנו, בשם הביטחון בשם כל הדברים שכולם ידעו, והיו שהרימו את ידם בעד התכנית הארורה הזו".
"נמאס לנו להגיד לכם 'אמרנו לכם' אבל אמרנו לכם והזהרנו. היו שהסבירו כי כעומק החקירה עומק הנסיגה. אני לא מקבל את זה כי היו רבים וטובים שהצביעו בעד - מה לא הבנתם שיהו רקטות על תל אביב?! אני זוכר בישיבות חוץ וביטחון שבאו אנשים והסבירו כי 'פרץ השלום', 'לא נהיה אחראים יותר לעזה'".
"אם יקום מישהו ויגיד שלא הבין את זה מקודם אני מקבל את זה", הדגיש אריאל, "אני לא בטוח שלא יהיה קרע בעם הזה אם יקרה אירוע דומה"
"היו מומחים בצבא של שרון שלמדו איך לעשות דה-לגיטימציה ליהודים. אמרו 'יש להם נשק', 'הם יירו'. אני אומר מידיעה שהכל היה מתוכנן על ידי ראש הממשלה שרון בשיתוף פעולה עם צה"ל והשב"כ ואתם שתקתם".
הוא סיפר שהוא ליווה את כפר דרום מיום הקמתו, "הייתי שם ביום הגירוש ראיתי את אלוף הפיקוד והרמטכ"ל עומדים ומחייכים, מגרשים יהודים ומחייכים. הייתי איתם באותה עלילה זדונית ומרושעת שתוכננה כי אזרחים שפכו חומצה על חיילים - לא היה ולא נברא. זו היתה עלילת דמים. הייתי בבית ואותם אלה שכאילו שפכו עליהם חומצה באו לבית להחליף בגדים והם צוחקים וצוהלים".
ח"כ עמרם מצנע אמר כי מי שחולם על חזרה לגוש קטיף טועה כי לא תהיה ברירה ומנוס מפינוי יישובים, "עדיף לגדוע אבר כדי שהגוף ימשיך להיות קיים".
ח"כ משה פייגלין אמר באנו לכאן רק משום שזו הארץ של העם היהודי זו ארצנו כי את הארץ נתן לנו הבורא, "כל נסיון להתחמק מכך מוביל לחורבן".