שר הביטחון: תמכתי באוסלו, אבל התפכחתי

השר יעלון אמר כי אי הנכונות של הפלסטינים להכיר בזכות ישראל להתקיים כמדינת הלאום שלנו - "זה המכשול לשלום, זה שורש הסכסוך".

חזקי ברוך - ערוץ 7 , י"ד בכסלו תשע"ד

משה יעלון
משה יעלון
אריאל חרמוני

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, השתתף הערב (ראשון) באירוע לזכרו של שר הביטחון לשעבר, משה דיין, באוניברסיטת תל אביב.

יעלון אמר כי "אנחנו חיים בתקופה שבה המזרח התיכון חווה אירוע דרמטי והיסטורי. זה אירוע של פעם במאה. המצב הביטחוני בגבולות סביר יחסית. אם מחפשים את המזרח התיכון באופן מעמיק ומחפשים אינטרסים משותפים, ניתן ליצור כאן בריתות אד הוק על בסיס של אינטרסים משותפים".

"במציאות הזו אין ספק שהסוגיה האיראנית משקפת ויכוח קיים ונמשך בינינו לבין ידידותינו. לא מעט מהן משוכנעות שהמקור לאי היציבות במזרח התיכון זה הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לא היה ולא נברא. אבל זה מושרש עמוק. אנחנו טוענים שאין פה מקור אחד לאי יציבות, אלא הרבה מאוד מקורות, הרבה מאוד סכסוכים, ואף לא אחד מהם קשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני".

שר הביטחון אמר כי המשטר האיראני הוא "הגורם המשמעותי ביותר היום לאי היציבות במזרח התיכון. זה משטר שמוכן להשקיע ולהקריב. הם משקיעים באפגניסטן, בעיראק - שם הם גורמים לשפיכות דמים כדי להחליש אותה - בבחריין, בתימן, בסוריה, באפריקה, בדרום אמריקה, באסיה, באירופה. אלו הזרועות של משטר שחולם להביס את התרבות המערבית בטרור ובחתרנות נגד משטרים. וזה משטר שרוצה יכולת גרעינית צבאית. לכן משטר לא קונבנציונאלי, אפוקליפטי-משיחי, עם שאיפות גלובאליות, אסור שתהיה לו יכולת בלתי קונבנציונאלית. בדרך כזו או אחרת צריך למנוע ממנו נשק גרעיני-צבאי".

"היום אין ויכוח שהפרויקט הזה הוא גרעיני-צבאי, עם שאיפה להגיע לפצצה. כשהעולם התחיל להטיל סנקציות, המשטר האיראני הגיע למסקנה שהוא עלול לא לשרוד את המשבר הכלכלי. לכן הוא קיבל החלטה להיכנס למגעים עם המערב. יש נכונות להקל בסנקציות בשלב מוקדם מדי, כדי לחזק את רוחאני. אנחנו אומרים שהרוצה בשלום יכון למלחמה. אם צריך להתעמת אז להתעמת, אבל שלא יהיה להם גרעין צבאי. ברור לחלוטין שמה שהוצע על ידי המערב היה מאפשר לאיראנים להגיע להישג: מצד אחד הקלה בסנקציות, מצד שני לשמור את יכולת ההעשרה. אנחנו אומרים: 'שום יכולת עצמאית לאיראן בהעשרה ובערוץ הפלוטוגני'. 

עוד הוסיף השר יעלון כי האיראנים חייבים עסקה, אחרת הם לא שורדים כלכלית, "לצערנו במערב להוטים לעסקה למרות שלא חייבים. ככה לא מתנהגים במזרח התיכון אם רוצים להגיע למשהו ממשי. יש בינינו לבין ארה"ב ברית אסטרטגית חזקה, אבל יש בינינו גם ויכוחים. וכשאנחנו רואים טעות כל כך גדולה אנו מנסים למנוע אותה מלכתחילה. לכן צריך להעמיד את המשטר האיראני בפני הדילמה של פצצה או הישרדות המשטר. זה משטר סורר שמפעיל טרור.

"אני מקווה שלא נצטרך להגיד 'אמרנו לכם', אלא שנראה שמהלך הסנקציות ממצה את עצמו באופן יעיל, ושלא תהיינה הקלות לפני שנראה שאין לאיראן יכולת גרעינית-צבאית. חיזבאללה, למרות 70 אלף הרקטות שלו, מבין שבעימותים מול צה"ל הוא ישלם מחיר כבד".

בהתייחסו ללחימה בסוריה אמר יעלון כי "לעיתים פגז נופל בשטחנו מסוריה, ואז המקלע שירה מושמד. ואין הסלמה. אמרנו שיש לנו שלושה קווים אדומים ברורים: אם  תהיה הפרה של ריבונות ברמת הגולן, נפעל. כך דיברנו גם בנושא העברת נשק כימי והעברת נשק מתוחכם ואיכותי לגורמים עוינים, ועל פי מקורות זרים אנחנו עומדים במילתנו. ואין הסלמה. ואמרנו דבר נוסף, איננו מתערבים במלחמת האזרחים בסוריה.אסד מתפרק כעת מהנשק הכימי בעל כורחו. האם ינסה להסתיר? אולי. נצטרך לעקוב אחרי זה. אבל נכון להיום הוא השמיד את מערך הייצור והערבול, השמיד חימושים. הוא גם נשחק, הוא יורה טילים על אזרחיו, ומספר הטילים שלו, גם סקאדים, ירד עד למחצית. אין ספק שסוריה הולכת לסבול מאי יציבות כרונית".

"דווקא בגבול סיני ידינו היו קשורות. היום יש שם משטר שמחויב להסכם השלום, לא מפר אותו גם כשהוא צריך להכניס כוח לסיני, נלחם בהברחות, סותם את המנהרות ברצועת עזה ונלחם בטרור בסיני. גבול רצועת עזה הוא ככלל שקט. יש שם חמאס עוין, אבל בעקבות עמוד ענן הוא מורתע ומחויב לקיום הסכם הפסקת אש. ברגע שהג'יהאד האסלאמי מבצע פרובוקציה, החמאס מתנפל עליו. חמאס במצוקה אסטרטגית לנוכח איבוד משענות: סוריה ואיראן בעבר, במצרים איבד את עולמו לאחר הפיכת הנגד, והיום נתמך רק בידי טורקיה וקטאר. הוא במגעים עם איראן, אבל אם האיראנים ייתנו לו כסף הוא יצטרך לחמם את הגבול. חמאס תלוי היום באופן כמעט מוחלט בנו. סחורה, חשמל, דלק, הוא במצב לא פשוט".

על יהודה ושומרון ציין יעלון כי "יש אי שקט בגדה, והוא נוצר כתוצאה מתסכול כלפי הרשות. טענות על שחיתות ושהרשות לא מספקת הסחורה. מה שקורה היום הוא תוצאה של תהליך מדיני. כשמתקיים תהליך מדיני הנושא הישראלי עולה בתקשורת הפלסטינית ברמה של דה לגיטימציה והשנאה כלפינו. הם מחנכים את הילדים, בתוכנית הלימודים, ברטוריקה, וכשזה גובר אז יש יוזמות – לא של ארגונים – או פליליות שהופכות לאומניות או לאומניות. הנפגעים שלנו הם קורבנות התהליך המדיני. ודווקא כשאנו עומדים איתן ואיננו נראים כמי שעומדים לוותר, דווקא אז אנו זוכים לשקט".

"אני תמכתי באוסלו, אבל התפכחתי כשהבנתי שבאוסלו ערפאת לא ויתר על כך שזה שלב בתורת השלבים. לא שמעתי עד היום שום מנהיג פלסטיני, כולל אבו מאזן, שמוכן להגיד שפשרה טריטוריאלית, אפילו על קווים שהוא חולם עליהם, היא סוף הסכסוך וקץ התביעות, הכרה במדינה יהודית וויתור על זכות השיבה. אי הנכונות שלהם להכיר בזכותנו להתקיים כמדינת הלאום של העם היהודי באיזשהו גבול - זה המכשול לשלום, זה שורש הסכסוך. לכן צריך להשקיע בהתפתחות מלמטה למעלה. הרשות הפלסטינית לא פחות עוינת מזו שנמצאת בעזה, אבל חושבת לחתור תחתינו באמצעים אחרים. מאיימים באינתיפאדה שלישית. מה רוצים? שניכנע כתוצאה מאיום באלימות. כשמאיימים באינתיפאדה שלישית בעולם נותנים באופן מובלע לגיטימציה לאלימות".