קארין אשטון
קארין אשטוןצילום: פלאש 90

במערכת המדינית מנסים לנהל קרב מאסף נגד הנחייה חדשה ולראשונה גם כתובה, שהוציאה נציבות האיחוד האירופי, אשר מעגנת באופן מובהק את החרם על כל האזורים שמעבר לקו הירוק.

ההוראה כוללת גם הנחיה לפיה כל הסכם עתידי שייחתם עם ישראל חייב לכלול סעיף שקובע שההתיישבות ביהודה ושומרון אינה מהווה חלק ממדינת ישראל. הדבר עלול לפגוע במימון פרויקטים שונים, בסיוע לארגונים ולחברות שונות וכן בסיוע למחקר ולפיתוח אקדמי.

במשרד החוץ דורשים מהאיחוד האירופי להקפיא את ההחלטה, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף בסוף השבוע הנוכחי, עד לסיום דיון מעמיק בנושא ושמיעת עמדתה של ישראל. בישראל מבקשים גם לחכות לתוצאות מאמצי מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי להניע את תהליך השלום. ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים כמה דיוני חירום בנושא, ביניהם עם שרת המשפטים לבני הממונה על המגעים המדיניים, ועם סגן שר החוץ ומי ששולט על המשרד בפועל - ח"כ זאב אלקין.

נתניהו הבהיר כי הוא מופתע מהצעד של האיחוד. "הייתי מצפה ממי שהשלום והיציבות באזור באמת עומדים לנגד עיניו, שיתפנה לדון בנושא הזה אחרי שיפתור בעיות קצת יותר דחופות באזור, כמו מלחמת האזרחים בסוריה או המרוץ של איראן להשיג נשק גרעיני. לא אתן שיפגעו במאות אלפי הישראלים שחיים ביהודה ושומרון, ברמת הגולן ובירושלים - בירתנו המאוחדת. אנחנו לא נקבל שום תכתיבים חיצוניים על הגבולות שלנו. הנושא הזה יוכרע אך ורק במשא ומתן ישיר בין הצדדים".

שר האוצר יאיר לפיד יישר קו עם ראש הממשלה ואמנם אמר כי "ההחלטה האחרונה היא חלק משורה ארוכה של החלטות הגורמות לבידודה של ישראל בעולם. הזמן אינו פועל לטובתנו, וכל יום שבו ישראל אינה נמצאת במשא ומתן לשלום הוא יום שבו נפגע עוד יותר מעמדנו הבינלאומי", אבל הוסיף כי "מדובר בהחלטה אומללה, הנעשית בתזמון גרוע ומחבלת במאמצים שעושה מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי להביא את שני הצדדים לשולחן המשא ומתן".

שר הכלכלה נפתלי בנט היה החריף מבין כולם: "מדובר בפיגוע כלכלי בשלום. אם האירופים רוצים להיות מעורבים בתהליך המדיני, עליהם להפסיק את הצעדים החד-צדדיים. לא מדובר בצונאמי מדיני. כבר 65 שנים יש חרמות בעולם. אני אומר: אתם רוצים להיות מעורבים בתהליך המדיני? אנא הפסיקו את הצעדים החד-צדדיים".

גם בהתיישבות הגיבו בזעם. מועצת יש"ע אמרה כי מדובר בצעד חשוך. "לצערנו, בתשעה באב אירופה חוזרת למדיניות של החרמה והפרדה נגד מדינת ישראל, ותמיכתה הבלתי-מסויגת של אירופה ברשות הפלסטינית הופכת אותה לגורם לא ניטרלי. על ממשלת ישראל להורות למשרד החוץ, למשרד הביטחון ולמתאם הפעולות בשטחים להפסיק לאלתר את כל המיזמים האירופיים בשטחי יהודה ושומרון עד לביטולה של ההחלטה החד-צדדית הזאת", לשון הודעת המועצה.

מנגד, ארגונים שמשתפים פעולה תדיר עם האיחוד האירופי ויוזמותיו נגד ההתיישבות הביעו שמחה לאיד. אחד מהם הוא ארגון 'גוש שלום', שהוציא הודעה לתקשורת ולפיה "כמו דלי מים קרים שנשפך על ראשו של שיכור, באה החלטת האיחוד האירופי להזכיר לממשלת ישראל שיכורת הכוח את המציאות בה אנחנו חיים. מעתה והלאה, אם תרצה ממשלת ישראל לחתום הסכמים ולקיים קשרים עם האיחוד האירופי או עם אחת מהמדינות החברות בו, היא תצטרך לציין רשמית כי אין ההסכם חל על ההתנחלויות וגם לא על מזרח ירושלים".

באיחוד האירופי הביעו פליאה מכך שהמהלך הפתיע את ישראל. ממלאת מקומו של שגריר האיחוד בישראל, סנדרה דה-ואל, טענה כי האיחוד אוסר כבר זמן רב מימון של פעילות ישראלית מעבר לקו הירוק, ואין בכך כל חדש. לטענתה, הדבר היחידי שהשתנה הוא שבכל הסכם עתידי תהיה חובה לכתוב התייחסות מפורשת לעניין. לטענתה לא מדובר באיסור לסחור עם מפעלים הפועלים בשטחי יהודה ושומרון, ואין מדובר בחרם.

אלא שבמשרד החוץ זועמים על התנהלות האיחוד. גורם בכיר במשרד הבהיר כי המסמך המדובר הגיע לשולחנם של בכירי משרד החוץ רק ביום שני, וכי התקיים דו-שיח ארוך עם האירופים בנושא, וההחלטה הכתובה הפתיעה את הנציגים שניהלו את השיחות. הגורם אמר כי האיחוד פעל "באורח לא רציני ואפילו מקומם". לדבריו, "מפתיע שפקידים באיחוד מקבלים החלטות כאלו, שלעיתים אינן ידועות כלל לשרי החוץ או לראשי המדינות שהם מייצגים, וכבר שמענו על כך תרעומת ממדינות שונות".

עם זאת מרבית האצבעות המאשימות במערכת המדינית מופנות למשרד החוץ, והשר ישראל כץ אף הגדיל לעשות כשטען שמדובר ב"כשל מודיעיני של משרד החוץ שבו שובתים העובדים". ראוי לציין כי רק לפני שלושה שבועות נפגש נתניהו עם שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, שידעה על המהלך אך לא עדכנה את נתניהו בפרטיו. האירופים גם פרסמו את דבר ההחלטה, למרות שסוכם מראש כי יתקיים דיאלוג בנושא, בניסיון להגיע להסכמות עוד לפני פרסום הצעדים.

מי שמנצלים את המצב שנוצר הם הפלשתינים, שפועלים בימים האחרונים ללא לאות כדי לעדכן את רשימת הגופים הפועלים ביהודה ושומרון ולהעבירה לאיחוד האירופי, במטרה שיפסיק לשתף עמם פעולה. מדובר ברשימה שלטענת בכירים ברשות כוללת מאות חברות וארגונים ישראליים הפועלים מעבר לקו הירוק. הפלשתינים אף הבהירו באופן רשמי לישראל כי בקרוב תחל הרשות לדרוש שההנחיה החדשה שהתקבלה מהאיחוד האירופי תיאכף בשטח.

נציין כי ההשלכה העיקרית של ההוראה החדשה היא פגיעה בתקציבי המחקר והפיתוח של ישראל, שרבים מהם מגיעים מהאיחוד האירופי. יתר ההשלכות הן בעיקר עתידיות. לאור ההנחיות החדשות יקשה על ישראל לחתום על הסכמי שיתוף פעולה עם גופי האיחוד ואולי אף עם המדינות החברות בו.