הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) פה אחד את הצעת החוק שהציג שר הפנים, גדעון סער, להשעיית ראשי רשויות במקרה של הגשת כתב אישום חמור.
הצעת החוק שהציג סער בממשלה גובשה לאחר דיונים מקצועיים עם נציגי משרד המשפטים, מרכז השלטון המקומי ומשרד הפנים.
השר סער ציין בפני השרים, כי "החוק החדש משקף את האיזון הראוי בין טוהר המידות ואמון הציבור בשלטון המקומי לבין הממד הדמוקרטי הגלום בבחירה הישירה של ראש הרשות והזכות לבחור ולהיבחר. ההסדר החדש מתחייב בעקבות המצב שנוצר לאחר פסיקת בג"ץ".
לאחר אישור הממשלה צפוי החוק לעלות לאישור מליאת הכנסת כבר השבוע בקריאה ראשונה.
הצעת החוק קובעת לראשונה אפשרות של השעיית ראשי רשויות במקרה שמוגש נגדם כתב אישום חמור ושבגינו לא ראוי שראש הרשות ימשיך בכהונתו בזמן המשפט הפלילי.
לצורך ההחלטה האם כתב האישום מצדיק השעיית ראש רשות תוקם ועדה, שתיבחן, בין היתר, את חומרת העבירות בכתב האישום, את היקפן, התמשכותן, פרק הזמן שחלף מהמועד בו נטען שהעבירות בוצעו לכאורה.
בראש הוועדה יעמוד שופט בית משפט מחוזי בדימוס שימונה על ידי שר הפנים ושרת המשפטים ויהיו חברים בה בנוסף- משפטן הכשיר לשמש, שופט של בית משפט מחוזי, ואדם שכיהן כראש רשות מקומית, שימונו על ידי שר הפנים.
הוועדה תוכל להחליט על השעייה של שנה שתחול במהלך המשפט המתנהל כנגד ראש הרשות והיא תהיה רשאית להאריך את התקופה בתקופות נוספות של שנה כל אחת. ההשעייה תחול במהלך המשפט. במידה וראש העיר יזוכה מאשמה הוא יוכל לחזור לתפקידו.
ההצעה קובעת גם הסדרים הנוגעים לבחירת ממלא מקום לראש הרשות בעת השעייתו. במקרה של השעיית ראש רשות מכהן, מועצת הרשות תבחר ממלא מקום לראש הרשות. במידה ובמהלך תקופת ההשעייה של ראש הרשות חל מועד בחירות וראש הרשות העמיד את עצמו שוב לבחירה ונבחר, השעייתו תימשך גם לאחר הבחירות ומספר 2 ברשימתו ימלא את מקומו. אולם, במידה והמועמד במקום השני לא נבחר כחבר מועצה תבחר המועצה ממלא מקום לראש הרשות.
עוד על פי החוק- ראש רשות שהושעה יהיה זכאי במהלך ששת החודשים הראשונים למחצית משכרו ותנאיו וממועד זה ואילך יהיה זכאי לשבעים אחוז. הסדר זה שונה מהתנאים החלים על עובד מדינה ועובד רשות מקומית מושעה, אשר זכאי בששת החודשים הראשונים למחצית משכרו ותנאיו וממועד זה ואילך זכאי למאה אחוז.
כמו כן, על ראש רשות שהושעה ומקבל שכר חלקי יוטלו מגבלות על יכולתו לעסוק בעיסוק נוסף בתקופת ההשעייה, לרבות הגבלה על היקף השכר המרבי.
יצוין, כי המדינה טענה בפני בג"ץ כי תזכיר החוק יחול גם על ראשי הרשויות שעניינם נדון בבג"ץ, שלומי לחיאני ושמעון גפסו.