משתדרגים. נמל חיפה
משתדרגים. נמל חיפהפלאש 90

על רקע כוונת משרד התחבורה להקים שני נמלי ים בסמוך לנמלים הקיימים והכרזת עובדי הנמלים על סכסוך עבודה, הוציא היום מכון כת"ר לכלכלה עפ"י ההלכה נייר עמדה הבוחן את זכות השביתה בכלל ואת סוגיית השביתה ככלי למניעת תחרות.

נזכיר כי לפני כשבועיים הודיע משרד התחבורה על כוונתו להקים שני נמלי ים חדשים בסמוך לנמלים הקיימים. בתגובה הכריזו עובדי הנמלים על סכסוך עבודה - מהלך המהווה צעד ראשון לקראת השבתה של הנמלים, מתוך חששם מהתחרות שתיווצר אשר עלולה, לדעתם, להרע את תנאי עבודתם ולהקטין את כוח המיקוח שלהם.

אתמול (שלישי) קבע בית הדין לעבודה כי הרפורמה המתוכננת בנמלי הים תעוכב לצורך ניהול משא ומתן עם ההסתדרות בנוגע למעמדם של הנמלים הציבוריים ועובדיהם. במקביל הורה בית הדין להסתדרות וועדי העובדים להימנע מלהשבית את הנמלים, ולהמשיך בעבודה סדירה עד לתום התקופה שנקצבה למשא ומתן.

הסוגיה עוררה את הדיון בדבר זכות השביתה בכלל, ושביתה ככלי למניעת תחרות בפרט. היום (רביעי) מפרסם ראש מכון כת"ר, הרב שלמה אישון, נייר עמדה הבוחן את עמדת ההלכה לנושא זה.

בנייר העמדה נקבע כי מבחינה מוסרית, ניצול זכות השביתה כרוך בשתי בעיות: השביתה גורמת לנזקים כספיים קשים למעסיק. "כדי ששביתה תהיה מותרת מבחינה מוסרית עלייה להיות בנסיבות בהן הייתי מתיר לאדם להזיק לחברו על מנת להשיג את מטרותיו", כותב הרב אישון.

שנית, עצם הפסקת עבודת הייצור מהווה בעיה ערכית - התורה אינה תופשת את המלאכה כאמצעי להשגת כסף לקיום אלא כיעוד המוטל על האדם - לעסוק בפיתוחו ושגשוגו של העולם, נכתב בנייר העמדה.

על השביתה מהיבטים משפטיים נכתב כי: מהות חוזה העבודה מצידו של העובד הוא מחויבותו לעבודתו, לפיכך מהווה השביתה הפרה בוטה של החוזה, שבמידה ונעשית באופן פרטי מצדיקה פיטורין. גם אם מדובר בהתארגנות של כלל העובדים, עדיין מדובר בהפרת חוזה שאין מקום להתירה הלכתית. מרבית הפוסקים סוברים שמותר לארגון לשבות ממספר מניעים גם במחיר פגיעה מסוימת במעסיקים או בציבור הרחב (פסיקה זו מבוססת על זכות ההתאגדות המעוגנת בהלכה, וכן על המנהג והחוק). השביתה מהווה צעד שעשוי לפגוע באופן קשה במעסיקים ובציבור, לכן מגבילה ההלכה את זכות השביתה כאשר: המעביד אינו עומד במחויבויות שהתחייב בהסכמי עבודה אישיים או קיבוציים; המעביד אינו עומד במחויבויותיו על פי חוק או מנהג המדינה; דרישה ל"תוספת יוקר" – כששכרם של העובדים נשחק עקב אינפלציה ומטרת השביתה לשמור על ערכו הנומינלי של השכר (במקרה זה חובה על גורם אובייקטיבי להתערב כדי להגדיר את תנאי ההעסקה מחדש באופן שיאפשרו את אותה רמת חיים כתנאי ההעסקה הראשונים);המעסיק מסרב להופיע בפני בית הדין או לבצע את פסיקתו. לעומת זאת, שביתה לשם העלאת שכר אינה ראויה ואף ראויה לגינוי, ולדעת מרבית הפוסקים שביתה למטרה זו אסורה על פי ההלכה.

שביתה למניעת תחרות: שביתת  עובדי הנמלים נועדה למנוע את התחרות. פעילות הממשלה להקמת נמלים חדשים מותרת ורצויה על פי ההלכה, כל עוד גודלו של השוק לא יביא לקריסת הנמלים הקיימים. "ובמיוחד אם תביא להורדה משמעותית במחירים ולשיפור משמעותי בשירות", טוען הרב אישון.

שביתה בשירותים חיוניים: כשמדובר בשביתה הנוגעת לצרכי חיים בסיסיים ובשביתה שיש בה פגיעה חינוכית קשה (כשביתת מורים) - על המדינה לאסור על העובדים לשבות גם באמצעות הוצאת צווי ריתוק לעובדים, ומאידך חייבת המדינה לשמור על זכויות עובדים אלו.

השבתת שירות הניתן לכלל הציבור שלא ניתן למצוא לו תחליף מצדיקה גם היא את הגבלת זכות השביתה ואפילו את זכות ההתפטרות ובפרט בשירות שהשבתתו תגרום לפגיעה קשה בכלכלת המדינה, ועל כן גם במצבים כאלה יש להעדיף שימוש בבוררות חובה.

הרב אישון מסכם: "יש לקבוע כי שביתה בכלל נמלי הים של מדינת ישראל, שביתה הפוגעת פגיעה אנושה בכלכלתה של מדינת ישראל ואינה משאירה למדינת ישראל כל אפשרות לתעבורה ימית סבירה, אסורה על פי ההלכה ויש ליישב סכסוך זה באמצעות בוררות".