קופיקס
קופיקסצילום: עדי גרסיאל

מה שקורה בימים האחרונים בשוק הקפה המוכן בישראל, להבדיל משוק אבקות וגרגירי הקפה או מכונות הקפה, מהווה חלון הצצה מעניין מאוד לקשר שבין תיאוריות השוק השונות למציאות בשטח.

בשביל מי שלא היה כאן בשבועיים האחרונים, נספר בקצרה כי איש העסקים אבי כץ (לשעבר הבעלים של 'כפר השעשועים' ו'ששת' וכיום נשיא ומייסד 'קרן הגשמה') פתח רשת של דוכנים לממכר קפה ומאפה בהם הוא מציע לציבור כוס קפה 'טייק אווי' בחמישה שקלים בלבד. הסניף הראשון של הרשת, קופיקס, שנפתח ברחוב אבן גבירול בתל אביב פועל משש בבוקר ועד שתיים בלילה, וכיאה לרשת בבעלות איש עסקים דתי שגאה מאוד בזהותו הסניף כשר וסגור בשבת. המחיר, חמישה שקלים, נגבה לא רק עבור כוס קפה. באותו מחיר מוכר כץ כריכים, מאפים, חטיפי בריאות, מיצים ומשקאות נוספים.

השקת הרשת עשתה גלים בשוק הקפה המוכן. היו רשתות שבחרו לתקוף את כץ על איכות המוצרים, אחרות הצהירו כי יורידו מחירים לפחות באופן חלקי, אבל דבר אחד ברור: השוק לא נשאר אדיש. כבר עכשיו אפשר לומר בוודאות שהרשתות הוותיקות לא תצענה ללקוחות את כל מוצריהן בחמישה שקלים. אין ספק שאיכות המוצרים בקופיקס איננה זהה לאיכותם במקומות אחרים, והמחיר כידוע נגזר גם מכך. אולם שום רשת לא תוכל למכור לאורך זמן כוס קפה הפוך בטייק אווי במחיר יותר מכפול מזה של קופיקס.

מה שקרה לשוק הקפה מדגים תופעה מעניינת שאפשר לתמצת במשפט קצר: לא מספיק שיהיו בשוק מתחרים כדי שתהיה בו תחרות.

פעמים רבות נדמה לנו שהמילים 'מתחרים' ו'תחרות' קשורות זו לזו באופן שאי אפשר לנתקו, ושאם יש שוק ובו מספר מספיק של מתחרים, התחרות על המחירים תיווצר ממילא. אך פעם אחר פעם טופחת המציאות על פנינו. התופעה מוכרת לכולם כשמדובר בבנקים למשל, אבל היא קיימת בתחומים רבים נוספים. ברגע שענף מגיע לשיווי משקל מסוים בגזרת המחיר יש לשחקנים המרכזיים בו אינטרס מובהק לא לפגוע בשיווי המשקל הזה. המתחרים יעבירו את זירת התחרות למישורים אחרים כמו מגוון המוצרים, איכותם או פריסת החנויות. לעיתים אפשר יהיה לראות גם מבצעים נקודתיים, אבל שום מתחרה לא ייזום הורדת מחיר משמעותית לאורך זמן.

המתחרים אינם צריכים לתאם את המחירים ביניהם בפועל, דבר שיהפוך אותם לקרטל ומהווה עבירה פלילית שעונשה מאסר. התיאום נעשה ממילא בדרך של שמירה מוקפדת על שיווי המשקל הקיים בשוק. מה שגורם לשוק כזה להזדעזע הוא כניסת מתחרה שמוכן לשבור את השוק. ישנם מקרים שבהם הממשלה יוזמת מהלך כזה ומצליחה, כמו למשל בשוק הסלולר. לעיתים זהו יזם חדש שמחפש אסטרטגיית כניסה לשוק קשה. מה שבטוח הוא שכל זעזוע כזה שעובר על שוק רדום הוא יום חג לצרכנים.

מי מפחד ממימון המונים

המכשלה העיקרית שעומדת בפני כל יזם שרוצה להפוך רעיון-חלום למציאות היא המימון. מי שלא נהנה מהפריבילגיה של ירושה שמנה או זכייה בלוטו ומשתייך לשכבה הרחבה של האוכלוסייה שאינה בעלת משאבים ניכרים זמינים, יתקשה במרבית הפעמים לגייס מימון למיזם עסקי. חלק מאפיקי המימון, כמו למשל גיוס בשוק ההון, סגורים לחלוטין בפני היזם הקטן ומתאימים רק למיזמים עסקיים גדולים ומוכרים. אלטרנטיבה אחרת, הלוואה בנקאית, זמינה אמנם ברמה התיאורטית לכל אדם, אולם בפועל קשה לרוב ליזם הקטן לעשות בה שימוש. הבנק דורש בדרך כלל להוכיח כמה הון עצמי מושקע במיזם, להעמיד ביטחונות משמעותיים להלוואה ולעיתים לגייס למשימה גם ערֵבים.

כחלק ממהפכת הרשת שהתרגשה על חיינו בעשור האחרון נוצר ליזמים קטנים, ואולי בעיקר לקטנטנים, אפיק מימון חלופי. האפיק מכונה מימון המונים, ובאנגלית –crowdfunding. השיטה פשוטה באופן יחסי: היזם מציע לציבור הרחב, באמצעות אתר מיוחד העוסק בכך, להיות שותף במימון המיזם שהוא מבקש לקדם. המימון מתבצע לרוב בדרך של מכירה מוקדמת. היזם מציע מוצר או שירות עתידי בהנחה מסוימת מול מחירו המשוער, והתמורה שהוא מקבל מראש מאפשרת לו לממן את הפיתוח או את הייצור. היזם מציג באתר את תיאור המוצר או השירות, סרטון קצר או כמה תמונות, את יחידת המימון (מחיר מוצר בודד, מחיר עשרה מוצרים וכך הלאה) ואת היעד: הסכום שהוא מעריך שיספיק לו כדי לצאת לדרך. אם המיזם עומד ביעד שנקבע, האתר גובה את הכסף מהמשקיעים-הרוכשים ומעביר אותו ליזם בניכוי עמלה. כאן עובר הכדור אל היזם, שצריך להוציא את המיזם לפועל ולספק למשקיעים את הסחורה שהבטיח.

לשיטה זו יש יתרונות רבים, ובראש ובראשונה היא מאפשרת את פיתוחם של מיזמים שבלעדיה לא היו באים לאוויר העולם. אך המשקיע-רוכש חייב לשים לב לכמה דברים. תחילה, אל"ף בי"ת של צרכנות נבונה: האם חכם מבחינתי לקנות את המוצר או את השירות המוצע לי. עצם העובדה שמדובר במימון המונים אינה הופכת בהכרח את העסקה לאטרקטיבית. בנוסף לכך, חשוב לדעת שאתרי מימון ההמונים אינם עושים את עבודתו של הבנק. הם אינם בודקים אם התוכנית העסקית הגיונית, אם יעד הגיוס שנקבע בצירוף ההון העצמי יספיק להוצאת הפרויקט לדרך והאם בכלל מדובר ביזם אמיתי או בנוכל ממולח.

מי שמבקש לפנות לגיוס מימון בדרך זו צריך לדעת שהפרסום באתר הוא רק תחילת הדרך. עבודת יחסי ציבור מאסיבית מאוד נדרשת כדי לעמוד ביעד הגיוס וחשוב לבצע אותה בכל הרצינות. גייסו את התקשורת, עשו שימוש ברשת החברתית ואל תתביישו להיעזר בחברים ובמכרים, בבחינת "חברך, חברא אית ליה". לא מעט פרויקטים יפים באו לעולם בדרך זו, אל תירתעו מכך.