מאיפה הן מגיעות?אילוסטרציה
מאיפה הן מגיעות?אילוסטרציהפלאש 90

אולי לקראת השנה החדשה והתקוות למשהו מתוק יותר מזהירים אנשי בד"ץ העדה החרדית בפרסום מיוחד את הציבור מ"סוכריות פלשתיניות" המסתננות לתפריט המתוק של כולנו.

הפרסום מזהיר מחיקויים פלשתיניים גם לסוכר כמו למוצרים ישראליים רבים אחרים ומציינים כי מעבר לסכנות הבריאותיות הכרוכות בצריכת מאכלים שמקורם לא ידוע ולא ברור מדובר גם בבעיית כשרות לא פשוטה.

לדבריהם בכל הנוגע לממתקים השוק בהחלט 'נגוע' (תרתי-משמע) בהם ולעתים תדירות ניתן למצוא ממתקים וסוכריות עלומות שאין לדעת מה מקורם ומהיכן הם מגיעים. בדיקות שנערכות מצליחות לעיתים להתחקות אחר מקורן של הסוכריות ומתברר כי מדובר במפעלים בשכם וברמאללה ושם ממש לא בוער לאף אחד לדאוג לכשרות המוצר היוצא מתחת ידיו.

וגם על הסוכר עצמו מתריעים ומזהירים אנשי הבד"ץ ומתמקדים באזהרותיהם במיכלי  האיחסון של המוצר הנפוץ כל כך. "שני סוגים עיקריים משמשים ככל אחסון לסוכר. מיכלי הפלסטיק החדישים והיקרים יותר, ומארזי הנייר העממיים. אריזות הנייר הן אלה הדורשות זהירות. מעצם טבעו המתקתק, הסוכר מהווה מעדן לחרקים ונמלים. בחלק מן המקרים, עקב תנאי אחסון ומיקום, מארזי הנייר שאינם אטומים הרמטית, מאפשרים חדירתם של חרקים קטנים לשולי המארז".

"החרקים", מסבירים אנשי הבד"ץ בפרסום "אמנם בדרך כלל אינם מצליחים לחדור אל המארז פנימה, שכן השוליים מודבקים בצורה איכותית; אך דוקא על הדבק שבשוליים נתפסים לעתים חרקים. בעת פתיחת המארז, הם עלולים ליפול פנימה אל תוככי הסוכר. אי לכך, יש להקפיד בעת נטילת המארז מן המדף, לבחון היטב את אזור שולי-המארז ולוודא כי הוא נקי. בעת פתיחת המארז בבית, חשוב לבדוק שוב כי אכן האזור נקי מחרקים וניתן להשתמש בסוכר ללא חשש".