עוף עם ענבים
עוף עם ענביםפנימה יח"צ

"דבר בעתו - מה טוב". כל דבר שבא בזמן המתאים לו הוא טוב. טוב לאותו הזמן, טוב לאותה התקופה. פעמים רבות אנחנו רואים שהזמן הוא העניין. מה שבא בזמן הנכון והמתאים הוא טוב. לפעמים הדבר עצמו יכול להיות טוב, אבל הזמן שאינו מדויק הופך אותו לדבר רע. בטבע הכול מתוזמן ומדויק להפליא. החצב פורח באלול כדי להזכיר לנו את דרכי התשובה, בחורף מופיעים פירות ההדר, עתירי ויטמין c, באביב פורח הרימון ומבשר את הגאולה. ובקיץ, בקיץ מבשילים פירות הקיץ. רעננים, עסיסיים, צבעוניים, מתוקים-חמוצים. מלאים שמחה.

בילדותי ובנעוריי במושב הדרומי לא היו מזגנים בבתים. במהלך החופש הגדול היינו קמים מוקדם, שוטפים את רצפת הבית במים קרירים וסוגרים את כל התריסים, כדי להאפיל את הבית ולשמור על קרירות מסוימת. בימים חמים מאוד היינו אף תולים מצעים רטובים בחלונות הבית כדי להכניס בו מעט בריזה צוננת... אחר הצהריים היינו משחקים בחוץ, מתחת לעצים הענקיים, כל קבוצה וה"מחנה" שלה. ובשעות הערב המאוחרת, כשכבר החשיך, היינו יושבים משפחות משפחות במרפסות הפתוחות, מנהלים שיחות בנושאים שברומו של עולם - ואוכלים פירות. ענבים עסיסיים, אפרסקים מתוקים רכי פלומה, שזיפים חמוצים-מתוקים. וכמובן - אבטיח. 

בבית הוריי אכילת האבטיח לוותה בטקס קבוע עם כללים ברורים: את האבטיחים היו קוטפים בבוקר, במהלך היום נח האבטיח השלם במקרר, ובערב, כשעה לפני האכילה, היו מוציאים אותו מהמקרר כדי שלא יהיה קר מדי, כך מתיקותו מורגשת יותר. הכלל החשוב ביותר היה שאת האבטיח חותך רק אבא. משום מה, כשאבא חותך - האבטיח מוצלח יותר, מתוק יותר, עסיסי ופריך בו בזמן. עד היום הטריק הזה עובד אצלנו, וכשאנחנו מבקרים אצל סבא וסבתא ילדיי תמיד מבקשים שסבא יחתוך את האבטיח. את האבטיח היה אבא חותך לפרוסות מאורכות בצורת ירח, מסביב לליבת האבטיח. הליבה היא החלק המתוק ביותר באבטיח, ובימים ההם הייתה גם החלק היחיד באבטיח שלא היו בו גרעינים. את לב האבטיח היינו חותכים לפרוסות קטנות וכל אחד קיבל חתיכה מתוקה במיוחד. בסיום האכילה היינו אורזים את הקליפות בשקית גדולה ולמחרת בבוקר מעבירים את השאריות הטעימות לפרות או לצאן - שישתתפו גם הם בחגיגה.

היום כבר כמעט לא רואים אנשים יושבים במרפסת בערבי קיץ. כולם מסתגרים בבית עם המזגן. את האבטיח כבר לא חותכים לפרוסות גדולות כדי לא ללכלך, אלא חותכים אותו לקוביות קטנות ואוכלים במזלג. וגם אין צורך לאכול את הליבה בנפרד, כי ממילא כבר אין גרעינים באבטיח. אבל גם כך אבטיח קר הוא אחד הסממנים הבולטים ביותר של הקיץ הישראלי, שנאמר "דבר בעתו מה טוב".
מתכונים עם אבטיח לא יהיו כאן במדור, כי לדעתי אבטיח הכי טעים בצורתו הטבעית, בלי שום עיבוד ותוספות כלשהן. אבל מתכונים נהדרים לפירות קיץ אחרים תמצאו כאן. ברוב המתכונים אפשר וכדאי להשתמש בפירות שהם כבר קצת רכים, כאלה שכמעט עבר זמנם. כמו כן גם ניתן להחליף ברוב המתכונים פרי אחד באחר לפי המצאי והטעם.
כדורי עוף בדובדבנים

חומרים:

500 גרם עוף או הודו טחון

בצל קטן קצוץ

שישה-שבעה גבעולי פטרוזיליה קצוצים

מלח ופלפל

חצי כוס פירורי לחם

רבע כוס קוקוס טחון (לא חובה אבל כדאי)

חלבון ביצה


לרוטב:

בצל פרוס

שתיים-שלוש כפות שמן 

כף אחת או שתיים של מיץ לימון

מלח ופלפל

כף רוטב סויה

שתי כפות סוכר

שתי כוסות מים

כף קורנפלור

כוס דובדבנים

הכנת הקציצות: 

מערבבים את כל החומרים.
הכנת הרוטב: מטגנים בשמן את הבצל הפרוס עד להזהבה קלה. מוסיפים את יתר החומרים מלבד הקורנפלור ומביאים לרתיחה. יוצרים מהעיסה כדורים קטנים ומוסיפים לרוטב המבעבע.
מבשלים כעשר דקות ומוצאים את הכדורים בכף מחוררת.
מערבבים את הקורנפלור עם חצי כוס מים. מוסיפים לרוטב המבעבע בסיר, ומוסיפים גם את הדובדבנים. מבשלים כחמש דקות עד שהרוטב מסמיך. מסדרים את כדורי העוף בכלי הגשה ויוצקים מעליהם את רוטב הדובדבנים.
קציצות
קציצותפנימה יח"צ

חזה עוף עם ענבים

הענבים המתוקים מוסיפים לעוף רעננות ועניין.

חומרים: 

שבע-שמונה פרוסות חזה עוף 

בעובי חצי סנטימטר בערך ("שניצלים")

כוס קמח

מלח ופלפל

ארבע כפות שמן

שתי שיני שום פרוסות 

חצי כפית פפריקה

שתי כוסות יין לבן 

כוס ענבים ירוקים חצויים

למי שאוהב: מעט עלי רוזמרין

הכנה:
מקמחים את פרוסות העוף ומטגנים משני הצדדים עד להשחמה קלה (העוף לא צריך להיות מוכן בסוף הטיגון).
מוציאים את העופות מהמחבת, מוסיפים למחבת את היין ומערבבים לשחרור השאריות שנדבקו לתחתית המחבת. מביאים את היין לרתיחה ומתבלים. מחזירים למחבת את העוף והענבים, מכסים ומבשלים כעשר דקות עד שהעוף עשוי. קיץ טוב שיהיה!

הכתבה מגיליון פנימה להצטרפות ולקבלת מנוי במבצע לחצו כאן