הקלות בביטוח הלאומי
הקלות בביטוח הלאומיפלאש 90

דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שהתפרסם בשבוע שעבר הסתכם בשורה תחתונה אופטימית לכאורה: ירידה בתחולת העוני בישראל.

מדוע רק לכאורה? משום שבדרך כלל יוצאים מציגי הדו"ח מתוך הנחה שהדו"ח הבא יהיה טוב יותר. אולם הפעם היה ברור לכל המשתתפים במסיבת העיתונאים שלעומת דו"ח 2012 שהציג שיפור, הדו"ח לשנת 2013 שיפורסם בעוד שנה יציג דווקא הרעה במצב.

שר הרווחה מאיר כהן, שהשתתף בהצגת הדו"ח כשר האחראי על הביטוח הלאומי, התייחס לעניין במרומז כאשר ציין כי על מנת לטפל בעוני מבחינה מהותית יש לעסוק בשילוב בעבודה. אך הורדת קצבאות הילדים שהתרחשה השנה תביא אולי בעתיד להגדלת שיעור ההשתתפות בעבודה, אולי. מה שהיא בטוח תביא כבר השנה הוא עלייה בתחולת העוני. שנים מספרים לנו שהורדת קצבאות גורמת בסופו של דבר לחילוץ מעוני, אך לכך אין שום ראיה. מה שברור הוא שבטווח הקצר הורדת קצבאות מגדילה את העוני, ואת זה נראה כבר בעוד שנה.

ממצא נוסף שעלה מדו"ח העוני שפורסם השנה הוא עלייה בתחולת העוני בקרב משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים. זהו נתון שרושם עלייה עקבית כבר כמה שנים, נתון אשר חייב להדליק נורות אדומות דווקא כאשר המדיניות הממשלתית מכוונת כולה להגדלת שיעור המשתתפים במעגל העבודה. בניגוד למצב שהיה בישראל לפני עשור, אז שיעור ההשתתפות במעגל העבודה היה נמוך מאוד יחסית למדינות המפותחות, כיום השיעור תואם את הממוצע במערב. אולם רבים מהמצטרפים למעגל העבודה בישראל המירו עוני שנסמך על קצבאות בעוני מעבודה.

עם זאת, יש להדגיש כי מעבר מעוני שנסמך על קצבאות לעוני מעבודה מלווה בדרך כלל בשינוי אופי העוני. אחד הנתונים המעניינים בדו"ח הוא ירידה בשיעור מה שמוגדר כעוני עמוק, ומנגד עלייה בשיעור העוני הקל. שלא תהיינה טעויות, עוני קל הוא מצב לא קל בכלל. משפחה שסובלת מעוני קל מתקשה מאוד להתכלכל, גם אם היא לוקחת את גורלה בידיה ומתנהלת בתבונה.

אבל הפתרון לעוני קל יחסית, בוודאי עוני קל מעבודה, נמצא ממש בהישג יד - שיפור המערך של מס ההכנסה השלילי. שיעורו של מס ההכנסה השלילי בישראל ואחוז המיצוי הנמוך יחסית הם בעוכריו של המיזם, אשר היה אמור להפחית באופן ניכר את התופעה של עניים עובדים. ישראל איננה המדינה היחידה שבה נהוג מס הכנסה שלילי, אולם השיעור של מס הכנסה שלילי בישראל נמוך מדי. אם במקביל לקיצוץ קצבאות הילדים היו מוסיפים למס ההכנסה השלילי תוספת לפי מספר הילדים, אפשר היה אולי להשיג את שתי המטרות: לעודד יציאה לעבודה מחד, ולמנוע מצב של עוני מתוך עבודה מאידך.

דביט במקום אשראי

שר הכלכלה, נפתלי בנט, משקיע בימים אלו חלק ניכר מהאנרגיה שלו לנושא הורדת יוקר המחיה. אחד הנושאים שהחליט בנט לקדם בימים אלו הוא כרטיסי החיוב במזומן, המכונים גם כרטיסי 'דביט'.

על מנת להבין במה מדובר, נציץ לרגע בארנק ונוציא משם את מה שאנחנו מכנים כרטיס אשראי. השם הוא מטעה מעט, משום שהתפקוד העיקרי של הכרטיס אצל מרבית המשתמשים אינו לספק אשראי אלא ככרטיס חיוב. מרבית העסקאות מתבצעות כך שאנחנו מגהצים את הכרטיס בשעת ביצוע העסקה והחיוב מתבצע במרוכז במועד החיוב הקרוב. האשראי שמציעה לנו החברה הוא במרבית המקרים קצר מאוד: בין 31 יום ליום אחד. למעשה זה אינו אשראי אמיתי, והסיבה שבגללה אנו עושים שימוש בכרטיס היא פשוט הנוחות שבהחזקת כרטיס פלסטיק במקום שטרות ומטבעות. לא צריך לוודא כמה כסף יש בארנק, לא צריך לעבור בדרך בכספומט, מגהצים והולכים.

הבעיות הן שתיים. הראשונה היא שהשימוש בכרטיס יוצר עיוות בתמונת המציאות הכלכלית לאורך חלק ניכר מהחודש, כאשר היתרה בבנק היא למעשה וירטואלית. והשנייה היא שבתי העסק משלמים עמלה גבוהה יחסית לחברת האשראי, משום שזו מעניקה לנו הלקוחות אשראי, גם אם קצר מועד ובסיכון נמוך. לצורך כך נועדו כרטיסי המזומן, 'דביט'. הכרטיסים הללו פועלים כך שרגע ביצוע החיוב בבית העסק מחויב במקביל חשבון הבנק של הלקוח. הכסף עובר מחשבון הלקוח לחשבון בית העסק, וחברת הכרטיסים מהווה רק מתווך טכני בתהליך הזה.

השימוש בכרטיס הופך למעשה לתשלום בכסף מזומן, עם שני יתרונות עיקריים שנותרים מכרטיס האשראי המוכר לנו. הראשון הוא יכולת המעקב: העסקאות נרשמות וניתן לעקוב ולסכם בסוף החודש את סעיפי ההוצאה השונים. השני הוא היתרון הטכני - לא צריך להסתובב עם מזומן בארנק. לבית העסק עסקה כזו זולה יותר, משום שהעמלה שחברת הכרטיסים גובה על העסקה נמוכה יותר.

כרטיסי הדביט, אשר מהווים למעשה ארנק אלקטרוני, נפוצים מאוד במדינות מסוימות, אום בישראל הם עדיין בשולי המערכת הגדולה של כרטיסי החיוב. לדברי השר בנט, "יותר מ‑500 מיליון שקלים משלמים היום הצרכנים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים על עמלות מיותרות, בשל שימוש בתשלומים דחויים בכרטיסי אשראי. הגיע הזמן שבמדינת ישראל תהיה אפשרות גם לאשראי-מזומן ולא רק לצ'ק-מזומן – בדיוק כמו שנהוג בכל העולם".

לכאורה הכול נפלא. גם במשרד האוצר אוהבים את הרעיון וגם במשרד המשפטים לא מתנגדים, לפחות לא בשלב זה. אולם יש מי שחושש שבאוצר ובמשרד המשפטים לא מתנגדים לאו דווקא מסיבות טובות. במקביל ליוזמה של בנט מתנהל בישראל מהלך להפחתה עד כדי ביטול של השימוש בכסף מזומן, שטרות ומטבעות. הנימוק: מניעה טובה יותר של העלמות מס. ברגע שכל העסקאות שאנחנו מבצעים נרשמות, יכולתו של האח הגדול לבצע מעקב אפקטיבי יותר על אורחו ורבעו של האזרח הקטן משתפרת פלאים.