טיפול רגשי בילדים

תקופת החופש הגדול היא אתגר לא פשוט עבור הורים רבים. בנוסף, היא מאפשרת לנו פסק זמן- התבוננות על השנה שחלפה והתארגנות לקראת השנה הנכנסת. זה זמן טוב להתבונן על הקשיים שעולים לעיתים ולברר האם אנחנו כהורים מסוגלים להתמודד מול הילד לבד, או שיש צורך גם בסיוע מקצועי.

לפניכם המידע המקצועי שיעשה לכם סדר- מתי צריך לפנות, למי צריך לפנות ומהם הטיפולים השונים.

כהורים אנו רוצים שילדינו יצליחו ויתקדמו ולשם כך אנו מעניקים להם את מיטב המשאבים: חוגים, שיעורים פרטים ועוד.

יש לזכור, כי התפתחות, למידה וביטוי עצמי מושפעים מהמצב הרגשי. איזון וחיבור רגשי, מעצימים את הביטחון העצמי והאמון בסביבה ומהווים בסיס איתן להתמודדות בחיים.

 אז מתי כדאי לפנות לטיפול?

 במרבית המקרים אנו מצליחים להקנות לילדינו הכוונה, כלים ותמיכה המאפשרים להם להתמודד עם הקשיים בפניהם הם ניצבים.

אלא שלעיתים ההורים מרגישים כי הילד אינו מצליח להיעזר באופן מספק וכי הוא חווה מצוקה או קשיים הפוגעים בתפקודו ובהתפתחותו התקינה. במקרים אלו אנו ממליצים לפנות לייעוץ מקצועי, בכדי לבחון כיצד ניתן לעזור לילד להתמודד עם קשייו.

מהם הסימנים המעידים על קושי רגשי?

 ילדים בשל גילם ומאפייניהם ההתפתחותיים לרוב אינם מבטאים מצוקה או קושי באופן מילולי ישיר כמו המבוגר, המצוקה מתבטאת בהתנהגות ובתפקוד של הילד ביום יום במסגרות השונות. ננסה לתאר מספר דרכים בהן עלולה לבוא לידי ביטוי המצוקה:

•  נסיגה משמעותית מתמשכת בתפקודו השגרתי של הילד: הילד נעשה עצוב ומדוכא, נחלש בלימודים, נוטה להתבודד, אינו משחק עם ילדים אחרים, אינו אוכל וישן כבעבר, מתחיל להרטיב, מסרב ללכת לגן הילדים או לבית הספר.
•  רמת תפקוד נמוכה- רמת התפקוד או אופן התנהגותו של הילד נמוכים באופן בולט מתפקודם או התנהגותם של בני גילו, כגון: התנהגות לא בשלה, קצב התפתחותי איטי, הישגים נמוכים.
•  סבל התנהגות הילד גורמת לו או למשפחתו סבל ניכר, לדוגמה: במקרים בהם הילד תוקפן כלפי סביבתו ואינו מקבל מרות, כשהילד סובל מחרדה גבוהה, הפוגעת בשגרת חייו.
• משבר ילד המתקשה להתמודד עם אירוע משברי: מחלה, פטירה של דמות משמעותית, גירושין של ההורים, תאונת-דרכים.

  כאשר אחד או יותר מהסימנים הללו מופיעים למשך תקופה מסוימת זו עדות למצוקה שיש להתייחס אליה ולפנות לייעוץ \ טיפול.

טיפול רגשי בילדים, כיצד הטיפול מתנהל?

הטיפול מתקיים על בסיס פגישה שבועית, ביום ובשעה קבועים. קיימים מספר סוגי טיפול מרכזיים:

טיפול פסיכולוגי דינאמי

טיפול זה מכוון בד"כ להתמודדות עם רגשות וקשיים של הילד המתעוררים בתגובה לקשיים בין-אישיים, רגשיים וחברתיים.

הטיפול מאפשר לילד לעבד רגשות המתעוררים בתגובה לסיטואציות חיים מורכבות ולהתבונן בהן מזווית ראייה יעילה יותר.

לדוגמא: הילד איננו אשם בגירושין של הוריו וכי למרות בחירתם להיפרד, הם אוהבים אותו. כמו כן מאפשר הטיפול, המרת דפוסי התנהגות והסקת מסקנות בעייתיים ("בטח אף אחד לא ירצה לשחק איתי") בדפוסים והתנסויות יעילים יותר.

אנו יודעים כי מאחורי כל סימפטום (לדוגמה: הרטבה, קשיי שינה, כסיסת ציפורניים) עומד קושי רגשי ומטרת הטיפול היא זיהוי והבנה של הקושי.

הטיפול מתנהל באמצעות שיחה ומשחק, בהתאם לגילו ובחירתו של הילד. ילדים צעירים מתקשים פעמים רבות להמשיג את קשייהם ולשוחח עליהם ישירות ולכן מאפשר המשחק בחדר הטיפולים גישה אל תחושות ורגשות, שהילד איננו מסוגל להביע במילים.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי 

כאשר הילד סובל מסימפטומים רגשיים-התנהגותיים כחרדה, סירוב לישון לבד או להישאר לבד בבית, התנהגות כפייתית, הפרעות התנהגות, הרטבה ועוד, מומלץ לפנות לסוג זה של טיפול. טיפול זה מתמקד בשינוי התנהגויות בעייתיות הפוגעות בתפקודו של הילד. בטיפול זה מגייס המטפל את הילד למאבק בהתנהגויות הלא רצויות באמצעות מתן משימות והקניית טכניקות ומיומנויות התמודדות עם הקושי. במרבית המקרים מעורבים ההורים בטיפול ולומדים כיצד לעזור לילד לבצע את המשימות ולשנות גם התנהגויות שלהם עצמם, המשמרות את התנהגותו הבעייתית של הילד.

טיפול דיאדי 

זהו טיפול המיועד לילדים צעירים, פעוטות ותינוקות אשר מתבצע במסגרת של מפגשים משותפים של ילד, הורה ואיש מקצוע.

במקביל מתקיימים מפגשים של ההורים עם המטפל ללא הילד. שיטת טיפול זו יעילה במקרים של בעיות שינה ואכילה, קשיים התנהגותיים, התפרצויות זעם וקשיי ויסות של הילד וכן במקרים בהם ההורה מרגיש כי יישנם קשיים בקשר בינו לבין הילד.

במפגשים המשותפים לילד ולהורה, המטפל צופה בדינאמיקה בין ההורה לילד בזמן שהם משחקים, מציירים או עוסקים בפעילות אחרת. הצפייה הישירה, מאפשרת למטפל לזהות אופנים שגויים בהם מפרש ההורה את התנהגות הילד ודפוסי תקשורת בעיתיים ובהתאם, להנחות את ההורה בזמן אמת כיצד לכוון את האינטראקציה באופן חיובי יותר.

לעיתים מצטרף המטפל לפעילות המשותפת ומדגים וכך גם מאפשר להורה ולילד להתנסות בסוג אחר של אינטראקציה או תקשורת.

בשיחות המתקיימות ללא נוכחות הילד, ניתנת להורים האפשרות להבין את מקור הקשיים ולקבל הדרכה על יישום דרכי התמודדות יעילות יותר. 

הדרכת הורים מתי ? 

ההורים מהווים חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי שעובר הילד, תוכנית הטיפול נבנית יחד איתם. במרבית המקרים, במקביל לטיפול הרגשי בילד, ההורים נפגשים עם המטפל באופן קבוע. במקרים בהם הילד איננו מוכן לשתף פעולה או שההורה איננו מעוניין לשלוח את ילדו לטיפול, לאחר אבחון וזיהוי הקשיים של הילד, עשוי איש המקצוע להמליץ על הדרכת ההורים במקום על טיפול בילד.

 מטרות הדרכת ההורים 

בהדרכה לומדים ההורים להבין את הקשיים הרגשיים, ההתנהגותיים או החברתיים של הילד.

ההדרכה מאפשרת להורים לרכוש כלים ומיומנויות ,אשר בהתאם לצורך יעזרו להורה להציב גבולות, לזהות את צרכיו של הילד ולהיענות להם. כאשר הילד נמצא במקביל בטיפול רגשי, הדרכת ההורים מאפשרת גם מעבר אינפורמציה מהמטפל להורים ומההורים למטפל על מצבו של הילד, באופן שמאפשר טיפול יעיל יותר בקשיים.

הכותבת היא עו"ס קלינית, Msw,  פסיכותרפיסטית, מטפלת במכון שילה