ח"כ שקד: "הקואליציה תשרוד הרבה זמן"

הימים האחרונים זימנו אל הזירה הפוליטית עוד ועוד עדויות למה שנראה לכאורה כמו ראשית הסוף של ברית הזוגיות בין יש עתיד לבית היהודי.

זה החל בשר האוצר, יאיר לפיד, שהודיע על כוונתו לקדם את המהלך המדיני בכל מחיר, כולל שינוי בהרכב הקואליציה אם יידרש לכך, והמשיך במהלומות הדדיות בין המפלגות בדיוני ועדת הכלכלה.

יו"ר הוועדה, ח"כ סלומינסקי, עיכב העברת תקציב לפרויקטים 'תגלית' ו'מסע', בתגובה להחלטת אנשי יש עתיד לעכב העברת כספים שנועדו לחטיבה להתיישבות. ביקשנו את יו"ר הבית היהודי, העומדת גם בראש הוועדה לבחינת חוק השוויון בנטל, ח"כ איילת שקד, לריאיון הבהרה על הסוגיות הפוליטיות שעל הפרק.

"לאפשר לחרדים סנקציות כלכליות"

אפשר לעבוד כך כקואליציה? נראה שרוב הזמן אתם עסוקים בהתקוטטויות פנימיות.

"זה אמנם נראה כך מבחוץ, אבל מבפנים זה הרבה פחות גרוע. ביני לבין עופר שלח ואלעזר שטרן יש חילוקי דעות בנושאים שונים כמו ישיבות ההסדר, אבל אנחנו עובדים טוב יחד. בכל קואליציה יש אי הסכמות וחילוקי דעות שנובעים מעצם היותנו מפלגות שונות".

שתי סוגיות נראות כמסוגלות לטלטל את הקואליציה – גיוס החרדים והמשא ומתן המדיני. לאור ההפגנות הסוערות השבוע, אתם רואים את חוק פרי מביא את החרדים אל הבקו"ם?

"אני סבורה שצריך ואפשר לגייס חרדים, אבל לא בכפייה. הם רוצים להתגייס. בשנת 2011 גויסו 2,500 חרדים, שהם יותר מהיעדים שהוצבו לשנה הזו. התחיל תהליך, ואני חושבת שאין שום בעיה לעמוד ביעדים שהממשלה הציבה. הצבא השקיע המון בגיוס, בהסברה, בהקמת מחלקה מיוחדת לציבור הזה ועוד. אלו דברים שלא נעשו בעבר. לכן אני סבורה שהדברים לא צריכים להיות בכפייה, ולפחות בשנים הראשונות זה צריך להיות בשיתוף פעולה".

את מדברת על שיתוף פעולה, והשר פרי מדבר על סנקציות גם במחיר פיצוץ הקשר הקואליציוני איתכם.

"צריך להבין שגם ההצעה של ועדת פרי היא בסך הכול לא נוראה. ההצעה מדברת על כך שעד שנת 2017 לא יהיו שום סנקציות, אלא שנצטרך לעמוד ביעדים בצורה וולונטרית. אם ב‑2017 לא יעמדו ביעדים אז יוחל חוק גיוס חובה. היעדים שהממשלה קבעה הם שבשנת 2014 יהיו 3,200 מתגייסים, כאשר מתוכם 2,000 יגויסו לצבא ו‑1,200 לשירות אזרחי. זה משהו שקיים כבר השנה, כלומר מדובר ביעדים מאוד מאוד ריאליים. היעד מדבר על כך שבשנת 2017 יהיו 3,000 מתגייסים חרדים לצבא ו‑2,200 לשירות האזרחי. אלו יעדים שלחברה החרדית אין בעיה לעמוד בהם, ולכן אני משוכנעת שאם יהיה שיתוף פעולה איתם הדברים יסתדרו".

אז איך נוצרה הדמוניזציה הזו לחוק פרי?

"עושים מחוק פרי יותר ממה שהוא. אלו יעדים מאוד סבירים שניתן לעמוד בהם, ורק אם לא יעמדו בהם יהיה גיוס חובה כמו בכל חברה אחרת. אני סבורה שבגלל התנגדות החרדים, ורק בגללה, צריך ללכת לקראתם ואם הם מעדיפים סנקציות כלכליות צריך לאפשר להם את זה".

מה לגבי הישיבות הציוניות, גם להן יקבעו מכסות?

"אנחנו עדיין במשא ומתן בנושא. מצבן של הישיבות הציוניות יישאר פחות או יותר כפי שהוא. אנחנו רוצים לשקף את המצב הקיים בחוק. הרי בישיבות הציוניות כמעט כולם מתגייסים והשאלה היא רק באיזה גיל. לתפיסתי, החוק צריך לקבוע או שכולם יתגייסו עד גיל 26, או שיתגייסו עד גיל 23 ומהגיל הזה ואילך מספר מסוים יקבל אישור להמשך לימודים. אני מאמינה שבסופו של דבר נגיע למתווה נכון בנושא הישיבות הציוניות".

"אפשר לחיות גם באופוזיציה"

אם בזירה הפנימית נראה שאיכשהו ניתן ליישר את ההדורים, הזירה המדינית נראית מורכבת הרבה יותר מבחינת השרידות הקואליציונית. שקד מעריכה דווקא ש"הקואליציה הזו תשרוד הרבה זמן, כי אני לא מאמינה שייצא משהו משמעותי בזמן הקרוב בנושא הפלשתיני, אבל אם לא אז לא. אפשר לחיות גם באופוזיציה".

מה הקו המדיני האדום שלכם?

"אני לא מפרטת קווים אדומים כרגע, אבל אפשר להגיד בגדול שלא נהיה בשום ממשלה שמבצעת נסיגות".

מדברים על הסכם זמני, שלא בהכרח יכלול נסיגות אל גבולות מוגדרים. מדובר בהכרה במדינה פלשתינית, תוך עקירה של חלק קטן מהיישובים והסדרי ביטחון בבקעת הירדן.

"אני לא יודעת מה המשמעות של הסכם זמני, אבל הסכם כזה, כפי שאתה מתאר אותו, הוא משהו שלא נוכל לחיות איתו וכנראה שנהיה באופוזיציה במצב כזה".

מבחינת נתניהו, מפלגת העבודה מהווה אלטרנטיבה לכם.

"ברור שלראש הממשלה יש מרחב תמרון והוא יכול להחליף אותנו עם מפלגת העבודה והחרדים. זו המציאות. אבל לא נשב בממשלה שזו האידיאולוגיה שלה ושקורעת חלקים מארץ ישראל".

יש פה שאלה עקרונית: האם ראוי לשבת בממשלה שמנהלת משא ומתן מדיני?

"הכי קל זה להיות באופוזיציה ולא לעשות כלום. הגדרנו לעצמנו משימה, ולא רק בתחום המדיני אלא בעוד נושאים רבים נוספים. אבל גם בנושא המדיני צריך לזכור שאם לא היינו הייתה כבר כעת הקפאה", היא אומרת ומוסיפה: "מעבר לכך יש הרבה מאוד תחומים אזרחיים, כלכליים וחברתיים שאנחנו פועלים בהם הרבה גם למען המגזר וגם למען כלל עם ישראל. כשברור שיש לנו תחליף קואליציוני, אני לא רואה שום עניין לשבת כעת באופוזיציה".

לאחרונה נשמעו גם בתוך הבית היהודי קולות המפקפקים בטיב הידידות שהובילה אותם לשולחן הממשלה יחד עם יאיר לפיד ואנשיו. האחרונה שהתבטאה ברוח זו היא חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, שהגדירה את "ברית האחים" כבעייתית ואף כטעות. קדם לה חבר הכנסת יוני שטבון, שהעריך כי הברית לא תשרוד זמן רב ואף קרא לפתוח בפרימת תפריה של הברית הזו. דבריהם של השניים מקבלים הד בשיחות שקטות יותר עם חברים אחרים בצמרת המפלגה. שקד שומעת את הדברים ומזכירה את הימים שאחרי הבחירות. "היה אפשר לשבת באופוזיציה. מי שמבין מה היה אחרי הבחירות יודע שזו הייתה האופציה היחידה".

בלי הסגירה המוקדמת עם לפיד, נתניהו היה פשוט בועט אתכם?

"הוא לא התקשר אפילו".

אולי זה היה רק כדי לייבש אתכם קצת?

"לא, ואין צורך להיכנס לזה כעת", אומרת שקד, אשר מודעת היטב לצורך ביישור ההדורים בין מפלגתה לבין ראש הממשלה, אם יש מגמה להמשיך לעבוד איתו עד סוף הקדנציה.