נלכה עד הרֹאה. עיון בפרשת השבוע על פי כתבי הראי"ה קוק זצ"ל. אבנר (לנגזם) שלו. ירושלים, תשע"ג. שני כרכים
הרב שלֵו, מבוגרי ישיבת הר המור המשמש היום כר"מ בישיבת תורה בציון שבירושלים, אסף את הסוגיות היסודיות במשנת הראי"ה וסידר אותן על פי סדר פרשות השבוע, נושא לפרשה. הדברים מלוקטים מכל כתבי מרן הרב זצ"ל בתוספת הבהרות מאת המלקט, והם יוצרים בכל פרק ביאור מקיף לעניין שלם אחד, וכך פרשה אחר פרשה. בניגוד ללקט הפירושים הקיים בכרכי 'חומש הראי"ה' על סדר פסוקי הפרשה – כאן הגישה שונה: הקורא מרחיב שבוע אחר שבוע את ידיעותיו והבנתו באחד הנושאים הנובעים מתורת הרב קוק, כאשר הנושא השבועי מחובר באופן הדוק לאחד מענייני הפרשה.
כך בפרשת בראשית נפרשׂת דעת הרב זצ"ל בעניין היחס בין המחקר המדעי למסורת היהודית בהקשר לשאלת גיל העולם. בפרשת נח מונגדת עבודת ה' של נח לזו של אברהם אבינו ע"ה, ומודגש ההבדל בין עבודה "את" האלוקים של נח לעבודה "לפני" האלוקים. בהתאמה לכך, שבע מצוות בני נח אמורות לשמֵר את היושר והמוסר הטבעיים אצל אומות העולם, וכנגדן מצוות התורה גורמות ליהודי לעבוד "לפני ה'", ולרומם את העולם למעלות אלוקיות הרבה מעבר לטבעו של האדם. בפרשת לך לך נידון עניין ההבטחה לאברהם והדימוי בין זרעו לבין כוכבי השמיים, ומתואר פלא ההתאמה בין התכלית הפרטית והתכלית הכללית של הטבע, של עם ישראל ושל האיש הישראלי, ובפרשת וירא נידון מעשה סדום והנקמה האלוקית בעיר ובתושביה, יחס האדם המאמין לנקמה זו, ההשלמה בין המוסר האלוקי והעונש האלוקי ועוד ועוד.
עיצוב הכריכה והעימוד נאים במיוחד, ומפתח נושאים רחב ומאיר חותם את הספר. יישר כוחו של המחבר-המלקט, ויפוצו מעיינותיו חוצה.
פתחי היכל. עיוני אגדה ומדרש בספר הזוהר. ירושלים, מאגנס, תשע"ג
הרב ד"ר עודד ישראלי, בוגר ישיבת שעלבים, שימש כרבו של קיבוץ מגדל עוז שבגוש עציון במשך שנים, ובמקביל פנה ללימודים אקדמיים. הוא התמחה בעיקר בניתוחו של ספר הזוהר הקדוש ובעיון בתכניו, והוא מרצה על נושאים אלו באוניברסיטת בן גוריון ובמקביל מלמד תורה בישיבת ההסדר שבנתיבות. בספר 'פתחי היכל' הוא מאיר בט"ו פרקים היבטים שונים של דברי האגדה שבספר הזוהר, כשהוא תמה על כך שרוב מלקטי המדרשים בדורות השונים לא השתמשו במדרשי האגדה היקרים הללו כחלק ממקורותיהם.
גישת המחבר בספר היא אקדמית-מחקרית, אך הוא מתייחס בכבוד הראוי לתכנים שבספר הזוהר וגם למפרשיו במהלך הדורות. כך למשל, פרק שלם עוסק בדמותו של עשו בספרות הקבלה הקדומה, ומסקנתו היא שההצמדה בין עשו לרומא ולנצרות התפתחה במשך דורות תוך הבנת היותן אויבות-בנפש לעם ישראל. לדבריו, "הזיהוי של אֱדום עם הנצרות הובע סופית תחת נחת זרועם של הצלבנים, שקנו ביושר ובזכות את הסטריאוטיפ העתיק". ספר מרתק ומעורר מחשבה.