הסרט 'זוהר הרקיע', שנערך בשיתוף פעולה של ביה"ס לקולנוע יהודי תורת החיים וקרן חומש, פורס בפני הצופה את פרשת ההכנה המנטאלית שעברו חיילי צה"ל לפני העקירה והגירוש מגוש קטיף.
כעת הוא מתקרב לאולמות הקולנוע וביומן ערוץ 7 סיפר מפיק הסרט בני גל על ההתרחבות.
בשבוע שעבר היה זה הסינמטק התל אביבי שאירח את הסרט אל מול קהל בלתי אופייני, קהל תל אביבי הרגיל בסרטי שמאל. גל מספר על התעניינות ערה ועל שיחות מסדרון מעניינות לאחר ההקרנה.
בדבריו מזכיר גל כי הסרט הפך מוטיב מרכזי בטקסי זיכרון לגוש קטיף כאשר סביב הסרט מתנהל בדרך כלל פאנל בו שותפים מגורשים לצד קציני צה"ל לשעבר הדנים במשמעויות העולות ממנו בנושאי השימוש בצבא וזהותו של הצבא.
גל מספר על קצין מודיעין לשעבר שהיה חלק מתוך מהלך הגירוש ובתקופה האחרונה חזר בתשובה וסיפר כיצד הסרט והעלילה שבו נגעו בלבטים שאותם הכיר מתקופת הגירוש. עם זאת לדבריו לצד אותם היוצאים מהסרט באמירות ברורות ונחרצות לפיהן לא היו לוקחים חלק באירוע שכזה במידה וחלילה יתרחש שנית, יש מי שיוצא ממנו ומדבר על סימני שאלה משמעותיים שעלו בפניו במהלך הצפייה אודות זהותו של הצבא ותפקידו, וגם אם אינו נכון לסרב לפקודת גירוש מסיבה כזו או אחרת הרי שהדברים כבר אינם נראים פשוטים כל כך בעיניו.
באשר להמשך קידומו של הסרט מספר בני גל כי המפיקים הגיעו להסכם עקרוני להקרנתו בעשרים מסכי קולנוע ברחבי הארץ. כאשר שאל בהתרסה את בעלי האולמות מדוע הם מעוניינים בסרט ימני לכאורה, השיבו לו אלה שדווקא השיח הקולנועי של 'בינו לבינו' הוא שמעסיק בועה תל אביבית מצומצמת ואילו סרט כ'זוהר הרקיע' העוסק במהותו של צה"ל נוגע לכל אחד ואד מהצופים.
בדבריו מדגיש גל כי לפי שעה מדובר על הסכם עקרוני שכן לצורך הקרנה שכזו יש צורך בתקציבים מיוחדים לפרסום ושיווק של הכרטיסים לצפייה, וכל עוד סכומים אלה לא יושגו לא ניתן להגדיר את ההסכמה כמוחלטת. בהקשר זה הוא מזכיר את קרנות הקולנוע שאינן תומכות בסרט שלו או בסרטים אחרים כדוגמתו. הוא אף מחדד וקובע כי כל הזוכים בתקציבים מהקרנות מתאפיינים בכרסום בלגיטימציה הלאומית של ישראל.
באשר לתגובות המתעניינות של הציבור התל אביבי בסרט, אומר גל כי הגיעה העת שציבור הציונות הדתית יחדל מלחפש אישורים וחותמות כשרות מהציבור שבחוץ. עליו להבין כי האמירה התרבותית שלו משמעותית דיה כדי לקבוע את איכותה של יצירה. כל זאת כאמור מעבר לעבודה שהקרנת הסרט בסינמטק זכתה להתעניינות רבה.
בהמשך השיחה עם גל עלתה שאלה מורכבת הגלומה בסיכוי שהסרט יתבקש להיות מוצג בפסטיבלים בחו"ל. האם נכון להציג את הסרט ובכך לשגר מהלומה מימין לצה"ל ולממשלת ישראל ובכך בסופו של דבר להצטרף לחובטים במדינת ישראל או שמא עדיף לוותר על ההקרנה והכבוד הבינלאומיים ולהשאיר את הדיון פנימי. לדבריו הסרט מוגדר כמיועד לצפייה פנימית וככזה בחו"ל הוא מוצג לקהל יהודי בלבד, מתוך מגמה לייצר שיח פנימי ישראלי.
משום כך לא נעשה שיווק של הסרט בחו"ל, אך עם זאת במידה ותגענה הצעות מפסטיבלים אמנותיים הוא מעריך שהסרט יופיע.