יריב קידר (53) מהישוב שדי חמד, מתגורר כבר 7 שנים בניירובי בירת קניה ומשמש כסמנכ"ל בחברת עמירן המייצגת חברות ישראליות בתחום החקלאות, ששהה בקניון בעת הפיגוע.
"ישבתי לארוחת צהריים על מרפסת של בית קפה בכניסה לקניון 'ווסטגייט' במרכז ניירובי", סיפר קידר, "זה קניון מאד פופולארי בקרב בני המעמד הבינוני והגבוה, המשמש מקום מפגש נעים.
הכול היה שקט ורגוע עד שבסביבות השעה 12:25 בצהריים השקט הופר. פתאום שמעתי קולות נפץ וירי מכל הכיוונים. חבורה של רוכבי אופנועים הגיעה לחזית הכניסה לקניון ופתחה באש ללא אבחנה, תוך פריצה פנימה", סיפר קידר.
הכול היה שקט ורגוע עד שבסביבות השעה 12:25 בצהריים השקט הופר. פתאום שמעתי קולות נפץ וירי מכל הכיוונים. חבורה של רוכבי אופנועים הגיעה לחזית הכניסה לקניון ופתחה באש ללא אבחנה, תוך פריצה פנימה", סיפר קידר.
"התגובה המיידית שלי הייתה לשכב על הרצפה כדי להגן על עצמי. גם האישה המקומית שהייתה איתי עשתה כך ואילו אדם אירופי בשולחן לידי שקם ולא השתטח, ספג פגיעה של קליע ונפל". בהמשך הוא חולץ על ידי מלצרים שזחלו לעברו והוציאו אותו.
בתי חצי שעה על הרצפה בהבנה שכל רגע המחבלים עלולים להגיע אלי. כל אותה עת שמעתי הדי התפוצצויות כנראה של רימונים שהושלכו בקניון, ירי מטורף וצעקות של פצועים. כל הזמן חשבתי איך אני מחלץ את עצמי מהתופת. הבנתי שזה פיגוע ולא שוד, והחלטתי להסתיר תעודות ישראליות כמו רישיון הנהיגה שלי. הצלחתי להתקשר בטלפון הנייד לכמה גורמים ישראלים בכירים ולדווח להם", סיפר קידר.
"כוחות הביטחון הקנייתים הגיעו רק אחרי חצי שעה ופעלו לאט. עוד לפני שחילצתי את עצמי הצלחתי ליצור קשר עם ישראלי שהיה בקניון, מנהל של חמש חנויות, והבנתי ממנו שהוא בסדר".
"כוחות הביטחון הקנייתים הגיעו רק אחרי חצי שעה ופעלו לאט. עוד לפני שחילצתי את עצמי הצלחתי ליצור קשר עם ישראלי שהיה בקניון, מנהל של חמש חנויות, והבנתי ממנו שהוא בסדר".
אח"כ התברר שאותו ישראלי, וישראלי נוסף שעובד אצלו והסתתר בשירותים, נחלצו ללא פגע. "גם ישראלית שהייתה שם הצליחה לברוח מהקניון מבלי להיפגע", סיפר קידר, "בשלב זה הצלחתי לקחת את הטלפון ואת האישה שהייתה איתי ולזחול ממרפסת בית הקפה דרך שער קטן שהוביל לרחוב, ומשם אל מחוץ לטווח הסכנה. אז ראיתי כמה פצועים יש בפיגוע הנוראי. היו שם אמהות עם ילדים על הידיים שברחו מהקניון ופצועים שהובלו בעגלות קניות", סיפר קידר.